בחרו את אהרון ברק להציל את ישראל / Aharon Barak Has Been Chosen as Israel's Savior

כ״ט לחודש העשירי תשפ״ד

English follows the Hebrew.

YNET: פרסום ראשון: אהרן ברק ישפוט מטעם מדינת ישראל בדיון בהאג
ראש הממשלה נתניהו החליט על צירופו של נשיא העליון בדימוס, בהמלצת היועמ"שית, והוא יהיה השופט מטעם ישראל בהרכב בבית הדין הבינלאומי לצדק בתביעה שהגישה דרום אפריקה. הדיון - בימים חמישי ושישי. ישראל מתכוונת להציג במהלכו גרסה מקוצרת של סרט הזוועות
איתמר אייכנר | 07.01.2024

עשר אגורות (2¢):

אהרון ברק
Aharon Barak

ברגע שישראל נראית להתקדמת בריפוי מחלתה של תלות שיתופית באומות העולם הלא-יהודיות באמצעות הגנה על עצמה נגד האו״ם ונגד לשון הרע על ידי מזכ״ל האו״ם, ישראל נופלת. הממשלה למעשה הודה את הכשרות של בית הדין הבין-לאומי [ICJ] על ידי התיחסות הטענות נגדה.

ישראל הסכימה להשתתף בתהליכו. גם השמאלנים הגלובליסטים (ההתבוללים) היושבים בממשלת החירום וגם השמאלנים היושבים באופוזיציה חייבים לדעת שההחלטה של בית הדין הבין-לאומי נגד ישראל כבר הוחלטה.

אחרי עיון מגוון כתבות נראה לי האסטרטגיה של הממשלה היא שליחת שופט לבית הדין הבין-לאומי ליצג את מדינת ישראל שהוא ניצול שואה במטרה להשיג אהדה מהקהילה הבינלאומית כביכול. כלומר לשאול את השאלה בפני הקהילה הבינלאומית ״כיצד מדינה שהוקמה כתוצאת השואה ומלאת ניצולי השואה יכולה לבצע שואה נגד עם אחר״?

נראה שהאסטרטגיה החילופית או הנוספת של הממשלה היא להלחם באש עם אש להלחם בגלובליסטים עם גלובליסט.

מצד שני, אולי נתניהו נאלץ להתפשר, ומינוי אהרון ברק התוצאה. מה נתניהו קיבל בתמורה? אין לי מושג.

לדעתי הנה התוצאות האפשריות מהשתתפות השופט אהרון ברק בתהליך בית הדין הבין-לאומי.

1. ישראל תזכה. ואז ישראל תמשיך לחיות מבחינת מחלת תלות שיתופית באומות העולם, ובמיוחד המערב, על אהבתם ותמיכתם לקיומה. יקראו את אהרון ברק גיבור למרות התנגדותו לישראל כמדינה יהודית אמיתית. היוזמה לרפורמה השיפוטית של מפלגת הליכוד תיחלש הרבה. ההחלטה האחרונה של בית המשפט העליון לבטל את ביטול עילת הסבירות תתקבל. בעצם היוזמה לרפורמה השיפוטית תמות.

השלב הראשון מבין שלושה היה ביטול סמכותו של בג"ץ לבטל החלטת ממשלה, על סמך אמונתו של ביהמ"ש כי היא "לא סבירה". האם משהו סביר או לא הוא מבוסס על השקפה אישית, כלומר מבוסס כולו על השקפה הקיימות של בית המשפט הקיימת מראש. בעיקר ההשקפה הזו היא נוגדת בתורה, בעד גלובליסטיות, כלומר בעד התבוללות.

היוזמה לרפורמה השיפוטית נובעת מהרחבת סמכויות בית המשפט העיון בשנות ה-90 על ידי נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק.

2. ישראל תפסיד. למרות שאני מוכן לומר "אז מה״? אהרון ברק יזכה על מאמציו. והוא יגיד לנו שהוא עשה כמיטב יכולתו למרות מדיניות הימין של ממשלת ישראל הנוכחית. יוזמת הממשלה לרפורמה השופטית תיחלש בשל ההפסד בבית הדין הבינלאומי. ישראל תהיה מבודדת עוד יותר מהקהילה הבינלאומית כביכול, כנראה הברכה מכל זה שרוב עם ישראל לא ירצה להודות. ישראל אמורה להיות עם נפרד ומובדל.

מצד שני, הנוצרים האוונגליסטים שמתכוננים לכבוש את מולדתנו, ומיסיונרים אחרים בכוונה לחטוף נשמות יהודיות, ינצלו את התוצאה הזו וימהרו ״להצילנו״ מבחינתם. כדאי להתכונן.

3. ישראל תיאלץ להתוודות על עבירות מסוימות, כדי להמנע מ"הרשעה" מוחלטת בעיני הקהילה הבינלאומית. הממשלה תצהיר שצדק ניצח. אבל הצהרה כזו לא תעשה כלום למענינו כי כל האומות האחרות בעולם עדיין יסתכלו לישראל כהמפסידה הבינלאומית.

הויתורים יכולים לכלול הסכמה למסור לערבים שטח ביהודה ושומרון ובעוד אזורים אחרים, הסכם סופי על הקמת מדינה פלסטינית ועוד. חס וחלילה!

בקיצור ישראל מפסידה בכל מקרה. למעשה, ישראל כבר הפסידה באמצעות הכרה בתביעה על ידי דרום אפריקה.

