האם השמאלנים הם מפסידים קשים או פשוט מטומטמים? / Israel's Left Is A Bunch Of Sore Losers, Or Are They?

י״ח לחודש השמיני תשפ״ז

English follows the Hebrew.

מעריב: הפגנות בתל אביב, בחיפה ובירושלים: "אנחנו קוראים ליהודים ולערבים לבנות שותפות אזרחית"
28/10/2026 מעריב אונליין

בשעה זו מתקיימות הפגנות בפארק המסילה בתל אביב, בכיכר אונסק"ו בחיפה ובכיכר פריז בירושלים. ההפגנות הן יוזמה אזרחית הקוראת לבניית שותפות אזרחית יהודית-ערבית ולנבחרי הציבור לפעול ליצירת שינוי.

עדי דנינו, בת 26, ממארגנות ההפגנות: "אנחנו קוראים ליהודים ולערבים לצאת יחד למרחב הציבורי ולבנות שותפות אזרחית. אנחנו רוצים להשמיע קול משותף ולקרוא לנבחרי הציבור לקחת אחריות ולפעול לשינוי".

עשר אגורות (2¢):
הערב, כשנתקעתי באוטובוס בדרך הביתה מאחורי צעדת מחאה בלתי צפויה, חשבתי לעצמי שזו פשוט תגובה מצד שמאל זועם, שלא מסוגל לתפוס איך אפשר שרוב היהודים בישראל שהצביעו, הצביעו למפלגות ימניות, דתיות, או אפילו כאלו הנוטות לימין.

אך אז הבחנתי מאחד השלטים שנשאו המפגינים – זה הסגול המופיע להלן, שעליו נכתב: "ערבים ויהודים – רק יחד ננצח"; לצדו היה שלט שחור עם הכיתוב: "סרבו לכיבוש".

גם דגל הטרנסג'נדרים בלט שם (בסרטון), אם כי אין לי שום מושג מה הקשר בינו לבין "ערבים ויהודים יחד". אחת המטרות של הכרזה העוסקת בערבים ויהודים היא להזכיר לח״כים החדשים והוותיקים, שאחת הדרכים היחידות להרכיב ממשלה היא באמצעות המפלגות הערביות.

הלוואי שאני יכול להצהיר שהשמאל "איבד את השכל" לגמרי, אבל הם נולדו ככה. הוריהם וסביהם עשו בדיוק את אותו הדבר בשנת 1948, לאחר מלחמת העצמאות. הם התחננו בפני הערבים שלא ייצאו מהמדינה.

ואז אני קיבלתי קישור לכתבה מאת חברי, "דסטיניישן גרין היל" (Destination Green Hill). הכתבה נכתב על ידי שאול רזניק (ותורגם מרוסית) ועוסק בדפוסי ההצבעה של תושבי קיבוץ בארי.

נאמר כי אנשים חכמים לומדים מטעויות של אחרים, פחות חכמים לומדים מהטעויות של עצמם – וכל השאר שייכים לשמאל הישראלי. הנה נתוני ההצבעה בקיבוץ בארי (לא כולם נכללו בחישוב): לפני ארבע שנים – 35% למפלגת העבודה ו-16% למרצ; כיום – 44% ל"דמוקרטים" (כלומר, העבודה ומרצ יחד) ו-25% למפלגת "ישר". מפלגת "ישראל ביתנו" (NDI) עלתה ל-7%, אך לא בטוח שזה נובע מהימין המוצהר של מנהיגה, אלא יותר בשל עמדות אנטי-דתיות.

קיבוץ בארי שוכן כחמישה קילומטרים מזרחית לעזה. ב-7 באוקטובר חדרו אליו מאות ערבים, אשר טבחו ב-101 אזרחים ישראלים וב-31 אנשי כוחות הביטחון. אל תשכחו שחלק מאותם רוצחים טרוריסטים היו אנשים שהציגו את עצמם כאזרחים.

אני מבין את הרצון לערוך חקירה בנוגע למחדלים שקדמו ל-7 באוקטובר, ומכאן גם את ההצבעה עבור מפלגתו של איזנקוט, "ישר". אך להצביע שוב למפלגות שמאל? איך זה הגיוני? איזנקוט הצהיר שוב ושוב כי שמירה על ביטחונה החזק של ישראל עומדת בראש סדר היום שלו, לצד דרישתו לקיום חקירה על אירועי ה-7 באוקטובר. אם כך, למה לא להצביע עבורו?

יש הטוענים שהשמאל עדיין לא מבין את המציאות, ושיידרשו עוד כמה טילים שיעופו מעל תל אביב כדי לשכנע אותו. חלילה!

אבל זה בדיוק מה שקרה בשלוש השנים האחרונות. ובכל זאת, תגובת השמאל היא שהכל באשמת היהודים, המתעקשים לחיות במדינה יהודית – למרות שהקהילה הבינלאומית לא מוכנה לקבל אותה.

השמאל גם יודע, עמוק בפנים – לא נכון? – שהקהילה הבינלאומית אפילו לעולם לא תקבל את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, גם אם זו לא הייתה מגדירה את עצמה כמדינה יהודית.

כיום, אנו מדינה שבאופן מקרי יש בה רוב יהודי. אנו קולטים לתוכנו נכרים ללא הבחנה: פליטים כביכול מאפריקה, עובדים זרים המביאים לעולם ילדים שיכולים לתת להם סיכוי לקנות להם מעמד, ועולים ממדינות ברית המועצות לשעבר – כולם בעלי סב או סבתא יהודים... אולי. וכמובן, ישנם גם כל אותם פליטים מאוקראינה, שחלקם לפחות מתגוררים בדירות על קו החוף בנהריה – דירות שאני יכול רק לחלום לשכור.

כל זה קרה באשמת השמאל, ובסיועו של בג״ץ היקר לליבם.

נישואים אזרחיים – שפשוט סיסמא לנישואי תערובת – מחיקת השבת והכשרות, וגרוע מכך: הצגת דברים ואירועים כשבת או ככשרים בעודם רחוקים מכך – כל אלה עומדים בראש סדר היום שלהם.

האמת היא שאנשי השמאל מבינים היטב. הם מבינים מצוין. הם יודעים בדיוק מה הם עושים – ממש כפי ש"ערב רב" – אותם גורמים מעוררי צרות ומתגיירים מזויפים שיצאו ממצרים יחד עם בני ישראל (שמות יב,לח) – ידעו בדיוק מה הם עושים.

השמאל לא רוצה שתתקיים מדינה יהודית. רובם לא היו מוכנים לסבול אפילו מעט עם סוכריות צבעוניות יהודיות מעל גלידת התרבות המערבית שלהם.

השמאל לא רוצה שקיים עם ישראל. הם רוצים שנשתלב שנתבולל בתוך חברה גלובליסטית.

הם רוצים שנעלם.

Arabs and Jews
Only together will we win.

Maariv: Demonstrations in Tel Aviv, Haifa, and Jerusalem: "We call on Jews and Arabs to build a civic partnership" (translated)
October 28, 2026 – Maariv Online

Demonstrations are currently taking place at HaMesila Park in Tel Aviv, UNESCO Square in Haifa, and Paris Square in Jerusalem. These demonstrations are a grassroots initiative calling for the construction of a Jewish-Arab civic partnership and urging elected officials to take action to bring about change.

Adi Danino, 26, one of the organizers, stated: "We are calling on Jews and Arabs to come out together into the public sphere and build a civic partnership. We want to raise a joint voice and call upon our elected officials to take responsibility and work toward change."

Esser Agaroth (2¢):
Tonight when I got stuck in a bus home behind a surprise protest march, I thought it was just sour grapes from a pissed off left, that cannot fathom how the majority of Jews voted for right-wing, religious, or even right-leaning parties.

But, then I saw one of the posters they were carrying, the purple one above, Arabs and Jews,
Only together will we win, as well as a black one, Refuse the occupation.

The transgender flag was also prominent, although I have absolutely no idea what that has to do with Arabs and Jews together. One point of the Arabs and Jews poster is to remind newly elected officials that one of the only ways to form a government is with the Arab parties.

I wish I could say that the Left has totally lost it. But they were born lost. Their parents and grandparents did the very same thing in 1948, begging Arabs not to leave, after Israel's War of Independence.

Then I received the link to a post from my friend Destination Green Hill. The post is from Shaul Reznik, (translated from Russian). It concerns the voting pattern of the residents of Kibbutz Be'eri.

The smart learn from the mistakes of others, the less smart - from their own, all the rest belong to the Israeli left. The expression of the residents of the kibbutz Be'eri (not all counted): four years ago - 35% for "Aveda", 16% for "Meretz"; now - 44% for "Democrats" (i.e. "Aveda" + "Meretz"), 25% for "Yashar". The NDI has grown to 7%, but it's not a fact that it's because of the declared right-wingness of the leader, rather, it's because of anti-religiosity.

Kibbutz Be'eri lies about three miles east of Gaza. On October 7, it was infiltrated by hundreds of Arabs, who massacred 101 Israeli civilians and 31 security personnel. Don't forget that self-proclaim civilians made part of these terrorist murderers.

I get the desire for an inquiry into the failures pre-October 7th, and thus the votes for Eisenkot's "Yashar." But to vote yet again for leftist parties? How does that make any sense? Eisenkot has said repeatedly that maintaining a strong security for Israel is on his agenda, along with his push for an October 7th inquiry. So, why not vote for him?

Some still claim that the Left still doesn't get it, and it will only take a few more missiles flying over Tel Aviv to convince them.

But even that just happened over the past three years. And yet the response of the is that everything is the fault of the Jews who insist on living in a Jewish country, despite the fact that the international community will not accept this.

The Left also knows, deep down inside -- don't they? -- that the international community will not even accept the only democracy in the Middle East, even it did not refer to itself as a Jewish State.

Currently, we are a state which happens to have a majority of Jews in it. We accept non-Jews into it left and right: African "refugees," foreign workers with anchor babies, and all those from former Soviet Union member states, all with at least one Jewish grandparent... maybe. Then of course there are all of the "refugees" from the Ukraine, at least some of whom live in beach apartments in Nahariya I could only ever dream of renting.

This is all due to the Left, and advanced by its precious Israeli Supreme Court.

Civil marriage, which is just code for intermarriage, erasing Shabbat and dietary laws, and worse yet, calling things Shabbat and kosher, when they are actually not, are all on their agenda.

