Pages

Sunday, July 30, 2023

אחדות ישראל: ביקורת עולים המבקרים את הישראלים / Jewish Unity? Bashing Israeli-Bashing

י״ב לחודש החמישי תשפ״ג

Even though this post is directed to most, but of course not all, native, English speaking immigrants in Israel, place of honor is still given to Hebrewת by placing it before the English version.

עשר אגורות (2¢):
במהלך 26 השנים שאני גר בארץ, למצערי אני שמעתי את עולים דוברי אנגלית בישראל אומרים דברים מזלזלים על ישראלים (בואו נגיד שמדברים על ישראלים שנולדו בארץ). כמעט תמיד השגרה היא ככה. דוברי אנגלית האומרים משהו לא יפה לא למד מספיק על תרבות הישראלית, הניחו את הגרוע מכל שמנצלים אותם, ונתקעו בראשם שהדרך הטובה והנכונה לעשות משהו היא כמו שעושים בארה״ב (...או באנגליה, או אוסטרליה או בדרום אפריקה, וכו׳). ולא משנה בין אם בעסק, בעבודה, בחיים אישיים.

אני מקווה שברור מאוד שאני לא כותב על כל דוברי אנגלית שבארץ. חס ושלום.

אבל כנראה המצב הזה מוכר לכם כי כיום באופנה בחדשות ובתקשורת החברתית לדבר על אנשים החושבים שהם זכאים או שחושבים שהכל מגיע להם. ארה״ב היא ענקית. אמריקאים ידועים כמרוכזים בתרבות שלהם ולא בשום תרבות אחרת. אני לא יכול לדבר על שום מדינה אחרת. אם אתם לא גדלתם ליד הגבול הבינלאומי של מקסיקו כמוני, אז כנראה אין לכם הרבה ניסיון חיים רב-תרבותי. אפילו אם אתם גדלתם בעיר ניו יורק או מיאמי, אולי אתם הצלחתם להסתובב בהתעלמות לכל דבר שונה מכם מבחינה תרבותית אלא מתיחסים לדברים כאלה כדבר יוצא דופן ואקזוטי.

כשאני נמצא בשכונות דוברי אנגלית, אני קצת מתבייש כשאני פותח את הפה, וישראלי שומע את המבטא שלי. לאחר דקה או שתיים בפיטפוט, הישראלי מבין שאני "לא ככל האמריקאים הרגילים" שהוא מכיר או כי אני אמרתי נכון בשפה איזה ביטוי או מילת סלנג, או שהגבתי "אין בעיה" כשהוא מודיע לי על עיכוב אפשרי בשירות.

אני רוצה להאמין שאני ברוב הישראלים האמריקאים, שמדברים עברית בנוחות ואשר הסתגלו, מרגישים בנוח במסגרת תרבותית ישראלית, או שלפחות אלה רוצים להשיג את המטרות האלה למרות כמה מתסכל בהתחלה בארץ חדשה.

כמה מהעולים החדשים בוחרים לגור בעיירות או בשכונות דוברי אנגלית. יש גם העולים כמוני שבוחרים להימנע בכל מחיר מלגור באזורים כאלה. שתי הבחירות האלה יכולות להיות הבחירה הנכונה.

במקום להנציח את אותה השליליות שאני מאשים כמה מכם בהנצחה, הנה רשימה חלקית של החוויות החיוביות שעברתי בישראל. אולי קריאת הרשימה מעודדת אותך לשנות את ההשקפה לחדשה ושונה:
כשאני היגשתי ביקשת אזרחות הפקיד במשרד הפנים בתל אביב זכר אותי מהפעם הקודמת שהגעתי לשם לבקש אשרת סטודנט. וכשחזרתי אליו בעוד 30 ימים כדי לקבל תעודת זהות, הוא קם, נתן לי יד, ואמר לי ״מזל טוב.״

הגבר שנתן לי טראמפ בשומרון התעקש להקפיץ אותי למעלה ליישוב ולא פשוט עצר לי בצומת היישוב.

הבחור שנתן לי כסף לעלות לאוטובוס ואמר לי לתת את זה לצדקה במקום לחפש אותו כדי להחזיר לו את הכסף.

האישה שנתנה לי לגשת לקופה לפניה כי היה רק דבר אחד או שניים.

הנהג האוטובוס שמסתכן בעבודה שלו, בכך שהוא מאפשר לילד בן 10 לעלות לאוטובוס, ולשלם לו בפעם הבאה כי הילד שכח את הכסף שלו וצריך להגיע לבית הספר.

בעל החנות שמזג לי כוס מיץ ביום חם מאוד, אפילו ללא לשאול אותי ולפני שהספקתי להגיד שלום.

הבחור שעובד בחנות השווארמה שזוכר את ההזמנה הרגילה שלי ומכין אותה אפילו ללא לשאול כדי שהיא מוכנה כבר כשאני מגיע לקופה. הגבר שהזכיר לקופאי בחנות שהתור שלי ולא התור שלו. זאת אומרת הוא לא עוקף אותי בתור אלא המקפיד על ההגינות.

נהג האוטובוס שרואה אותי רץ אליו ואז הוא מחכה לי, כדי שלא אצטרך לחכות עוד 20 דקות לאוטובוס הבא.

...וגם אף אחד מהנוסעים התלונן בכלל על כך שהנהג נאלץ לחכות לי עוד שתי דקות בתחנת האוטובוס.

הרוקחת החרדית שמצאה לי מוצר זול משמעותי למרות ההפסד לבית המרקחת. לא. והיא לא מצאה לי מותג גנרי אלא מותג ידוע.

