ה׳ לחודש השנים עשר תשע״ח
English follows the Hebrew.
בשבוע שעבר הייתי באוטובוס בתל-אביב בדרך לפגישה, ובמקרה, אני שמעתי טיפות מאיזה שיחה בין שני דוברי אנגלית.
כמובן, אני לא ניסיתי לשמוע את השיחה שלהם, וגם הם לא דיברו בקול רם כל-כך חזק -- כמו האמריקאים המדברים בקול רם חזק באוטובוס תוך כדי הם מתלוננים על הישראלים [ילידי הארץ] שהם טענים שמדברים בקול רם חזק באוטובוס.
בכל אופן, כשאני קמתי כדי לרדת מהאוטובוס, פניתי לבחור שאני שמעתי בשיחה. כנראה הוא החילוני אבל בימים האלה אי אפשר לדעת במאה אחוז. אני אמרתי לו, "סלח לי, אני פשוט רציתי להגיד לך שאני מסכים עם מה שאתה אמרת".
הוא עולה חדש אוסטרלי, והוא אמר לחבר שלו שלא ממש אכפת לו מאוסטרליה, אלא אכפת לו על ישראל כי ישראל הבית שלו ואוסטרליה כבר לא הבית שלו.
הוא חייך, וכנראה הוא גר בארץ תקופת זמן די ארוכה מפני הוא לא הופתע כשמי שהוא לא מכיר פנה אליו ככה. וככה אהחנו נוהגים כאן בארץ. אנשים מדברים באוטובוס אחד עם השני אפילו שלא מכירים.
הבחור הזה המשיך לדבר והתלונן על שחיתות שלטונית בישראל, ועל איך דבר כזה פוגע בישראל, ושהוא מקווה שהשחיתות הזאת תסתלק מהממשלה.
עניתי לו, "... אני מסכים איתך לחלוטין, אבל למרות שאני מעריך את תקומת המדינה שנתנה לי (לנו) לגור בארץ, השלטון הזה קיים באופן זמני בלבד, מפני בשסופו של דבר ממלכת ישראל תחזור".
(אנחנו היהודים הדתיים מתפללים שלוש פעמים כל יום...
״את צמח דוד, מהרה תצמיח, וקרנו, תרום בישועתך. ברוך אתה ה׳, מצמיח קרן הישועה.״...או בנוסח דומה כזה, נכון?)
לפי הפרצוף של הבחור, נראה לי שהוא הופתע לגמרי בגלל מה שאני אמרתי.
החלטתי להציל אותו, ואז חייכתי מיד והוספתי, "אם אתה לא מסכים, אז אני ממליץ לך להוליד הרבה ילדים, כדי שיוכלו להצביע בבחירות קולות כנגד הקולות של הילדים שלי שיצביעו להפוך את מערכת הממשלתית שלנו מדמוקרטיה במערכת תורנית".
הוא נראה להרגע. ואז, כשירדתי מהאוטובוס, הוספתי עוד דבר, "לפחות אנחנו יכולים להסכים שזה מגניב ששני אנשים שלא מכירים בכלל יכולים לדבר בשיחה באוטובוס".
הוא חייך, ואני ירדתי מהאוטובוס, ואולי לא נתראה לעולם בעתיד...
בטח שאני לא מאמין שמערכת הממשלתית שלנו תהפוך להיות מערכת תורנית דרך הבחירות. וברור לי שממשלת מדינת ישראל אינה דמוקרטיה אמיתית בכלל; אלא היא כאילו דמוקרטיה.
כל פעם שיהודי שומר תורה ומצוות מתחיל לעלות על הקרקע תוך כדי פועל לפי הכללים, כוחות השלטון פשוט משנות את הכללים, זורקים אותו על הרצפה ומסלקים אותו מהמשחק. זאת אומרת למנוע אותו מלעלות לתפקיד חשוב במנהיגות.
אנשי מפלגת [כאילו] ימינית ״תחיה״, בסיוע בית המשפט העליון, הצליחו להחרים את הרב מאיר כהנא הי"ד ומפלגת ״כך״ שלו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שינה את כללים של מפלגת הליכוד, וכתוצאה מכך היא מניעת ח"כ לשעבר משה פייגלין מלהיכנס לכנסת פעם שניה.