The truth is that the Left does get it. They get it perfectly. They know exactly what they are doing, just like the trouble making, Erev Rav, false converts who came out of Egypt with the Israelites (Ex. 12:38), knew exactly what they were doing.

The Left does not want there to be a Jewish state. Most would not even tolerate a few Jewish sprinkles on top of their Western cultural sundae.

The Left does not want there to be a Jewish People. They want us to assimilate into a globalist society.

They want us to disappear.

תזכורת: אל תצביעו לנפתלי בנט / A Reminder Not To Vote For Naftali Bennett And The Assimilation Of The Jewish People

ט״ו לחודש הזמיני תשפ״ז

English follows the

למי איתמר [נתן] ייתן את קולו בבחירות הקרובות? ( YNET בשיתוף 100שטח)
למרות האכזבה מהקואליציה, איתמר מדגיש כי עמדותיו המדיניות לא השתנו באופן מהותי. הוא עדיין מתנגד להקמת מדינה פלסטינית, אך סבור שגם באופוזיציה קיימות מפלגות שיכולות לייצג את תפיסת עולמו. "כשאני מסתכל על החלופה - אחלה חלופה", הוא אומר. "אני לא רוצה שתקום מדינה פלסטינית. כשאני מצביע לאופוזיציה, אני די רגוע שזה לא יקרה".

את השינוי בתפיסתו הוא מסכם ברצון להבטיח שגם מי שאינם שותפים להשקפת עולמו ירגישו שייכים למדינה, דווקא מתוך ההבנה שהציבור הדתי עשוי להפוך לחלק גדול יותר מהחברה הישראלית. "אני מבין שאנשים כמוני, עם כיפה על הראש, הם הולכים להיות יותר ויותר הרוב של המדינה", הוא אומר. "ובגלל זה בא לי שאנשים אחרים ירגישו עדיין בנוח". "אם הייתי צריך לבחור ראש ממשלה, הייתי בוחר בבנט", הוא מצהיר. "אני לא רוצה שתהיה ממשלת ימין על מלא, אני רוצה שנמשיך לחיות כאן ביחד".

עשר אגורות (2¢):
בואו נזכיר לאיתמר נתן קצת על נפתלי בנט. נא לצפות את הסרטון להלן על ידי הרב דוד בר-חיים.

מה שאיתמר אומר מודגש בצבע אדום אומר לנו על הצביעות של השמאל כפלי הדמוקרטיה. הם בעד התוצאות של הבחירות כשהם מקבלים את מה שהם הצביעו לו. אבל כשברוב -- כלומר הרוב שחובש כיפות -- מצביע להקים ממשלת ימין הם לא מקבלים את התוצאות. זה באמת הגיוני לחשוב ככה או ככה חושב מי שחי סרט?

אין לאיתמר כוונה רעה אלא הוא רוצה שלא הממשלה לא מתעלמת מהמיעוט. אין ספק הוא למד את השיטה הזו באה מהחינוך שקיבל בבית ספר ממ״ד.

אני מאמין שתלמיד כיתה י"ב בארצות הברית, שרמתו גבוהה מהממוצע ושלומד את אזרחות ארה״ב, יודע על דמוקרטיה יותר מכל תלמיד כיתה י"ב בישראל.

אני מסכים איתו שלא היה ראוי לשלוח אותו לקרב בצורה לא מסודרת או אקראית. אבל בנוגע לגיוס, אנו יודעים מתוך דוח שפורסם לאחרונה שסיפור המעשה הישן, של התחמקות החרדים מגיוס, לא עומד במבחן.

בפועל, מתגייסים חרדים רבים יותר מכפי שדווח, ומנגד – יש לא מעט מן השמאל, הנהנים ממעמד מיוחס, מקבלים פטורים משירות. משום מה, איתמר נתן לא מודע לכך, או שמנעו ממנו לדעת זאת. כמו כן, נראה שלא לימדו אותו על החשיבות שבמתן אפשרות לחלק מכלל ישראל לשבת ולעסוק בלימוד תורה.

בלי קשר לשינויי הדעות של מנהיג השמאל יאיר גולן בשאלה האם מלכתחילה יש לגייס חרדים לצה"ל – האם ראוי להתגייס בצה"ל בכלל, כל עוד הממשלה לא יכולה להבטיח שהחלטות שלה הצבאיות מבוססות על צרכי עם ישראל, ולא על רצונותיהן וציפיותיהן של הקהילה הבינלאומי הגויים?

אני מסכים שאין תועלת לקבץ כל אנשי השמאל בקבוצה של "רשעים". אבל אין לי קושי להגדיר את הכיוון שאליו מובילה ההנהגה שלהם כ"רשעות" – בין אם מדובר ברוע מכוון ובין אם לאו. גם אם יש לי חלק מהם דין של "תינוק שנשבה" – כלומר, יהודי שלא חונך להכיר בדרך הנכונה – אסור לעמוד על דם רעך, כלומר, לא לעשות כלום לנוכח הנזק שנגרם.

אני גם מסכים שהקדמת אחדות ישראל היא צעד חיובי. אבל המטרה של הפעולה צריכה להיות העלאת המודעות בקרב הציבור לגישת ה"הפרד ומשול" של הממשלה – או ליתר דיוק, של כוחות השלטון האמיתיים במדינה. האשמת קבוצות מסוימות שהם פעילי השטן, ושימור הסכסוכים בין הקבוצות – ובפרט בקרב קבוצות של שומרי תורה ומצוות – מונעים מאיתנו כל התקדמות חיובית.

ברור שאיתמר מסוגל לראות את הסתירות שבין התורה לבין הדמוקרטיה לכאורה של המדינה. נכון?

ברור שאיתמר מסוגל לראות איך השמאל מנסה לצמצם את השפעתם של היהודים באמצעות הכנסת גויים למדינה – בין אם מדובר ב"פליטים" ובין אם בעובדים זרים. ברור לו שהרעיון של הכנסת "פליטים" כביכול למדינה שלנו, מתוך חסד, אינו אלא קומבינה.

ערב הסעודית לא מעוניינת לקבל פליטים אפילו מוסלמים. מדינות אירופה לא קולטות הרבה מאחיהם האוקראינים. אז למה אנחנו חייבים?

זוהי דוגמה מובהקת לבלבול שלנו שבין תפיסות של עולם המערב לבין התורה.

על הבלבול הזה יש להודות למערכת החינוך הממלכתית הדתית.

"אני לא רוצה שתקום מדינה פלסטינית.

למה? משום שהיא מזכירה יותר את התרבות המערבית, שחונכתם להאמין שהיא ברמה יותר גבוהה משלנו? או שמא משום שהתרבות המערבית היא כן התרבות שלנו?

כשאני מצביע לאופוזיציה, אני די רגוע שזה לא יקרה".

איתמר באמת חושב ככה? אז רק אני יכול לגיד לו בהצלחה.

יש אומרים את הדברים האלה כבר שנים. ובכל זאת, מספר חברי הכנסת הערבים הולך וגדל ממש מתחת לאפנו. בג״ץ – שאותו מתעקש השמאל להגן – מסרב לפסול את מפלגתו של מנסור עבאס, וזאת למרות היעדר נאמנותו למדינת ישראל ושאיפתו להקמת מדינה פלסטינית. במקביל, דווקא יהודים המאמינים בסמכות הקב״ה ובתורתו -- כלומר, אלו עם כיפות -- אלו העומדים בפני סכנת פסילה.

View this post on Instagram

A post shared by 100שטח (@100shetah)

Beyachad (Together) under the leadership of Bennett

With each incarnation of political party, Bennett's kippah shrinks.

תרגום הסירטן:
יש אדם מאוד מרושע בשם נפתלי בנט, בבירור רשע. היום ברור מאוד שהוא לא איש בעל עקרונות, ולמעשה בטלוויזיה הוא חתם על מכתב בכתב, לפיו "אני לא אצטרף לקואליציה עם השמאל הישראלי". האיש הזה ושותפיו הפושעים זכו שישה מקומות בכנסת. לא הרבה.

מיד הוא ביצע את ההפך. הוא פנה ל[יאיר] לפיד והקים איתו ממשלה, בסתירה מוחלטת ובשלילה של מה שהבטיח. הם הזמינו לקואליציה שלהם מפלגות ערביות. בראש המפלגה הערבית הגדולה ישב חבר באחים המוסלמים, ששמו מנסור עבאס.

מנסור עבאס, מי שנקרא ערבי ישראלי, הוא איסלמו-נאצי. אז יצרנו לעצמנו ממשלה שבה האחים המוסלמים היו שותפים, אשר מסרה שטח ישראלי ריבוני בים לאויבינו, ואז הביאו עלינו את המלחמה הנוכחית הזו ואת כל מה שאנחנו רואים.

Who will Itamar vote for in the upcoming elections? (YNET with Shetach100 - translated)
Despite his disappointment with the coalition, Itamar emphasizes that his political stances have not fundamentally changed. He remains opposed to the establishment of a Palestinian state, yet he believes that even within the opposition, there are parties capable of representing his worldview. "When I look at the alternative—it’s a great alternative," he says. "I don’t want a Palestinian state to be established. When I vote for the opposition, I feel quite confident that this won’t happen."

He summarizes the shift in his perspective by expressing a desire to ensure that those who do not share his worldview still feel a sense of belonging within the state—a sentiment stemming from the realization that the religious public may well become an increasingly large segment of Israeli society. "I understand that people like me—wearing a kippah—are increasingly becoming the majority in this country," he says. "And that is precisely why I want others to still feel comfortable here." "If I had to choose a Prime Minister, I would choose Bennett," he declares. "I don’t want a 'fully right-wing' government; I want us to continue living here together."

Esser Agaroth (2¢):
I think we need to remind Itamar Natan about Naftali Bennett. Please watch the video above by Rabbi David Bar-Hayim.

Itamar’s point—highlighted in red—illustrates the hypocrisy of the Left regarding democracy. They support election results when they get what they voted for; but when the majority—specifically, a majority wearing kippot—votes to form a right-wing government, they refuse to accept the outcome. Is that a logical way to think, or a delusional way to think?

Itamar himself has no ill intent; rather, he simply wants to ensure that the government does not ignore the minority. I believe this is a result of his education in the Israeli public school system.