אני עובד בהכתבה הזו כבר הרבה זמן. עכשיו כשקבלתי את ההזמנה שלי בבית הקפה אני שפכתי את הקפה שלי. העובד לא חשב על זה פעמיים אלא הוא הכין לי עוד אחד מייד חינם.
אני מניח שאתם גם עברתם חוויות דומות בארץ המוצא שלכם, במיוחד בעיירות קטנות ובשכונות איפה מרגישים שבמשפחה אחת גדולה. אבל אתם גם נזכרים מקרים כאלה בארץ? האם שמים לב בכלל? האם דנים בכל ישראלי כף זכות?

אתם חיים בנוחות מדי בבועה המבודדת של דוברי האנגלית? האם מרגישים שצריכים להתגונן? האם אתם רוצים לצעוק עליי ״שנאת חינם״, שפירסמתי כתבה כזו רק כמה ימים אחרי תשעה באב?

להרגע.

גם אני לא אוהב את זה כשאומרים לי להירגע. אם הכתבה מפריעה להם עד כדי כך, אז לחזור אליה מאוחר יותר, ולקרוא רק את רשימת החוויות החיוביות שרשמתי.

יש רק עוד חודש וחצי לראש השנה. שנה חדשה היא הזדמנות מצוינת להתחיל לפתח השקפה חדשה. היא גם הזדמנות מצוינת לשנות את גישת החיים שלנו.

אנחנו לא מושלמים. גם ישראלים גם לא מושלמים.

לקחת את ההזדמנות להיות גמישים יותר ואז החיים שלכם בארץ יוכלו להפוך להיות מדהימים.

אני מניח שחוויתם אותן החוויות או דומות במדינות היכן נולדתם, במיוחד בעיירות קטנות או בשכונות שבן מרגישים שבמשפחה אחת גדולה.

Esser Agaroth (2¢):
Over the 26 years I have lived inIsrael, I have had the very unfortunate experience of hearing English-speaking olim (immigrants) in Israel say disparaging things about native Israelis. The pattern is almost always the same. The people speaking did not do their homework regarding Israeli culture, assumed the worst that they were being taken advantage of, and had it stuck in the heads that the best and proper way to operate in any situation, whether business, work, personal, is always the American way of doing things (...or British, or Australian, or South African, etc.).

I hope it is obvious that I am not writing about all English speakers in Israel, not by a long shot.

However, this situation should sound very familiar to you, as the word "entitled" is very popular these days in the news and in social media. The United States is huge. American are known for their cultural-centric mentality. I cannot speak for any other countries. Unless you grew up near the Mexican border, as I did, I guess you cannot be expected to have much multi-cultural life experience. Even you grew grew in New York City or Miami, you can still manage to wander around, blind to anything culturally different than yourselves, instead looking upon such things as exotic oddities.

When I am in areas known for their English speakers, generally suburbs, I always feel embarrassed when I open my mouth, and a native Israeli hears my accent. After a minute or two chatting, the native Israeli realizes that I am "not one of those Americans," either because I used an idiom or slang word correctly, or I responded with "ein ba'ayah" (no problem), after being told there might be a delay in service.

I would like to think that I am in the majority of American Israelis, who speak Hebrew comfortably and who have adapted, feeling comfortable within an Israeli cultural framework, or who at least have these set as their goals, no matter how frustrating it can be upon first arriving in a new country, and wanting to call it home. But, I don't know.

Some new immigrants choose to live in predominantly English speaking towns or neighborhoods. Others, like myself, choose to avoid such residential areas at all costs. Both of these choices can be the correct choice.

Rather than perpetuate the same negativity I am accusing some of you of perpetuating, here is only a partial list of the positive experiences I have had in Israel. Perhaps this will encourage you to embraace a new and different perpective.
The clerk at the Ministry of Interior remembers me from the year before, expedites my request for aliyah/citizenship. Incidentally, I have never had a negative experience at this Ministry. Maybe it was because I smiled, was polite, and bothered to ask to clerk how she was doing that day, instead acting upon some old, classist idealist from the U. S. that since I have a few letters after my name, or that I have what I believe is a better job than clerk, then I must be better than them

The man who gives me a tremp (ride) through the Shomron (Samaria), and goes out of his way to take me up the hill to my town, instead of dropping me off at the junction below. Actually, this happened several times, and always by native Israelis.

The total stranger who gives me money to catch the bus, and said to give to tzedaqah (charity), instead of having to track him down to pay him back.

The person who reminds the store person who protects your place in line, and who reminds you that you're before him when you weren't paying attention.

The lady who let me go before when you only have one or two items.

The bus driver who risks his job, by allowing a 10-year-old kid on the bus, and to pay him next time, because he forgot his money, and needs to get to school.

The store owner who poured me a glass of juice on a hot day, without even asking, and before I even had a chance to say hello.

The guy who works at the shwarmah place, who remembers how I like and prepares it without even asking, so it is ready when I get to the front of the line.

The bus driver who sees me running down a ramp from a bridge who waits for me, so that I do not have to wait another 20 minutes for the next bus.

...AND none of the passengers complained about having to wait an extra two minutes for me at the bus stop.

The Haredi pharmacist who found a significantly less expensive version of a product, not covered by insurance. No. Not just a generic, but a well-known brand.

I have been working on this post for while now, years, in fact. Just now, while getting my order at my usual coffeehouse, I spilled my coffee all over the place. The server did not have to think twice about it. He had another one prepared for me, free of charge.
I am guessing that you had the same or similar experiences in your country of origin, especially in smaller towns or close knit neighborhoods. Do any of you remember any of these events while living in Israel? Did you miss them? Have you bothered to pay attention? Or did the lashon harah (inappropriate things you've heard) get too stuck in your heads to allowit? Did you judge with native Israelis with kaf zekhuth (benefit of the doubt)?

Too comfortable living in your insulated, English-speaking bubble? Feeling a little defensive, and getting ready to cry "sinas hinam" (baseless hatred), and yell at me for daring to post such a thing, so soon after Tisha b'Av?

