יום שחרור ירושלים תשפ״ד
English follows the Hebrew.
מצאתי את הקטע המעניין הזה בפייסבוק. התחלתי לרשום הערה, ואז אני פשוט לא הפסקתי. לכן אני הפכתי את זה לכתבה, תוך שימוש בקטע של יוסף קליין בתור מתחיל אותי לכתוב.
חשוב להדגיש שייתכן שיוסף קליין צודק לגבי שיוכים אלו. אבל בפועל לא ישמעאל ולא לעשיו יש טובת ישראל/יעקב בכוונותם.
הנשק של ישמעאל הוא החרב והתוקפנות הפיזית (בראשית טז, יב). הפתעות אינן נמצאות בעובדה הזו. היישום של גבורה על ידי ישמעאל נגד ישראל הוא גבורה מעוות.
הנשק של עשיו הוא פיו (חיוכו) ולשונו (שקריו). פיו של החזיר המחקה את לעיסת הגירה שלו, אך לא לועס את הגירה בכלל כי הוא לא מעלה הגירה כלומר החזיר משקר! (לב יא, א - ח). ככה עשיו (אדום / עולם המערב) נוהג. ולכן כשעשיו מנשק אותנו, הוא בעצם נושך אותנו.
עשיו משתמש בארנקו (גשמיות - חומרנות) גם כנשק, כגון כל כסף האוונגליסטים שמגיע לכיסים של ישראלים, כולל עמותת נפש בנפש העוזרת ליהודים כדי לעלות ארץ ישראל. האיומים על ידי ארה"ב במניעת מתן כסף לישראל הם גם שימוש בכסף כנשק. שניהם נמשכים כבר שנים. החסד של עשיו כולל ממניעים נסתרים תמיד.
מדרשי אגדה, ובמיוחד בראשית רבה, מלמדים על התמקדותו של עשיו ברכוש. עשיו הוא ״איש יודע ציד, איש שדה״ (בראשית כה,כז) הוא לא רק צד לצורכי מזון אלא הוא גם צד כדי לגלות עריות. הוא שוכב עם זכרים, נשים נשואות ובעלי חיים. עשיו הוא טורף. הוא התגלמות ההגשמה של סיפוק מיידי. ובכל זאת, מבחוץ הוא נראה צדיק למשל כשהוא שואל את אביו יצחק איך לעשר מלח. (יהודים אינם מעשרים מלח.)
עכשיו עשיו פועל כדי להשיג את הרכוש שהוא הכי רוצה ארץ מולדת של עם ישראל. עשיו מאמין שארץ ישראל היא שלו. בטיפשות הוא מכר אותה בעבור קערת עדשים אדומים (בראשית כה,כט-לד). מבחינת עשיו הארץ נגנבה ממנו בחשאי על ידי אחיו התאום הצעיר, יעקב (ישראל). בנוסף להשיג חניה בקרקע בארץ ישראל באמצעות חסדו כביכול (חיוכים, אהבה כביכול, שליחת עובדים מתנדבים לכרמים של ישראלים), הוא טוען לנחלת ארץ ישראל ישירות. עכשיו הנוצרים טוענים שהם לא צאצאים [רוחנים] של עשו, אלא של ישראל עצמו! השקר ההכי גדול שיש!
באופן זמני כמה של עשיו הפסיק לרדוף אחרי עוד דברים שהוא אוהב, הנשמות של היהודים גם באמצעות שליחי הבשורה הנוצרית (מיסיונרים). יש אחרים ממשיכים בפעילות הזו וגם באמצעות הסתה כדי לגרום ליהודים לצאת מדרך התורה ולהתבולל בתוך התרבות המערבית לחלוטין.
האו״ם תמיד רצו שליטה על הצומת המרכזית שמצטרפת את אסיה (שם), לאירופה (יפת) ולאפריקה (האם). הוותיקן והכנסיות האורתודוכסיות רוצות את ארצנו. ארה"ב רוצה שליטה באזור כדי להתכונן למלחמה הסופית נגד ישמעאל בין אם זו מלחמה פיזית או כלכלית או דיפלומטית תוך כדי משחק עם פרס (איראן).
לעומת זאת ה"פרוגרסיבים" החילונים של המערב שמרותקים ופולשים על ידי ישמעאל, רוצים להטמיע את ארץ ישראל לתוך עולם מאוחד חדש, כלומר גלובליזציה.