ישראל הייתה צריכה להתעלם מהזימון לבית המשפט הבין-לאומי ולתת לו לעשות מה שהוא רוצה לעשות. ואז ממשלת ישראל תוכל ליישם את האסטרטגייה הרגילה של קורבנות, כלומר "רחם עלינו", כדי לזכות בדחיית ההליכים, או בשליטה במחזור החדשות, למשך המלחמה. בית הדין הבין-לאומי היה מחליט החלטה שכבר הוחלטה. וישראל היתה שולטת רבה יותר על הגנתה בעיני הקהילה הבין-לאומית באמצעות פרסום מתמיד של ראיות על כוונות השמדת עם ישראל של חמאס.

אני מדגיש את הצורך של ישראל ושל היהודים בחו״ל להפחית באופן משמעותי את דאגותיה לגבי מה שהגויים חושבים ומרגישים עלינו. אני מציע את ההצעה הזו להוציא לאור ראיות כאסטרטגיה בגלל הגישה הידועה המתמשכת של ישראל שמבוססת ההסברה (PR) של תלותה שיתופית.

הרבה יהודים כבר התחילו לפרסם עדויות כאלה בתקשורת חברתית. אני מבין אותם. אבל האמת היא אני מקווה שמזה הם ילמדו כבר שאין משמעות לנסות לשכנע את המערב (עשיו) לקבל את האמת על ישראל (יעקב).

עשיו שונא ליעקב.

YNET: Former Supreme Court Chief Justice Aharon Barak tapped Israel's appointed judge at ICJ
Barak to join 15-judge panel to hear South African charge Israel committing genocide in Gaza; appointment in line with ICJ policy country answering charges may add judge on its behalf to panel
Itamar Eichner | January 7, 2024

Esser Agaroth (2¢):

רה״מ נתניהו
PM Netanyahu

Just as it was appearing that Israel was making some progress in healing from its disease of co-dependency on the non-Jewish nations of the world, demonstrating this by standing up to the United Nations and its secretary general's slanderous comments, it has slipped up in a major way. Israel has actually granted legitimacy to the International Court of Justice [ICJ] by acknowledging a charge made against it by another nation.

As such, Israel has a agreed to play ball. Certainly, even the globalist (assimilationist) leftists, both in the emergency government and in the opposition must know that the cards are already stacked against us.

After reviewing the variety of articles, the government's strategy seems to be to send a judge to represent the State of Israel who is a Holocaust survivor in order to gain sympathy from the international community. That is to ask the international community "How can a country that was established in the aftermath of the Holocaust and absorbed Holocaust survivors, possibly commit a Holocaust against another nation?" 

The government's alternative or additional strategy seems to be to fight fire with fire fight globalists with a globalist.

On the other hand, perhaps Netanyahu was forced to compromise, and this was the result. What did he get in return? I have no idea.

Now let's examine the potential outcomes.

1. Israel will be vindicated. Thus Israel will continue its co-dependency on the nations for its love and validation for its very existence. And Aharon Barak we be hailed a hero, severely weakening the case for the Likud Party's judicial reform campaign. The recent decision of Israel's Supreme Court to overturn the government's successful first of three stages on judicial reform, will be accepted, and judicial reform will be dead in the water.

The first stage was to cancel the High Court's power to overturn a decision by the government, based on the Court's belief that "it is unreasonable." Whether something is unreasonable or not is subjective, and based entirely on the self-perpetuating Court's pre-existing, anti-Torah, globalist assimilationist notions.

The whole point of the judicial reform campaign is due to the expansion of the court's powers in the 1990s by none other than then Chief Justice of the Supreme Court Aharon Barak.

2. Israel will lose. Although, I say "so what?" Aharon Barak efforts will be aplauded anyway, saying that he did the best he could, in spite of Israel's right-wing policies. Barak, and his passive-aggressive attacks, will be let off the hook. The goverment's campaign for judicial reform will still be weakened, due to the loss at the ICJ. Israel will be further isolated from the so-called international community, probably the blessing in disguise from all of this. Israel, after all, is supposed to be a separate and distinct people. 

On the other hand, Christians, Evangelicals salavating over our Homeland, and various other missionaries with their sights on Jewish souls, will exploit this outcome, and rush to our rescue. Brace yourselves.

3. Israel will be forced to make certain admissions, in order to avoid and outright "conviction" in the eyes of the international community. The government will cry vindication. But it will be with futility, since every other nation on the planet will still view Israel as the international loser.

Possible concessions may include, but not be limited to, agreeing to land giveaways in Judea and Samaria, and elsewhere, and full-fledged Palestinian Pseudostinian state. May God forbid!

In other words, Israel loses, anyway you slice it. Actually, by acknowledging the claim, unsurprisingly lodged by South Africa of all places, Israel had already lost.

Israel should have ignored the invitation summons, letting the ICJ do what it will. The Israel's Government could then employ its usual "feel sorry for us" strategy, gaining either a postponement of the proceedings, or a domination of the news cycle, for the duration of the war. Better yet, the ICJ would have gone ahead with its already decided conviction, and Israel would have more control over its defense in the eyes of the international public by continually releaseing evidence of Hamas's genocidal intentions against the Jewish People.

I cannot emphasize enough the need for Israel and Jews as a whole to significantly lessen its concerns over what non-Jews think and feel about us, on any given day. I am simply making this suggestion regarding evidence release as a strategy, based on Israel's ongoing hasbara (PR)-based approach of co-dependency.

Many Jews have already taken it upon themselves to publicize such evidence on social media. I cannot blame them. But, honestly, I hope this will finally wake them up as to how futile it is to convince the West (Esau) of any truth about Israel (Jacob).