I believe that any above average, high school senior, taking civics in the U. S. knows more about democracy than any 12th grader in Israel.

I agree that he should not have been haphazardly sent into battle. However, regarding enlistment, we know from a recent report that that the old narrative about avoiding enlistment does not hold water. More Haredim enlist than has been reported, and there are plenty of entitled leftists who receive exemptions. For some reason he does not know this, or has been prevented from knowing this. Nor has he apparently been taught of the importance of supporting at least a segment of Klal Yisrael to sit and learn.

Leftist leader Yair Golan's flip flops on whether to take Haredim into the IDF in the first place, notwithstanding, should anyone enlist in the IDF until the government can guarantee that its military decisions will be based on the needs of the Jewish People, and not on the wishes and expectations of the international community goyim (non-Jewish nations)?

I agree that lumping the left together into the category of evil is also not productive. However, categorizing the direction of their leadership into this category I have no problem calling it evil, whether it is intentionally evil or not. Evil if any of them truly falls into the category of tinoq shenishba -- 'like a captured child,' and thus one not educated to know better -- it is still forbidden to stand idly by and do nothing in response to the damage being done.

I would also agree that a path toward unity is a positive step. However the target for action should be to wake people up to the government's 'divide and conquer' approach -- or rather the approach of those who are truly in charge of the country. The demonization of certain groups of Jews, and the maintaining of conflicts among them, particularly between groups of Torah-observant Jews, is preventing us from any positive progress.

Surely Itamar can see the conflicts between Torah and the state's quasi-democracy. Can't he?

Surely Itamar can see how the left is trying to reduce the influence of Jews through the influx of goyim into the country, whether "refugees" or foreign workers. Surely he can see that this idea of letting so-called refugees into our country as an act of kindness is just a ploy.

Saudi Arabia would never even entertain such a thought. Europe has not stepped up to take in their fellow Europeans -- the Ukrainians. Why should we?

This is the perfect example of the confusion between Western concepts and Torah.

We can thank the Israeli public, 'religious' education for this confusion.

"When I look at the alternative—it’s a great alternative,"

Why? Because it looks more like Western culture that you have been trained to believe is superior to our own? Or that Western culture is our own?

"I don’t want a Palestinian state to be established. When I vote for the opposition, I feel quite confident that this won’t happen."

Yeah. Good luck with that.

We have been saying that for years. And yet, the number of Arab MKs has been increasing right under our noises. The Supreme court that the Left insists on protecting refuses to disqualify Mansour Abbas's party, in spite of his lack of loyalty to the State of Israel, and his desire for a Palestinian state. Meanwhile, Jews who believe in HaShem and His Torah as being on a higher level than the State are the ones risking disqualification.

השמאלנים עדיין לא קולטים ולא רוצים לקלוט / Israel's Left Still Doesn't Get It, Nor Wants To

ראש החודש השמיני תשפ״ז

English follows the Hebrew.

YNET דעות: סכנת מלחמת דת בפנינו
במשך שנים קיוותה ישראל שהמאבק בינה לבין אויביה לא יהיה דתי, אך חיזוק היסודות הדתיים במדיניות בהקשר הפלסטיני רק מוריד את הסיכוי לפתרון
מיכאל מילשטיין | 04.10.2026

במשך שנים קיוותה ישראל שהמאבק בינה לאויביה יהיה בעל ממד לאומי: כמה שיותר על בסיס טריטוריאלי בין עמים וכמה שפחות אידיאולוגי ודתי, שמשמעו מלחמת חורמה בלי סיכוי להסדרה.

עשר אגורות (2¢):
נראה לי שאני צריך להגיב על עוד מאמר פסקה-פסקה. אם אין לכם סבלנות לכך, אז להלן הנושאים שבהם עוסק מיכאל מילשטיין במאמרו – נושאים שכבר התייחסתי אליהם בעבר – בצירוף הקישורים השייכים. ...וְאֵין כָּל-חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת א,ט). ללחוץ על הנושאים המעניינים אותכם. 

• לערבים הסכסוך ביניהם לבינינו כן סכסוך דתי – אפילו שהם כבר משתמשים בשיטות לא דתיות שלמדו מהמערב. היום הם אפילו משתמשים בשיטות האלה נגד המערב.
• הפלסטינים הם, ומעולם היו, כלי משחק בידי אחרים.
• המאבק הזה – בין התורה לבין מה שמנוגד לה – לא מתנהל זה 80 שנה או 200 שנה, אלא מאז יציאת מצרים.
• מהי הציונות? מהו המקור היחיד שמצדיק את הציונות?
• האם אנשי השמאל באמת מאמינים בדמוקרטיה?
• למה אנשי השמאל לא מולידים יותר ילדים – כלומר, יותר מצביעים לעתיד? תחת זאת, הם מעודדים כניסתם של גויים.
• גם אם אני חלוק על בצלאל סמוטריץ' בנושא האסטרטגיה, אני מסכים עם הבסיס להשקפה שלו: התורה.
• ההפך של חיזוק היסודות הדתיים הוא התבוללות בחברה מערבית-גלובליסטית, המבטלת את מהותנו ואת מעמדנו כעם נפרד ומובדל.

שמענו כבר את הטיעונים של מילשטיין בעבר, וככל הנראה נשמע אותם שוב בעתיד. מדובר באותו טיעון ישן בדבר הצורך להשתלב בקהילה גלובליסטית בעלת אופי מערבי, והצורך לפעול על-פי כלליה.

האתגר המרכזי בהקשר הזה הוא האיסלאם הפונדמנטליסטי שמכוח צו אלוהי אוסר על הכרה בישראל, ומתיר לכל היותר הודנה, הפוגה זמנית שניתן להפר, כמו במתקפת 7 באוקטובר. גם עם הגורמים הלא-איסלאמיסטים ההתמודדות לא הייתה ואיננה קלה, בפרט בנוגע לקבלה עמוקה של קיום ישראל, אך הוכח שניתן להגיע להסכמים מדיניים, חלקם על בסיס פשרה טריטוריאלית.

ובכן, מילשטיין צודק בדבר אחד – בנוגע לאסלאם. אך בכל הנוגע להסכמים פוליטיים המבוססים על פשרה טריטוריאלית בשטחים? הוא טועה. לא משנה מה השקפתו -- המנוגדות לתורה בעניין ויתור על חלקי ארץ ישראל-- בוודאי עליו להבין שהוא למעשה מחזק את הטיעון שלי.

כל הסכם שנחתם עם הערבים נתפס בעיניהם אך ורק כ"הודנה" – הפסקת אש זמנית שניתן להפר אותה. בטווח הארוך, אין להסכמים אלו שום משמעות עבורם.

אתם לא מאמינים לי? בפעם המי-יודע-כמה, אני מציע שתביטו במפות החזון של "פלסטין" – מפות המוצגות בגלוי לעין כל בתוך הסמלים, לא רק של חמאס, אלא גם של תנועת הפת"ח השלטת ברשות הפלסטינית. כולם ללא יוצא מן הכלל חומדים את כל ארצנו, כולל תל אביב. היעד הסופי שלהם הוא השמדת ישראל.

ייתכן שמילשטיין מאמין שבסופו של דבר הערבים יגיעו להבנה שהתרבות המערבית עדיפה על פני התרבות שלהם. אני יודע אחרת.

זאת אותה הגישה. זוהי אותה גישה של השמאל כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות. בסופו של דבר, אחרי שהם מנסים לדבר עם הערבים פעם אחר פעם בציפיות תוצאות שונות היוזמה שלהם תיפול.

בתקופה האחרונה התנהלות ישראל תורמת לא מעט לאתגר הוותיק. מאז 7 באוקטובר בולט משקלם של תכנים בעלי מטען דתי על מדיניותה, בפרט בנושא הפלסטיני. אלה היו קיימים תמיד, אך לא בעלי מעמד כה דומיננטי של מצפן לאומי. הוויה סוערת, ללא תחקיר וטיפול בטראומה הקולקטיבית, הנמשכת זה שלוש שנים מספקת קרקע נוחה לאימוץ רעיונות שנתפסו בעבר בלתי מציאותיים ואף סהרוריים. כך, מושגים ויעדים הלקוחים מימי המקרא ומזוהים עם זרם הציונות הדתית מוזרקים למחזור החיים של מדינה מודרנית, וכל זאת, בלי שמתקיים דיון נוקב בשאלה מה משמעות הישענות המדינה על אמונה ולפיה אנו חיים בעידן של נס והתקרבות לגאולה.

נראה כי בעיני מילשטיין, הלהט הדתי נובע מחיפוש אחר תשובות, מתחושת חוסר אונים ומכמיהה נואשת להינצל על ידי כוח חיצוני – וכל זאת כתוצאה מהטראומה הקהילתית שלנו. האם הוא סבור גם שהציפייה לגאולה היא ביטוי לאשליה הקהילתית שלנו?

ובכן, הרשו לי לומר למילשטיין דבר מה: כמיהה זו קיימת מזה אלפי שנים. השאיפה שלנו לגאולה כבר התממשה פעמיים; למה אפוא שלא תתממש בפעם השלישית? *אני מנסה להשתמש בטיעון הגיוני-מערבי, כוון שאני מניח שמילשטיין – ללא קשר לרקע שלו – לא מוכל לקבל בחיוב טיעון המבוסס על התורה.

הזעקה להקב״ה שיושיע אותנו מזכירה מאוד את הזעקה שהשמענו אליו בעת שהיינו משועבדים במצרים (שמות ג,ט). פעם אחר פעם ממשלת ישראל מוכיחה – בין אם היא נוטה לשמאל ובין אם לימין – שהיא נכשלת בהגנה עלינו, ובמקום זאת היא נכנעת לרצונותיה של הקהילה הבינלאומית (הגויים).

לכן, מבחינת השקפה פסיכולוגית, נשמע בריא למדי להשתחרר מאסטרטגיה שהוכחה כבלתי-יעילה בטווח הארוך. במקום לנהוג בטירוף ולחזור פעם אחר פעם על אותן טעויות בציפייה לתוצאות שונות, אנו מחפשים גישה אחרת.

אבל מילשטיין לא צריך לדאוג. השמאלנים ממשיכים לנהל את אותו מאבק נגד התורה, כפי שהוא עושה מאז היציאה ממצרים, כלומר על ידי הערב רב.