הנוצרים האוונגליסטים הם הפעילים היעילים ביותר מכל הפנים / הצדדים (הקבוצות) של עשיו.הגלובליסטים השמאלניים הם במקום השני.
ישמעאל השתפר ביכולתו שיקור כי הוא למד מעשיו. המחבל ורוצח יהודים יאסר ערפאת (ימח שמו וזכרו) היה אומר דבר אחד באנגלית, ואחר כך ההפך בערבית. הוא טען שהוא יבוסי עד שהתגלה שאסטרטגיה הזו לא תצליח. הוא טען שהוא משהו שנקרא פלסטיני. ועכשיו, בעוד חמאס וחיזבאללה ממשיכים להראות לעולם את חוסר סבלנותם המוחלט במאמציהם להשמיד את עם ישראל, נראה שנגמרו לפת"ח הרעיונות, ו כך מנסים להפעיל מחדש את "האסטרטגיה הכנענית". (היבוסים היו אחד משבעת העמים שטענו שארץ כנען/ישראל היא שלהם.)
עם הסכמי אברהם, כנראה אסור להזכיר את שקריו של ישמעאל, או השינויים באסטרטגיות להשמיד אותנו כגון קניות שטחים בארץ ישראל, חלקם באמצעות חברות פגז.
בין המידות המעוותות של חסד (אברהם) וגבורה (יצחק) של עשיו וישמעאל, אפשר לומר שתפארת (יעקב) של ישראל היא האיזון ביניהן אפילו לפני שצאצאי אברהם הלא נבחרים עיוותו אותן.
אנו יכולים לראות את האיזון הזה מתבטא גם בתפילה, שבה האסלאם והנצרות עומדים מנוגדים לחלוטין. האסלאם מתמקד בקבע על המילים ועיתוי התפילה. הנצרות מתמקדת בכוונה. זה בגלל המשומדים שהתחילו את דרכה של הנצרות. הם דחו את תורה שבעל פה, המורה ליהודים על הזמנים והתוכן של תפילותינו. תפילותיהם של יהודים/ישראל הן איזון בין הקבע לכוונה.
אני מתפלל שיתקבלו תפילותינו המאוזנות להרחיק אותנו מאיומי ישמעאל ועשיו כאחד, ושהמשיח והגאולה יבואו במהירה בימינו.
יוסף קליין, (תרגום)עשר אגורות (2¢):
איך אנחנו מבינים את שבעוד האסלאם/ישמעאל נתפס בדרך כלל כנגזרת של היסוד המבודד של אברהם/חסד, והנצרות/עשיו נתפסת בדרך כלל כנגזרת של היסוד המבודד של יצחק/דין, זה האסלאם. שמזוהה לרוב עם "שריעה", למשפטים (דין) ולנצרות שמזוהה לרוב עם חן (חסד)?
חשוב להדגיש שייתכן שיוסף קליין צודק לגבי שיוכים אלו. אבל בפועל לא ישמעאל ולא לעשיו יש טובת ישראל/יעקב בכוונותם.
הנשק של ישמעאל הוא החרב והתוקפנות הפיזית (בראשית טז, יב). הפתעות אינן נמצאות בעובדה הזו. היישום של גבורה על ידי ישמעאל נגד ישראל הוא גבורה מעוות.
הנשק של עשיו הוא פיו (חיוכו) ולשונו (שקריו). פיו של החזיר המחקה את לעיסת הגירה שלו, אך לא לועס את הגירה בכלל כי הוא לא מעלה הגירה כלומר החזיר משקר! (לב יא, א - ח). ככה עשיו (אדום / עולם המערב) נוהג. ולכן כשעשיו מנשק אותנו, הוא בעצם נושך אותנו.
עשיו משתמש בארנקו (גשמיות - חומרנות) גם כנשק, כגון כל כסף האוונגליסטים שמגיע לכיסים של ישראלים, כולל עמותת נפש בנפש העוזרת ליהודים כדי לעלות ארץ ישראל. האיומים על ידי ארה"ב במניעת מתן כסף לישראל הם גם שימוש בכסף כנשק. שניהם נמשכים כבר שנים. החסד של עשיו כולל ממניעים נסתרים תמיד.