Relax.

Yeah, I know. I hate it when people tell me to relax. Nevertheless, if you are getting flustered, set this post aside, then come back to it later, and only read the list of positive experiences I wrote.

We are a month and a half away from Rosh HaShannah. A new year is a great opportunity to begin developing a new perspective, a great opportunity to change our attitudes.

We are not perfect. Neither are native Israelis.

Take the initiative to bend a little, and you may end up amazing yourselves.

Friday, July 21, 2023

מה בדיוק אמר נשיא המדינה הרצוג קונגרס ארה״ב? / What Exactly Did Israeli President Herzog Say to the U. S. Congress?

ערב שבת קודש פר׳ דברים / חזון תשפ״ג
English follows the Hebrew.
בחדרי חרדים: הנשיא הרצוג בקונגרס: בישראל בית משפט חזק ומערכת משפט עצמאית
הרצוג התקבל בקונגרס האמריקאי במחיאות כפיים ממושכות. בנאומו בפני חברי קונגרס משתי המפלגות אמר: "מדינת ישראל נחושה למנוע מאיראן להשיג יכולות גרעינית". עוד אמר: "ישראל מדינה שמתגאה בדמוקרטיה התוססת שלה, בהגנה על מיעוטים זכויות אדם וחרויות אזרח"
ישראל לפקוביץ , א' אב תשפ"ג 19/07/2023
עשר אגורות (2¢):
אז מה בדיוק אמר הנשיא יצחק "בוג׳י" הרצוג בנאומו בפני קונגרס ארה״ב?

בואו נעבור על כל ביטויי הסיסמא ומאותות הסגולה שנזכרים בנאומו, כל אחד ואחד.

עם ישראל חזר הביתה ובנה בית לאומי, שהפך להיות דמוקרטיה ישראלית יפה, לפסיפס...
רב-תרבותיות מחליפה את הלאומיות היהודית, והופכת לאומה כמו כל האומות הדמוקרטיות של עולם המערב. דמוקרטיה מיוון היא המערכת הממשלתית הכי טובה לנו, ולא התורה למרות שהיא יהודית אמיתית.

זכויות מיעוטים
צפו שיבואו עוד מיעוטים (גוים) בארץ, עוד מיעוטים ועוד זכויות למיעוטים, בעוד שזכויות של יהודים שומרי תורה ומצוות ממשיכות להתחלש ולהצטמצם. זהו אות ל"קהילה הבינלאומית" שהיא לא צריכה לדאוג. המאבק נמשך למען הגדלת "קולות דמוקרטיים", נגד האוכלוסייה הגדלה של חרדים ומתנחלים.

מכבדים את בחירותם של אנשים... הגנה על חירויות האדם והאזרח
זאת אות למחויבות להמשך המאבק נגד התורה. הרצוג רומז שהגישה של הפרוגרסיבים בעולם המערב בחזון שלו. וגם יש כאן רמז שהמטרות הסופיות לאזרחי מדינת ישראל הן לעשות מה שרוצים, לאכול מה שרוצים, לשכב עם מי שרוצים, לעבוד ולהשתחוות למה ולמי שרוצים.

קול המואזין הקורא לתפילה, משתלב בצפירה המכריזה על השבת בירושלים
השתלבות מלאה בחברה הישראלית לערבים, "נישואים", אפשר לומר, בין מוסלמים ליהודים. “מיכאל ריינסברי, בכתבת הבלוג שלו

מערכת משפט חזקה ועצמאית
מערכת משפט לא רק עצמאית אלא חזקה ועצמאית. למרות שתפקיד הנשיא אמור להישאר בלתי פוליטי, לדעתי הרצוג נכנס לתחום הפוליטי בנואמו בדיוק ממש כמו נשיא העבר שמעון פרס נהג. ולדעתי הרצוג מציג את תמיכתו בהמשך הדיקטטורה השיפוטית, שהתחיל נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק.

אני צריך לומר שכל מה שציטטתי מנואמו של הנשיא הרצוג לעיל הוא גם פוליטי. עם זאת, המטרה להיות כהגויים היא גם רבים שמזדהים עם המרכז או הימין.

עם ישראל אסיר תודה עד אין קץ על ההבטחה העתיקה שהתגשמה ועל הידידות שיצרנו.
היה ברור מאוד מה שאמר הנשיא הרצוג לישיבה המשותפת של הקונגרס האמריקני שלשום, במיוחד כשהביע תודה על קיום ההבטחה העתיקה שלנו והידידות של ישראל עם ארה"ב, ונראה שהוא מתיחס לשניהם כאילו הם באותה רמה.

אנחנו רוצים להיות בדיוק כמוכם.

אנא תתנו לנו להמשיך ללקק את המגפיים שלכם.

אולי בעתיד, הנשיא הרצוג יבין שאנחנו לא יכולים לבחור מה שאנחנו אוהבים בתורה, ולהתעלם ממה שאנחנו לא אוהבים בתורה. התורה, המקור האמיתי של הציונות, אכן מציינת את השבעת הקב"ה לתת לעם ישראל את ארץ ישראל. למעשה, זו כתוב בתורה פעמים רבות.

נראה שהרצוג מפספס הוא ש"הבטחתנו הוותיקה", נשבע לאברהם, ואז נשבע ליורשו יצחק, ולא לישמעאל ( הערבים / המוסלמים). ואז נשבע ליעקב יורשו של יצחק, ולא לעשיו (המערב / הנוצרים וגם הפרוגרסיבים). ההבטחה הזו היא "שלנו", ולא של שום עם אחר.

אין לי אמונה שלימה שהנשיא הרצוג יקבל את זה בסופו של דבר.

כן יש לי אמונה שלימה שהציונות האמיתית של התורה, תנצח ותצליח בסופו של דבר.