להכרזות העבר של סמוטריץ' בדבר הצורך בהכחדת הכפר חווארה, ביסוס דוקטרינת יהושע בן נון (שבה אין אזרחים לא יהודים שווי זכויות אלא "גויים"), קבלת ערביי ישראל כ"אזרחים בינתיים", והסתמכות על כלכלת בעזרת השם ועל משפט התורה כבימי דוד המלך, נוספו הבטחה לתקצוב בניין בית מקדש, וכן שיגור הסעודים לרכוב על גמלים במדבר אם ימשיכו לתבוע מו"מ עם הפלסטינים כתנאי לנורמליזציה, ואת אירופה לכל הרוחות עקב הסנקציות והביקורת בגין האלימות היהודית בגדה.

טוב. נראה שמילשטיין לעולם לא יקבל את הטענה שאותם "מתנחלים" – כינוי שנועד לבדל אותם מהחברה הישראלית הכללית – פועלים מתוך הגנה עצמית, משום שצה"ל אינו מסוגל או אינו מעוניין לספק הגנה מספקת. את זה כולנו מבינים. לכן, אז אני אפילו לא מבזבז את זמני בזה...

האם מילשטיין רואה ברעיונותיו של סמוטריץ', המבוססים בתורה, רעיונות קדמוניים (פרימיטיביים)? האם מעצם היותם לא תואמים לחזון המערבי, הם נחשבים לרעים מיסודם?

בין אם מילשטיין מודע לכך ובין אם לא, הוא מהווה דוגמה מובהקת לאותה צורה סמויה ומסוכנת של התבוללות – צורה שרוב היהודים כלל אינם מודעים לקיומה.

אני לא אכנס לעניין שבו תפיסת המערב כתרבות הטובה ביותר בעולם מבטלת לחלוטין את החוכמה והתרבות שעדות צפון אפריקה והמזרח הביאו לארצנו.

איו"ש מהווה זירה מרכזית בתהליך "ההדתה" של מדיניות ישראל, כפי שמגולם בקידוש האחיזה בשטח (מכוח צו אלוהי) וביחס כלפי הפלסטינים (גויים שמומלץ שילכו, עדיף "מרצון"). באקס-טריטוריה של הגדה מתפתחות נורמות שזולגות בהדרגה לכל המדינה ומשפיעות על מצבם ועתידם של כל הישראלים. חיי היום-יום בגדה ממחישים כיצד הסכסוך הופך דתי מיסודו, למשל בשריפת מסגדים וכנסיות, ובהעמקת האחיזה בשלל אתרים דתיים שזוכים למעמד של סלע קיומי עבור ישראל.

באמת? אז כנראה היה כדאי לכם לספח את יהודה ושומרון מזמן. ככה יכלתם להשיג שליטה רבה יותר על החינוך וההתפתחות ההשקפה של הנוער שם. הצלחתם להשפיע רק לחלק מהנוער – בני הנוער המשועממים מהפרברים – שרוב הוריהם אפילו לא מסוגלים לענות על השאלה: "האם אנחנו גרים בשטח שייך ליהודים או לערבים?"¹ התשובה "זה מסובך" כבר לא מספקת להם.

אפשר לראות את הבחורים והבחורות האלה במוצאי שבת ממתינים לטרמפים או לאוטובוסים בדרך למועדוני הלילה בתל אביב לעתים קרובות אחרי ש"סבלו" מעוד שבת "משעממת". כשלון של החינוך הדתי ה"ממלכתי". ניצחון של השמאנים.

ארץ ישראל היא מולדת של עם ישראל, ולא של אף עם אחר. וזוהי הציונות.

היום, אחרי שנכשלתם בניסיון לשלוט באלו המאמנים שחוקי התורה קודמין לחוקי המדינה – כולל באמצעות איומים נואשים ב"חינוך מחדש" של הרב שי פירון וכו׳ – אז מה עכשיו?

שנים אנו שומעים את זריעת הפחד וההסתה נגד שומרי התורה ומצוות – לפעמים נגד החרדים, לפעמים נגד המתנחלים [האמיתיים], ולפעמים אפילו נגד "הציונים" הממלכתיים שעברו שטיפת המוח בהצלחה.

המקום הגובר של ההשקפה הדתית (האידיאולוגיה הדתית) במדיניות כלפי [הערבים המגדירים עצמם] פלסטינים לא מפחית את הסיכויים לפתרון, אלא מפחית את הסיכויים לפתרון שבו מילשטיין רוצה. ברוך השם!

ייתכן שמילשטיין מאמין בחשיבות הריצוי של מה שמכונה "הקהילה הבינלאומית" כאסטרטגיה, או שהוא באמת מאמין שמוטל על עם ישראל להשתלב בחברה גלובליסטית. 

האם מילשטיין מבין שהתוצאה הסופית של השתלבות כזו היא מחיקת ישראל כעם נפרד ומובדל? וכך, לפנינו אחד העימותים המרכזיים בין אורח חיים יהודי לבין חיים שבהם אנו עושים פחות או יותר כל מה שמתחשק לנו.

...וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֺת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם. (במדבר טו,לט)

אני אשמח להיות ראשון להודות ולהתוודות שאורח חיים מערבי כלומר אורח חיים לא יהודי הוא הרבה פחות מגביל מאורח חיים יהודי. עשו (המערב) עשה ככל העולה על רוחו, בעוד שאחיו יעקב (ישראל) עשה כמיטב יכולתו ללמוד ולחיות לפי רצונו של הקב״ה. נכון שאמרתי שאמנע משימוש בהיגיון תורתי בכתבה הזו. אבל מה אעשה? התורה נוגעת בכל דבר בחייו של יהודי, בין אם מילשטיין מקבל את זה ובין אם לא.

אני אוהב להזכיר לאנשים את המונח "ערב רב" – אותו "ערב רב" שליווה אותנו ביציאת מצרים. המקור שלו לשון לערב, להתערב, ולערבב. מהות ה"ערב רב" היא ערבוב דברים זה בזה – ההפך הגמור משמירה על הפרדה והבדלה בין גבולות לאומיים, עמים, דתות ומגדרים. אפילו השפה העברית שלנו מלאת מילים באנגלית היום.

כלומר החזון של מילשטיין עבור ישראל לא נראה שונה בהרבה מהחזון של הקהילה הבינלאומית עבורנו: התבוללות בחברה גלובליסטית, הנשלטת על ידי השקפה ותרבות (אידיאלים) מערביות "פרוגרסיביות".

אולי מילשטיין מוכן להרשות לנו להוסיף מעט "קישוטים" יהודיים מעל התרבות המערבית-פרוגרסיבית וה"עליונה" שלו – כל עוד הם לא יהיו יהודיים מדי.

מילשטיין נראה כאיש שמאל מובהק – מעין "יוסי ביילין גרסה 2.0" – וכידוע, ביילין היה אחד האדריכלים והיומים של הסכמי אוסלו של מוות.

באמת שאין חדש תחת השמש.
*********
1 נקודה זו הועלתה על ידי בתיה מידד בישיבת הצוות הראשונה של שנת הלימודים ב ישיבה תיכונית ביהודה ושומרון בשנת תש"ס (2000), זמן קצר לפני עלייתו של מעומד רה״מ אריאל שרון להר הבית.

הפרופיל עם ערבית, ׳לימודי פלסטין׳, מרכז דיין אומר את כל מה שאנו צריכים לדעת על מילשטיין.
Arabic, 'Palestinian Studies,' Dayan Center pretty much says all we need to know about Milshtein.

בעיני הערבים אין הבדל בין חברון לתל-אביב. הם רוצים את הכל!
To Arabs there is no difference between Hevron and Tel-Aviv. They want it all!

מנהל דר׳ זאב דגני: למה אתה עושה את זה? למה אתה עושה את זה?
בחור: אל תגע בי! אל תגע בי! (01-2024)

Principal Dr. Ze'ev Degani: Why are you doing this? Why are you doing this?
Young man: Don't touch me! Don't touch me! (Jan., 2024)

YNET Opinion: Israel’s religious turn risks transforming the conflict into a religious war
Opinion: Israel has long sought to prevent its conflicts with its enemies from taking on a religious dimension; But the growing role of religious ideology in policy toward the Palestinians is further reducing the chances of a solution
Dr. Michael Milshtein | October 04, 2026

For years, Israel hoped that its conflict with its enemies would have a national character: that it would be based as much as possible on a territorial dispute between peoples and as little as possible on ideology and religion, which would mean an all-out war with no prospect of a settlement.

Esser Agaroth (2¢):
It seems that this is yet another piece in which I will have to respond to it, paragraph by paragraph. However, you do not have the patience for that, here are the themes Milshtein covers, which I have already addressed in the past, along with relevant links. "...there is nothing new under the sun." (Eccl. 1:9) Click on the ones which interest you.

• This is a religious conflict for the Arabs. Although they use other methods besides religious ones, having recently learned from the west how to use its own strategies against them.
• Palestinians are, and always have been, pawns.
• This conflict between Torah and anti-Torah has been going on not for 80 years, not for 200 years, but since leaving Egypt
• What is Zionism? What is the only source which justifies Zionism?
• Does the Israeli Left really believe in democracy?
• Why doesn't the Left have more children, ie. future voters? Instead they facilitate the influx of non-Jews.
• However much I may disagree with Betzalel Smotrich on strategy, I agree with the basis of his perspective: Torah.
• The opposite direction to religionization is assimilation into a globalist, Western society, nullifying our nature and mandate to be a separate and distinct people. 

We have heard Milshtein's talking points before, and will probably hear them again. It is the same old argument for the need to fit into a Western-based globalist society, and the need to play by its rules.

The main challenge in this regard is fundamentalist Islam, which, based on divine command, prohibits recognition of Israel and permits, at most, a hudna — a temporary truce that can be broken, as happened in the October 7 attack. Dealing with non-Islamist actors has not been easy either, particularly when it comes to genuine acceptance of Israel's existence. But it has been proven that political agreements can be reached, some based on territorial compromise.

Well, Milshtein is right about one thing, Islam. But political agreements being reached on territorial compromise? Wrong. Whatever anti-Torah beliefs he has about giving up pieces of the Land of Israel, surely he must see that he making my argument for me.

Each agreement made with the Arabs is only a hudna in their eyes - a temporary truce that can be broken. Long-term, these agreements mean nothing to them.