מדרשי אגדה, ובמיוחד בראשית רבה, מלמדים על התמקדותו של עשיו ברכוש. עשיו הוא ״איש יודע ציד, איש שדה״ (בראשית כה,כז) הוא לא רק צד לצורכי מזון אלא הוא גם צד כדי לגלות עריות. הוא שוכב עם זכרים, נשים נשואות ובעלי חיים. עשיו הוא טורף. הוא התגלמות ההגשמה של סיפוק מיידי. ובכל זאת, מבחוץ הוא נראה צדיק למשל כשהוא שואל את אביו יצחק איך לעשר מלח. (יהודים אינם מעשרים מלח.)
עכשיו עשיו פועל כדי להשיג את הרכוש שהוא הכי רוצה ארץ מולדת של עם ישראל. עשיו מאמין שארץ ישראל היא שלו. בטיפשות הוא מכר אותה בעבור קערת עדשים אדומים (בראשית כה,כט-לד). מבחינת עשיו הארץ נגנבה ממנו בחשאי על ידי אחיו התאום הצעיר, יעקב (ישראל). בנוסף להשיג חניה בקרקע בארץ ישראל באמצעות חסדו כביכול (חיוכים, אהבה כביכול, שליחת עובדים מתנדבים לכרמים של ישראלים), הוא טוען לנחלת ארץ ישראל ישירות. עכשיו הנוצרים טוענים שהם לא צאצאים [רוחנים] של עשו, אלא של ישראל עצמו! השקר ההכי גדול שיש!
באופן זמני כמה של עשיו הפסיק לרדוף אחרי עוד דברים שהוא אוהב, הנשמות של היהודים גם באמצעות שליחי הבשורה הנוצרית (מיסיונרים). יש אחרים ממשיכים בפעילות הזו וגם באמצעות הסתה כדי לגרום ליהודים לצאת מדרך התורה ולהתבולל בתוך התרבות המערבית לחלוטין.
האו״ם תמיד רצו שליטה על הצומת המרכזית שמצטרפת את אסיה (שם), לאירופה (יפת) ולאפריקה (האם). הוותיקן והכנסיות האורתודוכסיות רוצות את ארצנו. ארה"ב רוצה שליטה באזור כדי להתכונן למלחמה הסופית נגד ישמעאל בין אם זו מלחמה פיזית או כלכלית או דיפלומטית תוך כדי משחק עם פרס (איראן).
לעומת זאת ה"פרוגרסיבים" החילונים של המערב שמרותקים ופולשים על ידי ישמעאל, רוצים להטמיע את ארץ ישראל לתוך עולם מאוחד חדש, כלומר גלובליזציה.
הנוצרים האוונגליסטים הם הפעילים היעילים ביותר מכל הפנים / הצדדים (הקבוצות) של עשיו.הגלובליסטים השמאלניים הם במקום השני.
ישמעאל השתפר ביכולתו שיקור כי הוא למד מעשיו. המחבל ורוצח יהודים יאסר ערפאת (ימח שמו וזכרו) היה אומר דבר אחד באנגלית, ואחר כך ההפך בערבית. הוא טען שהוא יבוסי עד שהתגלה שאסטרטגיה הזו לא תצליח. הוא טען שהוא משהו שנקרא פלסטיני. ועכשיו, בעוד חמאס וחיזבאללה ממשיכים להראות לעולם את חוסר סבלנותם המוחלט במאמציהם להשמיד את עם ישראל, נראה שנגמרו לפת"ח הרעיונות, ו כך מנסים להפעיל מחדש את "האסטרטגיה הכנענית". (היבוסים היו אחד משבעת העמים שטענו שארץ כנען/ישראל היא שלהם.)
עם הסכמי אברהם, כנראה אסור להזכיר את שקריו של ישמעאל, או השינויים באסטרטגיות להשמיד אותנו כגון קניות שטחים בארץ ישראל, חלקם באמצעות חברות פגז.
בין המידות המעוותות של חסד (אברהם) וגבורה (יצחק) של עשיו וישמעאל, אפשר לומר שתפארת (יעקב) של ישראל היא האיזון ביניהן אפילו לפני שצאצאי אברהם הלא נבחרים עיוותו אותן.
אנו יכולים לראות את האיזון הזה מתבטא גם בתפילה, שבה האסלאם והנצרות עומדים מנוגדים לחלוטין. האסלאם מתמקד בקבע על המילים ועיתוי התפילה. הנצרות מתמקדת בכוונה. זה בגלל המשומדים שהתחילו את דרכה של הנצרות. הם דחו את תורה שבעל פה, המורה ליהודים על הזמנים והתוכן של תפילותינו. תפילותיהם של יהודים/ישראל הן איזון בין הקבע לכוונה.