הציונות כביכול המתחדשת יום יום, שמתאפרת תוך כדי, של השמאל ושל הדתיים הממלכתיים (בניגוד לתורניים וחרד״ליים) בסופו של דבר תתגלה כציונות-שקר.

התקווה: משמעות נאומו של הנשיא הרצוג, הוא כותב...
בהצהרה על התקווה שנוכל לשאוף 'לרפא את עולמנו השבור', הציג הרצוג תפיסה חדשה של הציונות...

...אבל מה שהכי משמעותי הוא שהרצוג העז לפרש מחדש את המילה הקדושה "התקווה", החותכת את הליבה של הזהות הלאומית של ישראל, מ"להיות עם חופשי בארצנו" ל"ריפוי עולם שבור". מה שהחזיק את ישראל עד כה היה חלום העצמאות. וזה היה חלום בלתי אפשרי. אבל, למרבה הפלא, זה התממש כעת, למרות האיומים הרבים שמציבים אויבינו... כדאי להדגיש למרות שאין צריך לומר, אני לא מסכים בכלל עם השבח שריינסברי כותב על הרצוג. אבל מגיעה לו הכרת טובה שהוא העיר על הקשר הישיר בין ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "התקווה" והביטוי המוכר מאוד "להיות עם חופשי בארצנו", כמו גם על תפיסת הציונות החדשה [לא כל כך] של הרצוג.
אני כותב לא כל כך חדש, כי זה בהחלט לא הפעם הראשונה ברשימת הפעמים שמפרשים את ״הציונות״ מחדש באופן יצירתי. לכל מי שפירוש מחדש את ״הציונו״ היתה אותה הכוונה, להעביר את ה"תקווה" של מדינת ישראל לאותו כיוון, רחוק יותר מדרך התורה.

ריינסברי מתרגם את "להיות עם חופשי בארצנו" ל"להיות אומה חופשית בארצנו" היא באנגלית. אני מציע שזה בדיוק מה שהרצוג, וחברי תעונת ציונות סוציאליסטית לפניו, תכננו בהתחילה. לדעתם להיות עם חופשי לא אומר להיות חופשי מדיכוי מהגוים. אדרבא, זה אומר להיות עם חופשי לעשות כל מה שהוא רוצה, חופשי מעול מלכות שמים, חופשי משמירת תורה ומצוות, חופשי להיות אומה ולא עם, חופשי להיות אומה כמו כל האומות בעולם, חופשי להיות גוים.

הנשיא יצחק הרצוג מנשק את הכותל המערבי
President Isaac "Bougie" Herzog kissing the Wailing Wall

הנשיא הרצוג בכנסת: הצמדת כפות הידיו בסיגנון ההינדוי ונוצרים
President Herzog: Palms together in style of both Hindus and Christians
הרצוג עם המיסיונר הנוצרי הידוע גלן פלמר
 Herzog with known missionary "Bishop" Plummer
via Abraham's Shield
 
Times of Israel: ‘Israel has democracy in its DNA’: Full text of Isaac Herzog’s address to Congress
In speech honoring Israel at 75, president hails US as ‘our greatest partner and friend,’ calls overhaul tensions ‘the clearest tribute to the fortitude of Israel’s democracy’
19 July 2023

...Against all odds, the Jewish people returned home and built a national home, which became a beautiful Israeli democracy, a mosaic of Jews, Muslims, Christians, Druze and Circassians, secular, traditional and orthodox, of all denominations, and all possible views and lifestyles...

...Dear friends, it’s no secret that over the past few months, the Israeli people have engaged in a heated and painful debate. We have been immersed in voicing our differences and revisiting and renegotiating the balance of our institutional powers in the absence of a written constitution. In practice, the intense debate going on back home, even as we speak, is the clearest tribute to the fortitude of Israel’s democracy. Israel’s democracy has always been based on free and fair elections, on honoring the people’s choice, on safeguarding minority rights, on protection of human and civil liberties, and on a strong and independent judiciary. Our democracy is also one-hundred-and-twenty Members of Knesset, comprised of Jews, Muslims, Christians or Druze, representing every opinion under the Israeli sun, working and debating side by side. Our democracy is also late Friday afternoon, when the sound of the Muezzin calling to prayer, blends with the siren announcing the Sabbath in Jerusalem, while one of the largest and most impressive LGBTQ Pride Parades in the world is going on in Tel Aviv...
Esser Agaroth (2¢):
So, what exactly did President Yitzchak "Bougie" Herzog say, in his speech to a joint session of Congress?

Let's go through each of the code phrases and virtue signals mentioned in his speech, one by one, shall we?

The Jewish people returned home and built a national home, which became a beautiful Israeli democracy, a mosaic...
Multiculturalism replaces nationalism, becoming a nation like all Western, democratic nations. Democracy from Greece is the ideal, not the Torah, which authentically Jewish.

Minority rights
Expect more of them to come, more minorities, and more rights for the minorities, while the rights of Torah-observant Jews continue to diminish. This is a signal to the "international community" not to worry. The fight continues for "democratic votes," against the increasing population of haredi (ultra-orthodox) and settlers , both right-wing and right of center.

Honoring people's choice... protection of human and civil liberties
This marks a commitment to the continued battle against Torah, which clearly lays out limits on behavior. Instead Herzog signals that the progressive, Western approach of doing whatever you want, eating whatever you want, sleeping with whomever you want, worshipping what and whomever you want are the ultimate objectives of his vision. 

The sound of the Muezzin calling to prayer, blends with the siren announcing the Sabbath in Jerusalem
Complete Arab integration into Israeli society, a "marriage," if you will, between Muslims and Jews.

A strong and independent judiciary
Not just independent, but strong and independent judiciary. Even though the role of president is supposed to remain apolitical, just like past president Shimon Peres, Herzog is anything but apolitical, demonstrating his support for the continued judicial dictatorship, instituted by past Supreme Court President Aharon Barak. In Israel, the expression "legislating from the Bench" is an understatement.