Don't believe me? For the umpteenth time, I suggest that you see the dream maps of a Palestine hidden in plain site, within the emblems of, not only Hamas, but the Palestinian Authority's ruling Fatah Party. All of them want all of our Land, including Tel Aviv. Their end game is the destruction of Israel.

Maybe Milshtein believes that Arabs will eventually come around to the understanding of Western culture being superior to their own, and will "see the light."

But, what will actually happen, after attempting to dialogue with Arabs, over and over again, expecting different results, ie. insanity, the blindness of their pride will cause them to fall.

Recently, Israel's own conduct has contributed significantly to this longstanding challenge. Since October 7, religiously charged ideas have played an increasingly prominent role in its policies, particularly on the Palestinian issue. Such ideas have always existed, but they have never held such a dominant position as a national compass.

A turbulent reality, with no investigation of the failures or treatment of the collective trauma, has persisted for three years, providing fertile ground for embracing ideas once regarded as unrealistic and even delusional. Concepts and goals drawn from biblical times and associated with the religious Zionist movement are thus being injected into the life of a modern state, without any serious debate over what it means for the state to rely on the belief that we are living in an age of miracles and approaching redemption.

It seems that religious fervor to Milshtein is a result of searching for answers, a sense of helplessness and the desperate desire to be rescued by an outside force, and that this is the result of our collective trauma. Does he also think that pining for geulah (redemption) is a manifestation of our collective delusion.

Well, let me tell Milsthein something. This desire has existed for thousands of years
Our desire for redemption has been fulfilled twice. So, why not a third time? *I am attempting to use Western reasoning here, since I am guessing that Milshtein, regardless of his background, will not respond well to a Torah-based line of reasoning.

Crying out to HaShem to save us sounds very similar indeed to our cries out to Him from our enslavement in Egypt (Ex. 3:9). Time and time again, the Israeli government, whether left or right, has demonstrated its failure to protect us, instead kowtowing to the wishes of the international community goyim.

So, from a psychological perspective, it sounds quite healthy to break free from a strategy which has proven to be ineffective in the long-term. Instead of the insanity of repeating the same mistakes over again, expecting different results, we are searching for different approach.

But, Milshtein should not worry. The Left wing of the Erev Rav is putting up the same fight against Torah, as it has been since leaving Egypt.

To Finance Minister Bezalel Smotrich's past statements about the need to wipe out the Palestinian town of Huwara, establish a Joshua doctrine — under which there are no non-Jewish citizens with equal rights, only "gentiles" — regard Arab Israelis as "citizens for now" and rely on a "God willing" economy and Torah law as in the days of King David, have now been added a promise to fund the construction of a Jewish Temple, as well as telling the Saudis to go ride camels in the desert if they continue demanding negotiations with the Palestinians as a condition for normalization and telling Europe to go to hell over sanctions and criticism of Jewish violence in the West Bank.

OK. So Milshtein will never accept that these "settlers" -- with a nickname designed to separate them from mainstream, Israeli society -- are defending themselves, because the IDF is incapable or unwilling to do so sufficiently. We all get that. So, I will not even bother...

Does Milshtein view Smotrich's ideas from the Torah as primitive? Since they are not in line with Western ideals, they are inherently bad?

Whether Milshtein knows it or not, he is the perfect example of the subtle, and insidious, form of assimilation, the form of which most Jews are unaware.

I will not even get into how seeing the West as the ideal culture to strive for completely discounts the wisdom and culture brought by Jews to Israel from North Africa and the East.

The West Bank is a central arena in the "religionization" of Israeli policy, reflected in the sanctification of holding onto the territory under divine command and in the attitude toward Palestinians — non-Jews who are encouraged to leave, preferably "voluntarily." In the extraterritorial realm of the West Bank, norms are developing that are gradually spilling over into the rest of the country and affecting the circumstances and future of all Israelis. Daily life in the West Bank illustrates how the conflict is becoming fundamentally religious, as seen, for example, in the burning of mosques and churches and the deepening Israeli hold on numerous religious sites that are increasingly being accorded the status of existential assets for Israel.

Well, gee. I suppose you and your ilk should have annexed the West Bank long ago, huh? That way you could have had more control over its youths' education and ideological development. You only managed to tackle some of the youth -- the bored suburbanite youth -- most of whose parents cannot even answer their children's question, "Are we living on Jewish land or Arab land?"¹. The answer "It's complicated" no longer cuts it.

We can see these young men and women waiting for tremps (rides) and buses to Tel-Aviv night clubs on Saturday nights, often after "suffering" through yet, another 'boring' Shabbat. So much for mamlakhti (State loyalist) religious education. Too many mixed messages, I suppose.

The Land of Israel is the homeland of the Jewish People, and no other. However which was you try to slice, this is Zionism.

Now that you have failed to control those who view Torah on a higher level as State law, including desperate threats of "re-education," and with a kippah slapped on it, no less, now what?

We have heard the fear mongering before, incitement against the Torah-observant, sometimes Haredim, sometimes [real] settlers, sometimes even against the "well behaved," fully indoctrinated, mamlakhti  "Zionists."

The growing role of religious ideology in policy toward the [Arabs identifying as] Palestinians not reducing the chances of a solution, but only reducing the chances of a solution that Milshtein wants. Thank God.

Either he believes in the importance of placating the so-called international community as strategy, or that it is incumbent upon the Jewish People to be integrated into a globalist society.

Does he realize that the end game of such an integration is the erasing of Israel as a people, separate and distinct. The Torah mandates that we remain as such. And so, here we have one of the main conflicts between a way of life being Jewish, and a life of doing pretty much whatever we want.

...and remember all the commandments of the Lord, and do them; and that you do not go after your own heart and your own eyes, after which you use to go astray; (Num. 15:39)

I will be the first to admit that a Western, non-Jewish way of life is much less restrictive than a Jewish way of life. Esau (The West) did whatever he wanted, while his brother Ya'aqov (Israel) did his best to study and to achieve what HaShem wanted of him. I said I would refrain from using Torah logic in this post. But what can I say? The Torah touches every aspect of a Jew's life, whether Milshtein can fathom that or not.

I like to remind people of the term Erev Rav, the mixed-multitude which accompanied us out of Egypt is based on the root word for mix, as in the mixed-multitude. The Erev Rav is all about mixiing things together, the opposite of keeping things separate and distinct, national borders, peoples, religions, and genders. Even our Hebrew language has been inundated with English, ever since the late Prime Minister Sharon's application of the adopted into Hebrew word "relavanti" over 20 years ago.

In other words, Milshtein's vision for Israel does not seem much different than the international community's vision for us: assimilation into a globalist society, dominated by Western "progressive" ideals. But, perhaps Milshtein would allow us some Jewish sprinkles on top of his Western progressive, superior culture, as long as they were not too Jewish.

Milshtein does not seem to be anything less than leftist extraordinaire, Yossi Beilin 2.0, who also happened to have been an architect of the Oslo "Death" Accords.

There really is nothing new under the sun.

*********

1 This point was raised by Batya Medad at the opening faculty meeting of a yeshiva high school in the West Bank in תש״ס/2000, shortly before Prime Minister Ariel Sharon's ascension of the Temple Mount.

האם יאיר לפיד תוקף את התורה חלק אחר חלק? / Is Yair Lapid Attacking The Torah, One Piece At A Time?

י״א לחודש השלישי תשפ״ו

Beyachad (Together) under the leadership of Bennett

View this post on Instagram

A post shared by Yair Lapid - יאיר לפיד🟠 (@yairlapid)

עשר אגורות (2¢):
שמתי את כל רשומה האינסטגרם של יאיר לפיד כאן, שכן כדאי לקרוא אותו במלואו, כדי לדעת בדיוק למי אתם מצביעים.

יש רק גירסה אחת ליהדות, ורק אנחנו יודעים מה היא. לפי זה, כל תולדות היהדות, כל הסיפור היהודי, הוא לא סיפור של אמונה, אלא של כוח. או שאתם עושים מה שאומרים לכם, או שאתם לא באמת יהודים.

זהו אותו טיעון שטוענים נגד סמכותה, ואפילו קיומה, של תורה שבעל פה. טיעונים כאלה על ידי אנשי התנועות "היהודיות" כגון הרפורמית, וגם על ידי היהודים שפתחו את הדרך להקים הנצרות לפני אלפיים שנה. כנראה יש מהצדדים בלפיד שמאמינים שהבנתם את תורה שבעל פה נכונה, וכל השאר טועים.

מפתיע שלפיד לא הוסיף את הביטוי "יש 70 פנים לתורה", הצדקה מפורסמת של חברי התנועות "היהודיות" השמאלניות לעשות כרצונם ואז לקרוא לזה יהדות.

רבי אלעזר המודעי אומר... המגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא. (משנה אבות ג,יד [יא])

אבל מה אכפת להם? אלא הם מעדיפים לצעוק, “דיכוי בידי הפטריארכיה!” כלומר חכמינו זכרם לברכה, כלומר גברים שהיו בשלטון. יש לשמאלנים עוד מנטרות כאלה כשספרי קודש לא אומרים את מה שהם רוצים, ומחמאות כשספרי קודש כן אומרים את מה שהם רוצים.

ואז הגענו לנקודה החשובה ביותר שברשומה של לפיד. וזה על מה שאני מזהיר אתכם כבר שנים. יש יהודים בעולם כמו לפיד שמאמינים שעלינו לנהוג לפי הרגשות שלנו. מבחינת יהודים כאלה, יהדות היא מה שאנחנו מרגישים שהיא צריכה להיות. ואף אחד לא יכול להתנגד לאמונה הזו.

ככה עשיו אחיו של יעקב אבינו נוהג. עשיו תר אחרי לבבו ואחרי עיניו. כלומר הוא עושה את מה שהוא רוצה לעשות. עשיו הוא אב של אדום ועולם המערב, הגלות הנוכחית של עם ישראל.

בניגוד לאחיו יעקב אבינו מתאמץ כפי יכולתו לעשות את מה שהקב"ה רוצה. איך יעקב אבינו יודע את מה הקב"ה רוצה ממנו? הוא לומד את זה מיצחק אביו. ויצחק אבינו לומד את זה מ אברהם אביו. יעקב אבינו מסר את תורתו לבניו ולבי בניו וכן הלאה עד שנמסרה לנו.