אני מתפלל שיתקבלו תפילותינו המאוזנות להרחיק אותנו מאיומי ישמעאל ועשיו כאחד, ושהמשיח והגאולה יבואו במהירה בימינו.
 |
| תמונת ספירות עץ החיים בסיסית Basic Diagram of The Tree of Life "Sefiroth" |
I found this interesting post on Facebook. I begun to comment, but then it just kept going. So, I turned it into a post, using Yosef Klein's initial post as a prompt.
Yosef Klein, June 3, 2024Esser Agaroth (2¢):
How do we understand this that, while Islam/Yishma'el is generally seen as the derivative of the isolated element of Avraham/Chessed, and Christianity/Esav is generally seen as a derivative of the isolated element of Yitzchak/Din, it is Islam that is most often associated with "Shariyah", law (din), and Christianity that is most often associated with Grace (chessed)?
It is important to emphasize that Yosef Klein may be correct about these associations. But in practice neither Ishmael nor Esau has Israel's/Jacob's best interests at heart.
Ishmael's weapon is the sword/physical aggression (Gen. 16:12). No surprises there, a distorted application of Gevurah (might) against Israel.
Esau's weapon is his mouth (smile) and the tongue (lies), parallel to the pig's mouth which mimics chewing its cud, yet does not actually chew its cud. It lies! (Lev. 11:1 - 8) Thus when Esau kisses us, he is actually biting us.
Esau also uses his wallet (gashmiuth - materialism) as a weapon, such as the Evangelical money flowing into Israel, including Nefesh b'Nefesh and U. S. threats of withholding money from Israel, both of which have been going on for years. Esau's Hessed (kindness) is not without ulterior motives.
The midrashim, particularly in Bereishith Rabba, reveal to us Esau's focus on possessions. He is the hunter (איש שדה), but not just for sustanence. He engages in sexual relations with men, married women, and animals. He is a predator, but in more ways than one. He is the epitome of the fulfillment of immediate gratification. Yet, on the outside, he appears righteous, such as when asking his father how one tithes salt. (Jews do not tithe salt.)
And now, the possession which Esau has shifted his focus to is the Jewish homeland, believing it to be his, stupidly given away for a bowl of lentils (Gen. 25:29-34). In Esau's head, he believes it to have been surreptitiously stolen from him by his younger twin brother, Jacob (Israel). Instead of gaining a foothold in out land through gaining followers to its cause, whether through Christian missionizing or assimilation into Western culture, he has come out swinging, making direct claims to it. In fact, Christians now claim they are not from Esau, but from Israel himself! The ultimate lie!
The United Nations has always wanted control of this central nexus joining Asia (Shem), Europe (Yaffet), and Africa (Ham). The Vatican and Orthodox Churches want it. The U. S. wants control in the region, a staging point for its delusional, final defeat of Ishmael, toying with Persia in the process. Thesecular "progressive" West, now being mesmerized and invaded by Ishmael, wants to assimilate it, ie. globalization.
Evangelical Christians have simply been the most aggressive contingent of Esau, with the leftist "progressive" globalists not so far behind them.
Ishmael has been learning to lie more effectively from Esau. The terrorist Yasser Arafat (may his name and memory be blotted out) would say one thing in English, and then the opposite in Arabic. He claimed to be a Jebusite. He claimed to be something called a Palestinian. And now, while Hamas and Hezbollah have continually expressed their complete lack of patience in their endeavor to wipe Israel and all Jews from the map, Fata"h the ruling party of the Ishmaelites in Judea and Samaria seemed to have run out of ideas, and so have attempted to reboot the "Canaanite Strategy." (Jebusites were one of the seven nations laying claim to the Land of Canaan/Israel.)
And now with the Abraham Accords, we are no longer allowed to point out Ishmael's lies, or changes in strategies to wipe us out, beginning with the property within the Land of Israel being bought up, some through shell companies.
Between the distorted senses of Hessed (Avraham) and Gevurah (Isaac) of Esau and Ishmael, one could say that Israel's Tifereth (beauty) is the balance. Of course, even before these aspects were distorted by Avraham's progeny who were not chosen, Jacob was associated with Tifereth, Moshe Netzah, Aaron Hod, Joseph Yesod, and David Malkhuth.