I should say that everything else stated above is also political. However, these progressive, Western exilic "let's be like the goyim" shenanigans are standard among many on the so-called center-right.

The people of Israel are grateful to no end for the ancient promise fulfilled and for the friendship we have formed.
It was very clear what President Herzog told the joint session of the U. S. Congress the other day, especially when he expressed gratitude for the fulfillment of our ancient promise and Israel's friendship with the U. S., seemingly placing them on the same level.

We want to be just like you.

Please allow us to continue to lick your boots.

Maybe one day, President Herzog will realize that we cannot pick and choose what we like, and disregard what we do not like, in the Torah. The Torah, the original source of Zionism, does state The Almighty's promise of the Land of Israel to the People of Israel. In fact, it is stated many times.

What Herzog seems to miss is that "our ancient promise," was made to Abraham, was then made to his heir Isaac, and not to Ishmael (Arabs / Muslims). The promise was made to Isaac's heir Jacob, and not to Esau (The West / Christians and progressives). "Our" promise, and not anyone else's.

I am not optimistic about President Herzog finally accepting this.

I am optimistic that authentic Zionism, the Zionism expounded upon in the Torah, will eventually prevail.

The evolving, make-it-up as you go along, Zionism of the left and of the mamlakhtim (religious, diehard State loyalists) indoctrinated in Israeli's public schools, will eventually be revealed to be the distortion that it truly is.

Michael Rainsbury, in his blog post Rewriting Hatikva: The significance of President Herzog’s speech, writes...
In asserting the hope that we can strive to 'heal our fractured world,' Herzog put forward a new conception of Zionism...

...But what is most significant is that Herzog has dared to reinterpret the sacred word “Hatikva,” which cuts to the core of Israel’s national identity, from “to be a free nation in our land” to “healing a fractured world.” What has held Israel together until now has been the dream of independence. And it was an impossible dream. But, remarkably, it has now been realized, despite the many threats posed by our enemies....
For the record, and it should be obvious, I completely disagree with the praise Rainsbury showers upon Herzog. But he deserves credit for pointing out the direct connection between the State of Israel's national anthem "Hatikva" (The Hope") and its quintessential line “to be a free nation in our land,” as well as Herzog's [not so] new conception of Zionism.

I write not so new, since this certainly would not be the first in the list of times Zionism has been creatively re-interpreted. However, each re-interpretation has been with the same intent, to move the "hope" of the State of Israel in the same direction, farther away from Torah.

Nation here in “to be a free nation in our land” is עם Am in Hebrew, which can just as easily be translated to people, as nation. I propose that this is exactly what Herzog, and his Labor Zionist predecessors before him, have been plotting and planning all along. To be a free people to them does not mean being free from oppression outside of Israel. Rather, it means to be a people free to do whatever it wants, free of עול מלכות שמים the yoke of Heaven, free from following the Torah, free to be a people or nation, like any other people or nation on this planet.

Wednesday, July 12, 2023

זה רק אוטובוס! / It's Just a Bus!

כ״ד לחודש הרביעי תשפ״ג
English follows the Hebrew.
עשר אגורות (2¢):
לא מזמן אני נסעתי באוטובוס בתל אביב בדרך לחוף ואז לאירוע. האוטובוס היה צפוף אנשים ובמיוחד כשהרבה תלמידי חטיבת ביניים ותיכון עלו. זמן קצר לאחר מכן אישה ערבייה, לבושה בלבוש מוסלמי צנוע מאוד, עלתה לאוטובוס.

שימו לב, רק יום או יומיים לפני זה ארבעה יהודים נרצחו בפיגוע ירי בכביש ליד היישוב עלי במטה אפרים שבשומרון. מעולם לא ראיתי אף ערבי מתנהג בצורה נועזת כל כך זמן קצר לאחר פיגוע כהערבייה הזו התנהגה. למעשה, ראיתי רק את המצב ההיפכי.

במשך הזמן שאני גרתי בתל אביב לפני 25 שנה, ערבים לא נראו בשטח, מחשש לחטוף מכות. למעשה, אני בכלל לא זוכר כל כך הרבה ערבים מסתובבים בתל אביב בזמן ההוא בכלל, אפילו לא עובדים ערבים. גם לא עובדים זרים.

האישה הערבייה הזו חוצפנית כי היא צעקה על ילדים יהודים ואפילו זמן קצר אחר פיגוע טרור.

למה היא צעקה? מפני שהילדים עשו רעש. באמת? תלמידי חב״ט ותיכון עושים רעש באוטובוס? אוי וווי! בני נוער עושים רעש באוטובוס. ובני נוער ערביים אף פעם לא עושים רעש באוטובוס? אני מוכן להעיד לכם בלב שלם שבני נוער ערביים כן עושים רעש באוטובוסים.

אני חושב שאני די רגיש לרעש. לדעתי עוצמת הקול הטיפוסית של הבחורים היתה ברמת השיחה הרגילה. פשוט היו הרבה שיחות באותו זמן. המצב בהחלט לא הפריע. לנהג. נהגי אוטובוס ישראלים בכלל לא מתביישים להגיד לתלמידים כאלה להיות בשקט, וגם למבוגרים שמדברים בטלפון קרוב מדי לנהג. אבל רק הפריע לנהג הזה שהנוסעים לא התקדמו אחורה כדי לאפשר לעוד אנשים לעלות.

אישית אני לא הייתי מוכן לסבול מהשטויות של האישה הזאתי. האישה הזו התנהגה בצורה בלתי סבירה לחלוטין. ועוד דבר, היא צעקה בשפה אנגלית! (לפעמים אני שוכח שאנגלית היא השפה הרשמית של תל אביב, ולא עברית. אבל כדאי לכתוב על הנושא המעצבן הזה בפעם אחרת בעתיד.)