משנה אבות 
משה קיבל תורה מסיניי, ומסרה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.... (א,א) 

שמעון הצדיק היה משיירי אנשי כנסת הגדולה.... (א,ב) 

אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק....  (א,ג) 

יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים קיבלו ממנו... (א,ד) 

יהושוע בן פרחיה וניתאי הארבלי קיבלו מהם... (א,ו) 

יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קיבלו מהם... (א,ח) 

שמעיה ואבטליון קיבלו מהם... (א,י) 

הלל ושמאי קיבלו מהם... (א,יב) 

המשנה, התלמודים, הגאונים, הראשונים וכו׳.

לפיד כן מעלה עניין חשוב לגבי הצורך של הרבנות להגיע ליהודים לא מרגישים קשר למורשה שלהם, יהודים שמגיעים בלי שום לימודי יהדות בכלל, וממדינות הידועות בדיכוי האמונות והמנהגים היהודיים.

מה שנראה כבשורה של פלורליזם ויצירתיות לא הפתרון. מילים כאלה פשוט סיסמאות ל"להמציא את זה לפי איך שאנחנו מרגישים".

הרב הרשל שכטר, אחד ראשי ישיבה בישיבה יוניברסיטי, מלמד שגם התורה וגם ארץ ישראל לא נזכרות בתורה עצמה כירושה, אלא כמורשה. אפשר לעשות מה שרוצים עם ירושה . אבל מורשה חייבים לשמור ולהעביר אותה לדור הבא בשלמותה, ולא למכור או למסור אותה לאחרים.

בגלל יהודים כמו לפיד, לא מפתיע שהרבנות צריכה להשקיע כל כך הרבה מאמץ בהגנה על התורה, בהגנה על נישואים כשרים, גירושין כשר וקבורה כשרה. לא מפתיע שחרדים מאמינים יותר ויותר בצורך לבודד מהחברה הישראלית הכללית, ומתנגדים לגיוס בניהם לצה"ל.

האם לפיד באמת מאמין במה שהוא אומר? או שהוא מאמין שהתורה היא חלק אחד של היסטוריה מתועדת, וחלקים רבים של שטויות? האם הכוונה של הגישה המובעת ברשומה באמת לעזור ליהודים להתקרב למורשה שלהם? או שמא מדובר בהריסת התורה מבפנים, חלק אחר חלק?

ומה מאמין נפתלי בנט, השותף "הדתי" של לפיד בבחירות הקרובות?

תשאלו את בנט אם הוא מאשר את ביטוי לחופש הדתי, שלפיד נראה לקדם.

אנחנו כבר יודעים מה רוצים התנועה הרפורמית והמיסיונרים הנוצרים.

yeshatideng
“In case you missed the recent online uproar surrounding the wedding of Yuval Caspit and Nimrod Ron (Mazal Tov!), here’s a summary: They had a Jewish wedding, broke a glass, and said “If I forget you, Jerusalem” (Ps. 137:5) – but there was no chuppah (marriage canopy) and no representative of the Rabbinate.

The expected uproar erupted immediately. “How dare you?”, “What’s Jewish about you?” One reality star rebuked them harshly: “If you don’t believe in marriage according to the law of Moses and Israel, then in whose honor is the kippah?”

Their argument goes: There is only one version of Judaism, and only we know what it is. According to this, the entire history of Judaism, the entire Jewish story, is not a story of faith, but of power. Either you do what you are told, or you are not really Jewish.

I have married about eighty couples in my life. It has always been a very Jewish wedding. There was a chuppah, there was Kiddushin (marriage sanctification), we recited Sheva Brachot (seven marriage blessings), and there were at least two witnesses. That is all that is needed, that is all that Judaism asks for. Love and fear of God and a desire to start a family in Israel. King David married Michal Bat Shaul without any representative of the Rabbinate. Rachel fell in love with Rabbi Akiva and they got married despite the firm opposition of the establishment.

Part of the power of Judaism, throughout the generations, stems from the fact that no person, Rabbi, institution, party or reality star could say: “I am the sole voice of God.” Judaism believes in God, but is very suspicious of people who claim to speak in his name.

Are people who march through the streets of Jerusalem and sing “May your village burn” better Jews than those who sing at their weddings, “Kol Chatan v’Kol Kala”? (Jer. 7:34) Is someone who lives at the expense of the state a better Jew than someone who donates all the checks they received at their wedding to charity?“

“The couples I married did not want to distance themselves from Judaism, but rather the opposite: to get closer to it. They felt that the rabbinical establishment was pushing them away, that it was not letting them seek their way to God and to tradition. The couples felt that they were trying to force Judaism onto them instead of inviting them to it. They thought that belief that you do not choose is not belief.

So they chose to marry according to their faith. According to their conception of Judaism. Now the religious establishment has two options: to push them further away, or to ask itself why they feel this way.”

Esser Agaroth (2¢):
Yair Lapid's entire instagram post was quoted here, as it is well-worth reading it in its entirety, to know exactly you may be voting for.

"There is only one version of Judaism, and only we know what it is. According to this, the entire history of Judaism, the entire Jewish story, is not a story of faith, but of power. Either you do what you are told, or you are not really Jewish."

This is the identical argument used against the authority, or even the existence, of Torah sheb'al peh (The Oral Torah). Arguments such as this have come from those in the liberal, "Jewish" movements, as well as from the Jews who began the path toward Christianity, two thousand years ago. Although I suppose that some who side with Lapid believe that their understanding of the Torah sheb'al peh is correct, and everyone else is wrong.

It is surprising that Lapid did not add the catchphrase "there are 70 facets of the Torah," a popular justification for member of the liberal "Jewish" movements to do whatever they want, and call it Judaism.

"Rabbi Elazar HaModa'i says... one who interprets the Torah contrary to the halakhah (the law), even though he has Torah knowledge and good deeds, he has no share in the world to come." (Mishnah Avoth 3:14 [11])

But what do these Jews care? Instead, they like to cry, "Oppression at the hands of the Patriarchy!" among other choice mantras, when texts do not say what they like, and the opposite, when they do.

This brings us to the most important takeaway from Lapid's post, something I have been warning you about for years. The Lapids of the world believe that we should operate according to our feelings. To Jews like Lapid, Judaism is how we feel it is, or feel it should be, and no one can tell us otherwise.

This is how Jacob's (Israel's) brother Esau (Edom / The West) operates, not Jacob. Whereas Jacob does his best to do what The Almighty wants; Esau follows his desires.

How does Jacob know what he is supposed to? He learned it from his father Isaac, who learned it from his father Abraham. Likewise, Jacob passed down his knowledge until it reached our time.

Mishnah Avoth (aka Pirkei Avot)
Moses received the Torah from [Mount] Sinai and gave it over to Joshua. Joshua gave it over to the Elders, the Elders to the Prophets, and the Prophets gave it over to the Men of the Great Assembly... (1:1)

Shimon the Righteous was among the last surviving members of the Great Assembly... (1:2)

Antignos of Socho received [the tradition] from Shimon the Righteous... (1:3)

Yossi the son of Yo'ezer of Tzreidah, and Yossi the son of Yohanan of Jerusalem, received [the tradition] from them... (1:4)

Joshua the son of Perahiyah and Nitai the Arbelite received [it] from them... (1:6)

Judah the son of Tabbai and Shimon the son of Shatah received [it] from them... (1:8)

Shma'yah and Avtalyon received from them... (1:10)

Hillel and Shammai received [it] from them... (1:12)

Mishnah, Talmudim, Gaonim, Rishonim, and so on.

Lapid does make a good point, though, about the need for the Rabbinate to reach Jews who are disenfranchised, arriving without any Jewish education at all, or from countries known for their oppression of Jewish beliefs and practices.

What seems to be a message of pluralism and creativity, code words for "making it up, according to how we feel," is not the solution.

Rabbi Hershel Shachter, Rosh Yeshivah of RIETS at Yeshiva University, teaches that both Torah and the Land of Israel are referred to, not as yerushah (inheritance), but as morashah (heritage). A yerushah can be done with as one pleases. But a morashah must be maintained, and handed to the next generation in tact, and not chopped up, sold, nor given away.

Because of Jews like Lapid, it is no wonder why the Rabbinate has to put so much effort into its defense of the Torah, into its defense of kosher marriage, divorce, and burial. No wonder why haredim (ultra-orthodox) increasingly believe in the need to isolate from general, Israeli society, and oppose their sons' conscription into the IDF.

Does Lapid actually believe what he is saying? Or does he believe that the Torah is one part recorded history, and many parts nonsense? Is the approach expressed here really to help Jews come closer to Torah? Or is it to destroy the Torah from within, one piece at a time?

And what does Lapid's "religious" running mate in the upcoming Israeli elections, Naftali Bennett, believe? He is the one in the photo with the kippah, who wants another shot at being Israel's prime minister.

Ask Bennett if he approves of the religious free-for-all, seemingly being promoted by Lapid.

We already know what the Reform Movement and Christian missionaries want.

כשהופכים את חג השבועות למשהו אחר הופכים את התורה למשהו אחר / Making A Jewish Holiday Something That It Is Not

ח׳ לחודש השלישי תשפ״ו

English follows the Hebrew.

YNET: חג שבועות: אותם מנהגים, גישה חדשה
מלחמות מים, זרי פרחים, תיקון ליל שבועות וארוחות חלביות - המנהגים המוכרים של החג נשארו איתנו לאורך מאות שנים. אבל בין שינויי האקלים, המודעות הסביבתית והטכנולוגיות החדשות, הישראלים מוצאים דרכים חדשות לחגוג את שבועות בלי לוותר על רוח המסורת

ניצן פינקו | 13.05.26

עשר אגורות (2ִ¢):
הכתבה הזו על ידי ניצן פינקו ובהשתתפות מחלבות גד ורמילק, בעיקר נראית כקידום מכירות של מוצרים מסוימים. באופן מפתיע, אני גם מסכים עם כמה מהנקודות שפינקו מעלה בכתבה. אף על פי כן, זוהי הזדמנות טובה להעיר על כמה מילים וביטויים בולטים, שכולנו צריכים לשים לב להם, ואפילו להזהר מהם..