We can also see this balanced expressed in prayer, in which Islam and Christianity sit diametrically opposed. Islam focuses on qeva', with its precise words and timing of prayer. Christianity focuses on qewannah (intention, focus, feeling), having long since rejected the Oral Law, which instructs Jews on the proper times and content of our prayers. The prayers of Jews/Israel are a balance between qeva' and qewannah.
I pray that our balanced prayers to remove us from the threats of both Ishmael and Esau will be accepted, and that the Mashi'ah and Geulah come speedily in our days.
Esau also uses his wallet (gashmiuth - materialism) as a weapon, such as the Evangelical money flowing into Israel, including Nefesh b'Nefesh and U. S. threats of withholding money from Israel, both of which have been going on for years. Esau's Hessed (kindness) is not without ulterior motives.
The midrashim, particularly in Bereishith Rabba, reveal to us Esau's focus on possessions. He is the hunter (איש שדה), but not just for sustanence. He engages in sexual relations with men, married women, and animals. He is a predator, but in more ways than one. He is the epitome of the fulfillment of immediate gratification. Yet, on the outside, he appears righteous, such as when asking his father how one tithes salt. (Jews do not tithe salt.)
And now, the possession which Esau has shifted his focus to is the Jewish homeland, believing it to be his, stupidly given away for a bowl of lentils (Gen. 25:29-34). In Esau's head, he believes it to have been surreptitiously stolen from him by his younger twin brother, Jacob (Israel). Instead of gaining a foothold in out land through gaining followers to its cause, whether through Christian missionizing or assimilation into Western culture, he has come out swinging, making direct claims to it. In fact, Christians now claim they are not from Esau, but from Israel himself! The ultimate lie!
The United Nations has always wanted control of this central nexus joining Asia (Shem), Europe (Yaffet), and Africa (Ham). The Vatican and Orthodox Churches want it. The U. S. wants control in the region, a staging point for its delusional, final defeat of Ishmael, toying with Persia in the process. The
Evangelical Christians have simply been the most aggressive contingent of Esau, with the leftist "progressive" globalists not so far behind them.
Ishmael has been learning to lie more effectively from Esau. The terrorist Yasser Arafat (may his name and memory be blotted out) would say one thing in English, and then the opposite in Arabic. He claimed to be a Jebusite. He claimed to be something called a Palestinian. And now, while Hamas and Hezbollah have continually expressed their complete lack of patience in their endeavor to wipe Israel and all Jews from the map, Fata"h the ruling party of the Ishmaelites in Judea and Samaria seemed to have run out of ideas, and so have attempted to reboot the "Canaanite Strategy." (Jebusites were one of the seven nations laying claim to the Land of Canaan/Israel.)
And now with the Abraham Accords, we are no longer allowed to point out Ishmael's lies, or changes in strategies to wipe us out, beginning with the property within the Land of Israel being bought up, some through shell companies.
Between the distorted senses of Hessed (Avraham) and Gevurah (Isaac) of Esau and Ishmael, one could say that Israel's Tifereth (beauty) is the balance. Of course, even before these aspects were distorted by Avraham's progeny who were not chosen, Jacob was associated with Tifereth, Moshe Netzah, Aaron Hod, Joseph Yesod, and David Malkhuth.
We can also see this balanced expressed in prayer, in which Islam and Christianity sit diametrically opposed. Islam focuses on qeva', with its precise words and timing of prayer. Christianity focuses on qewannah (intention, focus, feeling), having long since rejected the Oral Law, which instructs Jews on the proper times and content of our prayers. The prayers of Jews/Israel are a balance between qeva' and qewannah.
I pray that our balanced prayers to remove us from the threats of both Ishmael and Esau will be accepted, and that the Mashi'ah and Geulah come speedily in our days.
We have to cry out loud to Hashem to have rachamim and save us; we need MBY to take over and finish all our enemies! Between the weak prime minister who has no faith in Hashem and his Erev Rav higher ups who are purposely thwarting a military win to, c'v, military defeat, we are in a pickle. Fire the whole crew of traitors and get G-D fearing leaders of the military and go out to make the biggest WIN ever. We can only imagine how G-D is so angry. There is no one or anything to rely on except our Father in Heaven, HKB'H - May His Holy Name be Sanctified and
ReplyDeletethe world will know there is only HASHEM!
Boruch