גם חברי הכנסת אלי ישי ויוני שטבון נמנעו מלהיכנס לכנסת, יחד עם ברוך מרזל, כשהשופט הלא-יהודית התעקש להדבק בכללים מגוחכים ומיושנים לגבי ספירת קולות בבחירות. אם אני זוכר נכון, בית המשפט העליון הישראלי תמך בו. רוב הקולות שנפסלו היו מצביעים למפלגת ישי ושטבון.
לכן, כאשר אנחנו, העם היהודי, סוף סוף נסתדר, נתאחד, ונתארגן, ונתקדם באופן משמעותי בכיוון למערכת ממשלה המבוססת על התורה, לא נראה לי שיתנו לנו להצליח דרך הקלפי.
*הדעה שלי המבוססת על הספר אם הבנים שמחה על ידי הרב יששכר שלמה טייכטל
I was on the bus in Tel-Aviv on the way to a meeting, and caught pieces of a conversation some English speakers were having in back of me.
Now, of course, I wasn't trying to overhear their conversation, and they weren't speaking to loudly either. You know? Like when Americans are speaking too loudly on the bus,...complaining about how [native] Israelis speak too loudly on the bus? (A-hem!) But, that's another topic for another post on another day...
Anyway, as my stop approached and I got up to move toward the door, I looked over to the, apparently secular (but you never know), young man who had been talking, and said, "Excuse me. I just wanted to tell you I agreed with what you were saying."
He cracked a smile, and must have been in Israel for a while, since the intrusion from out of the blue didn't seem to phase him.
He was from Australia, and had said that he didn't really care about Australia, but cared about Israel. Australia wasn't his home.
I told that was what he said that I agreed with.
He continued with complaints about governmental corruption in Israel, how it hurts Israel, and how he hoped it would get cleaned up,... or something like that.
I replied that "...I certainly agreed with that as well, but that even though I had appreciation for the State -- after all, I would be able to live in the Land of Israel if it hadn't been for the State -- the State was only temporary. Eventually, it will be replaced by the Kingdom of Israel."
After all, don't religious ("Orthodox") Jews pray for the return of a kind from the line of David, ie. Mashi'ah?
From his puzzled face, it seemed to me that this caught him off guard.
I decided to let him off the hook, immediately smiled, and added that, "...if don't agree, then I suggest you have lots of children,... so that they can counter the votes of my children. Otherwise, we will eventually democratically vote in this Torah system of government."
And with that, he he seemed to relax. Then, as I was getting off the bus, I added, "At least we can agree that it's cool that two total strangers can have a conversation on the bus."
He smiled
Now, of course, I don't believe that we will be able to vote in a change in system of government. After all, the State of Israel isn't really a democracy; it's a deMOCKracy.
Every time someone begins to gain ground while playing by the rules, the powers that be simply change the rules, and oust him.
The "right-wing" Techiya Party, with the help of the Israeli Supreme Court ousted Rabbi Meir Kahane hy"d.
Prime Minister Netanyahu got the rules changed with the Likud Party, resulting in the prevention of former MK Moshe Feiglin from re-entering the Knesset.
MKs Eli Yishai and Yoni Chetboun were also prevented from re-entering the Knesset, along with Baruch Marzel, when the non-Jewish, elections judge insisted on sticking with ridiculous, outdated rules regarding the counting of ballots. If I remember correctly, the Israeli Supreme Court backed him. The vast majority of disqualified ballots would have been votes for Yishai and Chetboun's party.
So, when we the Jewish People finally get our act together, unify, and move in a significant way toward a Torah-based government, I sincerely doubt that DEMONcratic voting will be successful.
My guess is that the left-wing of the Erev Rav will whip out their foreign passports and get on a place to somewhere,...to anywhere but here.
*my take on Em HaBanim Smeicha by Rabbi Yissachar Shlomo Teichtel.
No comments:
Post a Comment
Anonymous comments will not be accepted without a name.