מנהגים וחגים נוטים להתפתח ולעבור התאמות יחד עם השינויים שקורים בחברה שלנו. חג השבועות, אחד החגים האהובים והשמחים בלוח השנה היהודי, נשאר אותו חג מוכר - אבל הדרך שבה הישראלים בוחרים לחגוג אותו ממשיכה להשתנות עם הזמן. השינויים האלה לא קורים בבת אחת, אלא מחלחלים לאט לתוך המנהגים הכי מזוהים עם החג, דרך בחירות קטנות והתאמות טבעיות לחיים של היום.

חג השבועות מציין את מתן תורה. "שבועות" כי סיימנו את מצוות ספירת העומר החל מיום שני של פסח, יום קציר העומר של שעורה. ספירת 49 ימים, סך הכל שבעה שבועות. וגם מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש מתבצעת גם בשבועות.

בואו נראה למה ניצן פינקו מתכוונת ב"להתפתח ולעבור התאמות", יחד עם כמה מהמילים ומהביטויים שהיא בוחרות לרשום.

פינקו מזכירה את מנהג תיקון ליל שבועות, להשאר ערים בליל שבועות וללמוד תורה כל הלילה. מנהג זה הוא תיקון על עם ישראל שנרדם לפני מתן תורה (מדרש שיר השירים רבה א,יב).

...אנחנו מתקנים את המעשה של אמהותינו ואבותינו על ידי קריאה בתורה.

בשנים האחרונות, במקביל ללימוד המסורתי, התפתחו גם מסגרות מקבילות: אירועי תוכן, הרצאות ומפגשים המאפשרים לקהל רחב לקחת חלק ברעיון של "לילה של למידה" - כל אחד דרך תחומי העניין שלו. אירועים אלו מתקיימים מדי שנה ברחבי הארץ במרכזי תרבות, בתי קהילה ורשויות מקומיות.

כמובן אני לא יכול להגיד לכם את הכוונה של פינקו קל וחומר המנעים הנסתרים. אבל

בנוסף לנורה אדומה הברורה של קביעת "אמהותינו ואבותינו"*, במקום רק ״אבותינו״ נראה כאן שפינקו מציעה ש"הרצאות ומפגשים" באותה רמה של לימודי תורה. *נשים פטורות ממצוות תלויות בזמן, וגם פטורות מהרבה סוגים של לימודי התורה.

בכל זאת, הרצאות כאלה "דרך תחומי העניין" שלהם יכולות להיות דרך עבור יהודים חילונים להתחבר למורשת התורה שלנו. אישית אני השתתפתי בשיחות אישיות של חיילים, עולים חדשים, שהיו מעוררי השראה רבה. אבל לא נראה לי שהכוונה של "הרצאות ומפגשים" של "תחומי העניין" היא עידד להתחבר לתורהמבחינה מסורתית.

המנהג הבא ברשימה הוא המנהג הצפון אפריקאי של שפיכת מים על ראשו של חבר, וברכתו במילים "אין מים אלא תורה". היא מזכירה גם מנהגים אחרים של מים, כגון מקלחת מים קרים בחצר בית הכנסת ואפילו מלחמות מים.

אני בעד חיסכון במים לחלוטין. אולי אנחנו כן צריכים לשנות את המנהגים האלה, או אפילו להרתיע אותם, למען שמירת הסביבה. אבל איזה מנהגים יחליפו אותם?

בימינו, כדי לחסוך במים עקב שינויי האקלים והבצורת, נוהגים רבים להחליף את המלחמות בטיולים למקורות מים ברחבי הארץ - נחלים, מעיינות וחופי ים.

איך הם אמורים להגיע למקורות המים הטבעיים האלה? לבלות את החג במחנאות? (השנה בחג וגם בשבת) בוודאי יש קבוצות של חובבי מחנאות דתיים. הכינרת ואילת הן אתרים מעדפים לשבת בנוסף לכמה יערות וחופים אחרים איפה יש בם מחנות ייעודות.

עם זאת, נראה לי ש למעשה היא מתכוונת לעלות לרכב בחג עצמו ולנסוע למקורות המים הטבעיים, מה שאסור ליהודים לעשות על פי התורה בחג הזה. אנחנו לא חוגגים את מתן תורה באמצעות עבירתה.

עכשיו כשנוגע בהרוויחה, אנחנו קופצים מנסיעה [אפשרית] ביום טוב לשמירת כשרות? למרות שנכון יש ישראלים רבים שמורי כשרות, למרות שהם לא שומרים שבת.

החלב החדש, מתאים למי שרוצים לגוון ולנסות טעמים חדשים, מאפשר ליהנות מטעמים חלביים גם אחרי ארוחה בשרית ומקל על מי שרגישים ללקטוז, אך אינו מתאים לאלרגים לחלב מפני שהוא מכיל חלבון חלב.

איך יכול להיות? האם החלבון הופק מהחלב, ועבר עיבוד עד כדי שהוא נחשב דבר אחר? מי יכול לדעת?

לפעמים הטענה של התקדמות יכולה להיות תירוץ להעביר אותנו אחורה, כדי להשאר תקועים בגלות ובהתבוללות בתוך הגוים.

בכל פעם שמישהו מציע ליהודים "להתפתח ולעבור התאמות", אפילו את מנהגיהם, צריכים לשאול על הניעה. האם היא בשינוי מנהגים, או שמא מדובר באמת בשינוי התורה.

הרב הרשל שכטר, אחד ראשי ישיבה בישיבה יוניברסיטי, מלמד שגם התורה וגם ארץ ישראל לא נזכרות בתורה עצמה כירושה, אלא כמורשה. אפשר לעשות מה שרוצים עם ירושה . אבל מורשה חייבים לשמור ולהעביר אותה לדור הבא בשלמותה, ולא למכור או למסור אותה לאחרים.

פינקו מזכירה ״ישראלים״, אך לא ״יהודים המגוררים בישראל״. כשבנימין נתניהו ניצח את שמעון פרס בבחירות, פרס הצהיר שהישראלים הפסידו. כשעיתונאי שאל אותו אם הישראלים הפסידו, אז מי ניצח? אז הוא ענה "היהודים".

הכוונה היא שפינקו לא הראשונה שמבדילה בין שניהם. עם זאת סביר להניח שזאת לא הכוונה שלה כלל. אבל, שווה להעיר את זה.

מילה נוספת שכדאי להזהר ממנה היא פְּלוּרָלִיזְם (הכרה בדרכי חשיבה שונות). פלורליזם מרמז על הכללת כל ההשקפות. אבל האמת היא שזהו סיסמא להכללת מה שסותר את התורה.

כהמילה יצירתיות נזכרת, היא לא מתייחסת ליצירת מתכונים חדשים כדי לשפר אווירת החג. אלא היא סיסמא לאפשר, ואף לעודד, יהודים להאמין שהחידושים שלהם באמת תורה למרות שהם סותרים את התורה.

הלהקה בתמונה שמנגנת בחג השבועות (להלן) בגבעת שמואל, עיר שהכל סגור בה בשבתות ובחגים. כיצד עיר זו מצדיקה קיום אירוע זה? תוך כדי חילול החג?

מה זה? זריקה לחילונים עידוד קטן? האם הרוב החילוני במועצת העיר אישר את זה? או שמא מושבי כוח פוליטיים באמת יקרי ערך עד כדי כך?

להקה חג השבועות, שכ׳ רמת אילן בגבעת שמואל, תשפ״ה/2025
Shavu'oth, Ramat Ilan, Givat Shmu'el

YNET: Shavuot: Same Customs, New Approach (translation)
Water fights, flower garlands, Shavuot night repairs and dairy meals - the holiday's familiar customs have remained with us for centuries. But amid climate change, environmental awareness and new technologies, Israelis are finding new ways to celebrate Shavuot without giving up the spirit of tradition
Nitzan Pincu | May 13, 2026

Esser Agaroth (2¢):
This piece by Nitzan Pincu, with the participation of the Gad and Remilk Dairies, seems primarily to be a promotion of particular products. Surprisingly, I also happen to agree with a few of the points she makes about out Nevertheless, this is a good opportunity to point out a few notable words and phrases, we should all be aware of, or rather, be wary of.

Customs and holidays tend to evolve and adapt as our society changes. Shavuot, one of the most beloved and joyous holidays on the Jewish calendar, remains the same familiar holiday - but the way Israelis choose to celebrate it continues to change over time. These changes do not happen all at once, but slowly seep into the customs most identified with the holiday, through small choices and natural adjustments to today's life.

The holiday of Shavu'oth (Feast of Weeks) commemorates the giving of the Torah. "Weeks," for we just completed the mitzvah of Sefirath HaOmer, the counting of 49 days, for a total of seven weeks, from the second day of Passover, the day of the harvesting of the omer of barley. The commandment to bring the First Fruits to the Temple, is also performed on Shavu'oth.

Let's see what Nitzan Pincu means by "evolve and adapt," as we as some of her other choices of words and phrases.

Pincu mentions the custom of Tiqqun Leil Shavu'oth, staying up the night of Shavu'oth to learn Torah. This custom is a tiqqun (reparation; to make up) for the People of Israel having fallen asleep before the giving of the Torah (Midrash Shir HaShirim Rabbah 1:12).

...we correct the actions of our mothers and fathers by reading the Torah.

In recent years, in parallel with traditional study, parallel frameworks have also developed: content events, lectures and meetings that allow a wide audience to take part in the idea of a "night of learning" - each through their own areas of interest. These events are held annually throughout the country in cultural centers, community centers and local authorities.

Setting aside the obvious red flag of stating "mothers and fathers," instead of just forefathers -- women are exempt from time-related, positive mitzvoth (commandments), not to mention most forms of Torah study -- it seems here that Pincu puts "lectures and meetings" on the same level with Torah learning.

Still, such lectures "through their own areas of interest," could be a way for secular Jews to connect with their Torah heritage. I have been to personal stories of soldiers, olim (immigrants), which have been very inspirational. Although somehow, I do not think that connecting with a traditional approach to Torah is what was intended here.

Next on the list is the North African custom of dumping water on someone's head, and giving blessing him with the words, "There is no water, but Torah." She also mentions other customs with water, sprinkling, showering, and even water fights.

I am certainly all for conserving water. Perhaps these customs should be modified, or even discouraged, for the sake of the health of our homeland. But the alternative?

...in order to save water due to climate change and drought, many people replace the wars with trips to water sources around the country - streams, springs and beaches.