אז אני התחלתי לדבר בקול רם די חזק בעברית. אני אמרתי לה שאנו בארץ היכן מדברים את השפה של עם ישראל השפה עברית! להפתעתי הנעימה, אף אחד לא אמר לי שום ביקורת על מה שאמרתי. אף אחד לא אמר לי לשתוק. אף אחד אפילו לא עשה לי פרצוף לא יפה.

היא צעקה, "אם אתם לא יודעים אנגלית, הבעיה שלכם. אתם צריכים ללמוד אנגלית". ואז היה ברור שהיא מבינה את מה שאמרתי בעברית.

למעשה, היא טעתה. אם המצב הנוכחי ימשיכו ללא שינוי אז כדאי לנו להתרכז בלימודי ערבית ולא אנגלית.

תלמיד תיכון אחד או שניים באוטובוס התחילו להגיב לאישה הזו באנגלית, למרות שהוכחתי שהיא מבינה עברית. הם אמרו, "!Just a bus" (רק אוטובוס!או "!It's just a bus" (זה רק אוטובוס!)

שאלתי את הילד שעמד לידי, כנראה בכיתה ז' או ח', מה בדיוק הכוונה. האם זאת אומרת שזו רק נסיעה קצרה באוטובוס, זה יכול להיות רועש כשצפוף, ופשוט כדאי להירגע. הוא אמר שצדקתי.

אבל האוטובוס הזה לא רק אוטובוס. ואנחנו לא צריכים להירגע אלא להתעורר. שום דבר כזה לא יכל לקרות לפני 25 שנה. אלא היו חושדים את הערבייה מחבלת מתאבדת אפשרית. ותלמידי התיכון היהודים, אפילו החילוניים, היו מגיבים הרבה יותר בלהט והרבה יותר חזק. הם התגאו להיות יהודים, ולדבר בשפה שהקימו לתחייה, ולהתגורר בארץ מולדתנו אחרי מאות שנים.

עד מתי נחליט שלהיות יהודים לדבר עברית ולהישב שוב במולדתנו הם באופנה ואפילו דברים גדולים?

יהי רצון מלפניך הקב״ה שיהיה בקרוב בימינו!

Esser Agaroth (2¢):
I was on the bus in Tel-Aviv recently. I was on the way to the beach, and then to an event. The bus got particularly crowded when a bunch of junior high and high school students got on. An Arab woman, dressed in fully modest Muslim garb, got on the bus shortly afterwards.

Mind you, there had just been an Arab terrorist attack. Four Jews were murdered in a shooting attack on the road near the town of Eli in Efraim, in Samaria. I have never witnessed any Arab act in a bold manner so soon after a terrorist attack. In fact, I have only ever seen the opposite

When I lived in Tel Aviv 25 years, Arabs stayed out of sight, for fear of getting beaten up, as I heard they were on the beaches of Netanya and elsewhere. Actually, I do not remember so many Arabs in Tel-Aviv at all back then, not even Arab workers, and not any foreign workers.

This Arab woman had the hutzpah (gall) to yell at Jewish kids after a terrorist attack.

Why was she yelling? Because the kids were making noise. Imagine that. Teenagers making noise on the bus. And Arab teenagers never make noise on the bus? I can wholeheartedly testify that Arab teenagers do, in fact, make noise on buses.

I see myself as being fairly sensitive to noise. Yet, what I heard was just your typical conversation level volume. There were just a lot of conversations going on simultaneously. The bus driver was certainly not bothered by it. And Israeli bus drivers are not at all shy about telling kids, and adults talking on their phones too close to the driver's seat, to be quiet. But this bus driver was more bothered by the passengers not moving to the back of the bus, in order to let more people on in the front.

Unlike the bus driver, I wasn't having it. This woman was being completely unreasonable. Furthermore she was yelling in English. (I sometimes seem to forget that English in the official language of Tel-Aviv, and not Hebrew. But that's another post for another time...) So, I began raising my own voice in Hebrew, telling her that this is Israel, where we speak the language of the Jewish People, Hebrew! To my pleasant surprise, no one said anything critical of my actions. No one told me to shut up, not even the bus driver I was sitting in back of. No one made even a single sour face at me.

"If you don't know English, that's your problem. You should learn English," she shouted, clearly indicating that she understood what I had said in Hebrew.

Actually, she's wrong. If things continue to go the way they are going, we should concern ourselves with learning Arabic, not English.

One or two kids of the on the bus attempted to respond to this woman in English, in spite of my proving that she understood Hebrew. They started saying, "Just a bus!" or "It's just a bus!"

I asked the kid standing next to me, probably in seventh or eighth grade, what exactly that was supposed to mean. Did it mean that it's just a short bus ride, it can be noisy when it's crowded, and just relax about it? He said yeah, that's right.

But it wasn't just a bus, and we shouldn't just relax. Nothing like this would have happened 25 years ago. Instead, the Arab would be suspected of being a potntial suicide bomber. And the Jewish high school students, even the secular ones, would have responded a lot more passionately, a lot more forcefully. They would have had an ounce of pride of being Jews, speaking a revived language, and in a homeland inaccessible to us, even forbidden to most of us for hundreds of years.

When will we finally decide to make being Jewish, speaking Hebrew, and living in our only, true homeland fashionable, even great again?

Soon, I hope and pray.

Tuesday, July 11, 2023

האסטרטגיה של הרובוטים השמאלניים נגד הרפורמה של המערכת המשפטית / The Leftist Robots' Strategy Against Judicial Reform in Israel

כ״ב לחודש הרביעי תשפ״ג
English follows the Hebrew.