Tell me something. How are they supposed to get to these natural water sources? Camping out for the holiday? Or this year, the holiday and Shabboth? There are, after all, plenty of groups of religious camping enthusiasts out there. The Kineret (Sea of Galilee) and Eilat on the Red Sea are popular Shabboth camping venues, not to mention some forests and other beaches, with designated camping areas.

However, I suspect that she may actually mean getting into one's car on the holiday itself and driving to these natural water sources, something which Jews are prohibited from doing, according to the very Torah we are commemorating having received.

...children arrive for the holiday with a green and colorful crown on their heads, and quite a few adults do the same. The custom of picking flowers for the holiday underwent a significant change as early as 1956, with the Plant Protection Law that restricted the picking of protected species.

The solution is simple: paper flowers or dried flowers that can be prepared in advance and reused each year. No less beautiful and without the need to search for what is allowed and what is not.

Pincu makes good point here, with or without a law in place. While living in the town of Ofra, residents were asked not to pick wildflowers within the town, simply so that everyone can enjoy them, and not just the few that came to pick them all. And although many such flowers are annuals, and grow from bulbs or corms, over-picking can still prevent seed production and propagation.

But, paper flowers? Maybe. They are biodegradable, and can be educational, art projects. But shouldn't we also reduce our paper usage? The jury is out on this suggestion.

And finally, we have the anticipated, product promotion.

When it comes to profit, we jump from [possibly] driving on yom tov (holidays such as Passover, Rosh HaShannah, and Yom Kippur) to maintaining a kosher diet? Jews do not eat meat with dairy. There are various customs as to how long after a meat meal, one needs to wait before eating dairy. Although it is true that many Israelis due keep kosher, even though they do not keep Shabboth (Sabbatical laws).

The new milk is suitable for those who want to diversify and try new flavors. It allows you to enjoy dairy flavors even after a meat meal and makes it easier for those who are lactose sensitive, but it is not suitable for those allergic to milk because it contains milk protein.

How is this possible? Has the protein been extracted from that milk, and so highly processed that it is considered davar acher (something else)? Who can say?

The claim of moving forward (progressivism?) can sometimes actually be moving us backwards, to remain stuck in the exile of assimilation among the nations.

Every time someone suggests that Jews "evolve and adapt," even their customs, the motivation behind it must come into question. Is the interest here in changing customs, or is it really about changing the Torah.

Rabbi Hershel Shachter, Rosh Yeshivah of RIETS at Yeshiva University, teaches that both Torah and the Land of Israel are referred to, not as yerushah (inheritance), but as morashah (heritage). A yerushah can be done with as one pleases. But a morashah must be maintained, and handed to the next generation in tact, and not chopped up, sold, nor given away.

Pincu mentions Israelis, but not Jews living in Israel. When Shimon Peres and his Labor Party was defeated in the elections by up and comer Binyamin Netanyahu and his Likud Party, Peres as famously stated that the Israelis had lost the election. When asked if Israelis lost, then who won, his response was, "The Jews."

The point is that she would not be the first one to differentiate between these two. It is likely that this was not her intention at all. But, it does warrant a mention.

Another word to be wary of, when you see it is pluralism. Pluralism suggests inclusion. But the truth is that it is code for validating that which is anti-Torah under the guise of inclusiveness..

When the word creativity pops up, it is not referring to the creation of new recipes to uplift the holiday. It is code for allowing, even encouraging Jews, to believe that their new fangled anti-Torah concepts are Torah, when they could not be anything further from Torah.

The band playing on Shavu'oth in the photo (above) is in the city of Givat Shmu'el, a city in which everything is closed on Shabboth and on holidays. How does this city justify its allowance of this event? in violation of the holiday?.

Was it throwing the secular Jews a bone? Did a majority of a secular city council authorize it? Or are political seats of power really that valuable?

המטרה האמיתית של גיוס החרדים / The True Objective Of Ultra-Orthodox Conscription Into The IDF

כ״ז לחודש השני תשפ״ו

The English translation of the video can be found below.

רק 1:19! מומלץ לצפות עד הסוף!

עדות נדירה מבפנים: “המפקד צעק עליי כשאמרתי שמע ישראל - צה”ל מגיעים לחלן”.

מתוך ראיון לתכנית הרדיו החדשה 'כיכר fm' בהגשת אלי גוטהלף. התכנית המלאה באתר 'כיכר השבת'.

עשר אגורות (2¢):
אני מזהיר לכם על זה שנים כבר, על אמונתם של בעלי השררה בצורך לחנך מחדש לא רק חרדים, אלא כל יהודי המאמין בסמכות הקב"ה ואת תורתו יותר מחוקים שנוצרו על ידי בני אדם, כלומר חוקי המדינה. הם מאמינים שחייבים לבטל כל עימות על כך, על מנת לשמור את שלוט באוכלוסיה.

עניין גיוס החרדים מעולם לא קישור גיוס חרדים.

אז, על מה מדבר הצעיר הזה בדוגמה שהוא מספק בעדותו? על כל גבר יהודי המצווה לקרוא את ״קריאת שמע" מתייחס למצווה פעם בבוקר ופעם בלילה. כל קטע שלה מתחיל...

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד. וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ... (דברים ו, ד-ט)

וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ,... (דברים יא, יג-כא)

וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת..... (במדבר טו, לז-מא)

וגם יש מנהג לקרוא את קריאת שמע, לפני נשימתו האחרונה בעולם הזה. זה הנושא של הוויכוח בין החייל למפקד, לקרוא את קריאת שמע, או כנראה, להרהר בהקרבה למען ארץ ישראל.

נדמה לי שאסטרטגיית החדרה שיטתית של נאמנות מדינה וצה״ל יעילה יותר היא לעודד את שניהם גם הרהור וגם קריאת שמע. יש הרבה כגון הדתיים ״הממלכתיים״ (נאמני המדינה עד הסוף) שמתאמצים במרוכז ומצליחים לשכנע הרבה יהודים שאין הבדל משמעותי, אם בכלל, בין חוקי התורה לחוקי המדינה.

אולי המילה "כל״ ב״בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל כוחך" מה שמפריעה להם כלומר העניין הזה איום להם. אם עושים את הכל למען הקב״ה, אז לא נשאר כלום למען המדינה.

בעוד שהממלכתיים ניתנים לבצע את האסטרטגיה הזו של ״תורה שווה למדינה״, אדוניו הערב רב שלהם מתעקשים להשאר בדרכם.

מרכזיותה של המדינה, ונאמנות עליה... בלבד.

Rare testimony from the inside: “The commander shouted at me when I said, ‘Shema, Yisrael' – the IDF is coming to make us secular.”

From an interview for the new radio program ‘Kikar FM’ hosted by Eli Gotthelf. The full program is on the ‘Kikar Hashabbat’ website.

Translation:
But the guys here, who were like me and enlisted, many of them became secular guys.

The IDF has a specific goal, not just to protect the people of Israel, even if we shut down the Hashmonaim Brigade (an IDF Haredi unit). It has another role. To make a new person here.

Some commander arrives, and asks us a question. If now, God forbid, you're in Jenin, it doesn't matter where, and you see that you're going to die. You took a bullet -- may that not happen to us -- what would you say?

Then I raise my hand. I've always been the one to raise my hand. I say, "Shema Yisrael." What is this? What am I going to say? I'm Jewish. I would say, "Shema Yisrael."

So he yelled at me. He told me, we don't say that. I told him, "What do we say?" So he says, "Now, listen to this." He told us the story of Trumpeldor, who said it's good to die for our Land.

Every Jewish child says, you know, on October 7 [2023], the raiders come into some base? How did they identify who's who? They said, "Shema Yisrael." They shouted at them "Shema Yisrael." That's how they identified them. This is our identity.

The role of the army today is to actually take this away [from us]. No you don't say "Shema Yisrael." Leave it. Leave it. What is this nonsense. Leave this [thing from the] exile. They are coming to make us secular.

The guys here, from our community, who were like me and who enlisted, many of them became secular guys. Suddenly you know after a month you get a weapon which after a month after two weeks you already feel like you belong to the people of the entire IDF. You suddenly understand all the guys. You see them going to a bar. You break down there. You understand? You become damaged....

Esser Agaroth (2¢):
I do not care for this term "Ultra-Orthodox," for some many reasons. But, it is what most of you know. One of these days, you will use the term Haredi, from the word for to fear, or to tremble, as in to fear or tremble before God.

I have been warning of this for years, of the compulsion of those in government to indoctrinate not only Haredim, but any and all Jews who view The Almighty and His Torah be on higher authority than laws created by men. It must eliminate all dissent, in order to main power control.

The Haredi draft issue has never been about the Haredi draft.

So, what is this young man talking about the example that he provides in his testimony? For those not in the know -- Jews, please do not be embarrassed if that's you -- “Shema Yisrael” (Hear, O Israel) refers to the mitzvah (commandment) for all Jewish men to recite certain passages from the Torah, once in the morning, and once at night. Each of the passages begin...

Hear, O Israel: the Lord our God, the Lord is one. And you shall love the Lord your God with all your heart, and with all your soul, and with all your might... (Deut. 6:4-9)

And it shall come to pass, if you shall hearken diligently to My commandments which I command you this day, to love the Lord your God, and to serve Him with all your heart and with all your soul, that I will give the rain of your land in its season... (Deut. 11:13-21)

And the Lord spoke to Moses, saying: 'Speak to the children of Israel, and bid them that they make them throughout their generations tzitzit (fringes) in the corners of their garments, and that they put with the fringe of each corner a thread of blue.... (Num. 15:37-41)

Some of these verses you may find familiar, or you remember from your afterschool Hebrew programs. You may also be familiar with the custom of reciting the Shema, before taking one's final breath in This World. This is what is being referring to in the interview, in the debate between soldier and unit commander, to recite the Shema, or apparently, to contemplate one's sacrifice for the Land of Israel.

It seems to be me that a more effective indoctrination strategy would be to encourage both. There has been a concerted effort to convince a large segment of the population that there is little to no difference between Torah Law and State law.

Perhaps it is the all in with all your heart, and with all your soul, and with all your might which they find to be so threatening. All for God, means none for the State.

While the religious mamlakhtim (diehard State loyalists) lackeys are allowed to get away with this strategy of Torah = State, their Erev Rav masters are sticking with theirs.

Centrality of the State, and loyalty to it... only.