איך האסטרטגיה הזו שונה מהאסטרטגיה לשמש בילדיהם כמגן אנושי על ידי אירגון הטרור חמאס? אין שום הבדל.

איפה נמצאים העובדים הסוציאליים השמאלניים (החיילים הקרביים של הערב רב) עכשיו? עדיין מאיימים לקחת משמורת על הילדים מהמתנחלים ביהודה ושומרון?

המפגינים האלה מאמינים שהם נלחמים נגד הדיקטטורה של הימין ושל רה״מ נתניהו. האמת היא שהם נלחמים לשמור על הדיקטטורה של נשיא בג״ץ לשעבר אהרון ברק.

כיום אם בג״ץ לא אוהב איזה חוק חדש של הכנסת -- זאת אומרת חוק נוגד באג׳נדה ההרוסת את התורה והאופי היהודי של מדינת ישראל -- הוא פשוט מבטל את החוק.

בדמקרטיה הכי גדולה בעולם ארה״ב הנשיא בוחר מעומד להמנות לבית המשפט העליון והסנאט מאשר אותו. העם אמריקאי בוחר את גם הנשיא וגם הסנאט לעשות את תפקידיהם כולל למנות שופטים חדשים לבית המשפט העליון. לכן יש לאזרחי ארה״ב השפעה בבחירת השופטים.

במדינת ישראל אם בג״ץ צריך שופטים חדשים אז אין בעיה. יש שופטים חברי הועדה לבחירת השופטים. זאת אומרת יש לשופטים חלק הרשות לקדם את האג׳נדה שלהם דרך בחירת שופטים חדשים שמסכימים איתם ומונעים מלמנות את השופטים החולקים מהם. יש אזרחי מדינת ישראל הרבה פחות השפעה מאזרחי ארה״ב במנוי שופטים חדשים לבג״ץ.

למה אזרחי ישראל לא יכולים להבין את העובדה הזו?

אין לי מושג.
ירון אברהם דרך יבגני צ׳רפק
Yaron Avraham via Yevgeny Cherpak


How is this any different from the use of children as human shields by Arab terrorist organization Hamas? It's not.

Where are the left wing social worker frontline soldiers now? Still threatening to take custody of children away from settlers?

These protestors believe they fighting against a dictatorship of the right-wing and Prime Minster Binyamin Netanyahu. The truth is that they are fighting to keep the dictatorship of former Israeli Supreme Court President Aharon Barak.

In the largest democracy in the world, the United States of America, the president chooses a nominee to the Supreme Court and the Senate confirms the nominee. The American people elect both the President and the Senate to fulfill these roles. Thus they have a say in the choice of Supreme Court Justices.

In the State of Israel, if the High Court needs new judges, no problem. There are Supreme Court judges on the judicial selection committee, Supreme Court justices whom the Israeli public does not elect. This means that the judges have some authority to self-perpetuate, supporting their pre-conceived agenda. They have some power on the selection committee to appoint judges who agree with them, and prevent the appointment of judges who disagree with them.

And so, Israeli citizens have much less influence over the appointment of justices than American citizens have in their country.

Why are Israeli citizens unable to understand this fact?

I have no idea.

Monday, July 10, 2023

ג׳ו ביידן, עזוב אותנו! / Joe Biden, Mind Your Own Business!

כ״א לחודש הרביעי תשפ״ג
English follows the Hebrew.
YNET: ביידן: זו הממשלה הקיצונית ביותר שאני זוכר. הזמנת נתניהו? "הרצוג מגיע בקרוב"
נשיא ארה"ב התייחס בריאיון ל-CNN למדיניות הממשלה ביו"ש ואמר כי "שרים שאומרים 'אנחנו יכולים להתנחל בכל מקום שנרצה' הם חלק מהבעיה". הוא נשאל על הזמנת רה"מ לבית הלבן ואמר: "נתניהו עוד מנסה לפתור את הבעיות בקואליציה שלו". ומה עם נרמול יחסים בין ישראל לסעודיה? "רחוקים משם"
רויטרס | 09.07.2023
עשר אגורות (2¢):
הוא אוהב? הוא רציני?

אנחנו צריכים להתייחס לפוליטיקאי השִׁטָּיוֹן וכנראה המושחת הזה ברצינות? באמת חושבים שאכפת לו מישראל? האם אנשי השמאל באמת מאמין שהוא מושל בארה״ב ולא רק בובה של כוחות השלטון האמיתיים?

אפילו חברי המפלגת הדמוקרט שלו מתעוררים ומתחילים להטיל ספק בכשירותו של הנשיא ביידן. ומדברים על שמות של מועמדים אפשריים להחליף אותו, כמו הגברת הראשונה לשעבר מישל אובמה, המושל גאווין ניוסום (D-CA), המושלת גרטשן ויטמר (D-MI), הסנאטור אליזבת וורן (D-MA) , ואפילו מזכירת המדינה והסנאטורית לשעבר הילרי קלינטון (D-NY).

אין לאף נשיא ארה״ב שום זכות לדרוש מישראל מה לעשות בארץ מולדתנו או לעמנו, לא קלינטון, לא בוש, לא אובמה, ולא טראמפ. אף אחד מהם לא יכול להגיד לנו מה לעשות או לא לעשות. ישראל צריכה לחליט החלטות לבדה. כמובן, כדי לעשות זאת, עלינו להיות עצמאיים כלכלית בארה"ב.

כולנו יודעים שישראל לא תהפוך להיות עצמאית כלכלית בקרוב.

כמו כל ממשלות האומות העולם כוח בידי עם ישראל מפחיד את ממשלת ארה״ב (יורש עשו / אדום).

כל עוד אנו משלמים כסף על המסתננים מאפריקה, שולחיםים כסף לאוקראינה בעוד שהם עניים נשארים חסרי בית ורעבים, מוכרים מים לירדן, ומוכרים את מאגרי הגז הטבעי שלנו, לעולם לא תהיה לנו אפילו הזדמנות להיות עצמאיים כלכלית מארה"ב. וכל זה בגלל שכל ממשלת ישראל - ימנית או שמאלנית, לא משנה - אכפת יותר ממה שהאומות הלא-יהודיות חושבות עלינו, מאשר מה חושבים המצביעים שלה.


אפילו כל יום עוד חברי מפלגה הדמוקרטית מתעוררים ושואלים ״למה הנשיא לא לא מוכל לשתתף במַעֲמָת (ויכוח תחרותי) עם המעומדים הדמוקטרטיים האחרים״?

בשנת 2021 בשידור חי בפייסבוק נתניהו חיקה את ביידן "נרדם" בפגישה עם נפתלי בנט.

אנחנו צריכים להפסיק לתרץ לכישלון. אנו צריכים לצאת מהראש הגלותי ולחזור לעקרונות שעזרו לנו לכבוש מחדש את ארץ מולדתנו ולהקים את המדינה היהודית מלכתחילה בשנת תש״ח/1948, ולאחר מכן להרחיב אותה בשנת תשכ״ז/1967.

ראש הממשלה מנחם בגין אמר לנשיא רייגן לעזוב אותנו כשהוא לחץ לו להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ביהודה שומרון ועזה. לא הרבה זמן לפני זה בגין החזיר את סיני למצרים, בגלל הלחץ מנשיא ארה״ב ג'ימי קרטר. למרות זאת, בגין לא וויתר על ההתנחלויות בגלל הלחץ מרייגן. והתנחלויותנו עדיין קיימות.

ואז בשנת תשנ״ב/1991, הנשיא ג'ורג' ה. וו. בוש הפעיל לחץ על רה״מ יצחק שמיר, ואיים לעכב ערבויות להלוואות בגין בניית התנחלויות. בסופו של דבר שמיר נכנע ואחר מכן השתתף בועידת מדריד באותה השנה. מאכזב בגדול!.

כל יום אני מאמין עוד ויותר כנראה שהציונות כביכול נכשלה ואנו צריכים לחכות לביאת המשיח!

ובעתיד כשתקום ממשלה מבוססת על התורה, ונשיא ארה"ב לעתיד יכנה אותה "הממשלה הכי קיצונית" לזכרו, אנו נקשיב לו בכלל? כנראה שכן. אבל עד אז, או הערב רב (שמות יב,לח) יחזור בתשובה, או יעזבו את ארץ מולדתנו או השפעתם תיהרס.


נשיא סוטה ארה״ב ג׳ו ביידן
U. S. President Pervert Joe Biden
@Richard_Harambe
YNET: Loving, but realistic: Biden's criticism should resonate in Israel
Commentary: The harsh statements of the US president, an ardent supporter of Israel for many years, is a clear message to Netanyahu against the real 'landlords' in his government. The timing is no accident person

Itamar Eichner | 10.07.23

US President Joe Biden's CNN interview, in which he sharply attacked the ministers in the "most extreme government" in his memory, indicates that the problem is very deep –because Biden has been our friend for many years. And as a true friend, his diagnosis is that the current government is causing disaster for the State of Israel. (cont.)
Esser Agaroth (2¢):
Loving? Seriously?

This fool, this probably corrupt, career politician should be taken seriously? He gives a damn about Israel? Does the left actually believe that he is in control of anything?

Even members of his own Democratic Party are waking up, and beginning to question President Biden's competence. The names of potential alternative candidates in the mainstream are being thrown around, such as former First Lady Michelle Obama, Gov. Gavin Newsome (D-CA), Gov. Gretchen Whitmer (D-MI), Sen. Elizabeth Warren (D-MA), and even former Secretary of State and Sen. Hillary Clinton (D-NY).

No U. S. President, not Clinton, Bush, Obama, nor Trump should be telling us what we should or should not be doing with our Land and People. Israel needs to be making its own decisions. Of course, in order to do that, we need to be financially independent of the U. S.

We all know that is not going to happen anytime soon.

Like all governments, this one is threatened by power in Jewish hands, thus the name calling, the demonizing.

As long as we spend money on insurgents from African, pour money into the Ukraine while are poor remain homeless and hungry, sell water to Jordan, and sell out our own natural gas reserves, we will never even have a chance to be financially independent from the U. S. And this is all because any Israeli government -- right-wing or left-wing, doesn't matter -- cares more about what the non-Jewish nations think, than what its own constituents think.

In 2021, Prime Minister Netanyahu even suggested that Biden fell asleep while meeting the Prime Minister at the time Naftali Bennett.

We need to stop making excuses for failing to succeed, and calling them "realistic," and get back to the idealism which was responsible for founding this so-called Jewish state, in the first place, and then expanding it in תשכ״ז/1967.

Prime Minister Menachem Begin famously told President Reagan where to get off when pressured to halt the building of settlements in Judea, Samaria, and Gaza. True, not long before that, Begin had just given the Sinai back to Egypt, due to pressure from President Jimmy Carter. Nevertheless, Begin stood his ground against Reagan. We survived just fine.

Then in 1991/תשנ״א, President George H. W. Bush put the same pressure on Prime Minister Shamir, threatening to withhold loan guarantees over the building of settlements. Shamir eventually caved, and this lead to the disastrous Madrid Peace "Piece" Talks.

Everyday I come to believe even, that it is more likely than not, we will have to wait for the arrival of Mashi'ah. So much for [quasi-] Zionism!

Yet when we finally have an authentic Torah nation, and a future U. S. President calls it the "most extreme government" in his memory, we will bother to listen? No. We won't. Because by then, those of the erev rav (anti-Torah trouble makers who came out of Egypt with us; Ex. 12:38) will either do teshuvah (repentance), move out, or be pushed out of picture.