ג׳ לחודש השני תשפ״ו
English follows the Hebrew.YNET: אהרן ברק חזר לילדות בגטו והזהיר מעתיד הדמוקרטיה: "אל תניחו שזה לא יקרה פה"עשר אגורות (2¢):
בערב "זיכרון בסלון" סיפר נשיא העליון בדימוס על הבריחה בשק מהגטו בליטא, הרעב והאימה - וחיבר בין הזיכרון האישי לתפיסת עולמו המשפטית: "אם הדמוקרטיה לא תגן על השופטים, הם לא יוכלו להגן עליה". לדבריו, ״צריך להתנהג לערבים כפי שהיינו רוצים שיתנהגו אלינו בשואה". ומה נותן לו תקווה? "הבחירות"
ליהיא גורדון | 13.04.2026
בערב "זיכרון בסלון" שנערך במרכז יצחק רבין ביוזמת לשכת עורכי הדין, התיישב נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק. לא כמשפטן, אלא כילד בן חמש מקובנה שבליטא. מול אולם מלא עורכות ועורכי דין, ובצל ימים מתוחים של מלחמה ואיומים ביטחוניים, חיבר ברק בין הזיכרון האישי מהשואה לבין השאלות הגדולות של משפט, דמוקרטיה וזהות ישראלית. "אל תניחו שזה לא יקרה אצלנו", הזהיר.
יש לכבד את ניצולי השואה, אבל כדאי לנו להפסיק לתת להם אישור חופשי להגיד ולעשות כל מה שהם רוצים. יש להבין את דבריהם בהקשרם.
אנחנו עדיין סובלים בגלל השינויים שהוא ביצע במערכת המשפט שהפכו אותה לדיקטטורה שהיא היום. אי אפשר להתעלם מזה.אנו עדיין סובלים בגלל השינויים שהוא ביצע במערכת המשפט לדיקטטורה שהיא היום. אי אפשר להתעלם מזה.
אנו עדיין סובלים מהחוויות האישיות הללו שהשפיעו את התפתחותו, את מנטליותו, את גישתו לחיים ולממשל, שהם מונחים על ידי רגשותיו, מושפעים במידה רבה, אם לא באופן בלעדי, מהתרבות המערבית, כלומר תרבות הלא יהודית.
האירוע התקיים ערב יום השואה, והובילו אותו ראש לשכת עורכי הדין, עו״ד עמית בכר, וברק עצמו. הם שוחחו על הקשר בין טראומת הילדות בגטו לבין תפיסת עולמו המשפטית של ברק. ״הערב הזה הוא קודם כל הסיפור האישי שלך, אבל הוא גם סיפור התקומה הלאומי", אמר בכר בפתח השיחה.ברור. ייתכן שיש לגויים האלה זכות בשמים בכך שהם הצילו יהודים. אבל, אל תשכחו שהיהודים לא ניסו להשמיד את הקתולים.
ברק חזר לתחילת הסיפור: קובנה, 1941. הוא בן חמש, יושב בעגלה עם הוריו בדרכם לגטו. ״הדימוי שנוצר אצלי מהתקופה הוא של בית סוהר", סיפר. ״אנשים שנמצאים שם עם גזר דין מוות, רק שלא יודעים מתי יבוצע". הוא תיאר רעב, מוות יומיומי ואיסורים מוחלטים: "אסור היה ללמוד, אסור ללמד, אסור ללדת ילדים. ילד שנולד היה נרצח, וגם האם היולדת".
רגע השבר שלו הגיע ב"אקציית הילדים" ב-1944. "החיילים נכנסו לבתים והוציאו את כל הילדים מתחת לגיל 12. כולם נרצחו", סיפר. ברק עצמו ניצל בדרך בלתי נתפסת: הוא הוברח בשק ממפעל שבו עבד אביו אל מחוץ לגטו. "שמו אותי בתוך שק עם מדים. מעליי ישב חייל גרמני. אם הייתי זז, זה היה הסוף״, שחזר. כשהשק נפתח ברפת של איכר ליטאי, זו הייתה הפעם הראשונה שראה פרה. ״זו הייתה הבהלה הראשונה שלי״, אמר.
ברק ואמו הוסתרו אצל שני איכרים ליטאים, שהוכרו לימים כחסידי אומות העולם. שנים אחר כך, כשפגש את ילדיהם, שאל אותם ברק שאלה שמלווה אותו עד היום: למה הוריהם סיכנו את חייהם כדי להציל יהודים? התשובה, לדבריו, הייתה פשוטה: "אנחנו קתולים אדוקים. אם אדם זקוק לעזרה, צריך לעזור לו. אז מה בדיוק השאלה?״. ברק אמר בשיחה: "שאלתי את עצמי מאז, מה אנחנו היינו עושים במקרה הזה? ואין לי תשובה".
ברק ואמו הוסתרו אצל שני איכרים ליטאים, שהוכרו לימים כחסידי אומות העולם. שנים אחר כך, כשפגש את ילדיהם, שאל אותם ברק שאלה שמלווה אותו עד היום: למה הוריהם סיכנו את חייהם כדי להציל יהודים? התשובה, לדבריו, הייתה פשוטה: "אנחנו קתולים אדוקים. אם אדם זקוק לעזרה, צריך לעזור לו. אז מה בדיוק השאלה?״. ברק אמר בשיחה: "שאלתי את עצמי מאז, מה אנחנו היינו עושים במקרה הזה? ואין לי תשובה".כן. כי היה לנו מקום לברוח ממנו שהיה מוכר בדיוק כמו שלנו. אפילו עכשיו אנחנו נאבקים עם ההכרה הזו, אבל לא רק מעמים אחרים, אלא גם מיהודים כמו ברק. הם רוצים את "מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". מצד שני יש יהודים שעובדים למען מולדת לעם ישראל, ואפילו מלכות בית דוד שתחזור למקומה בימינו. יש הבדל בין המטרות האלה. יש הבדל גדול.
לצד האימה, ברק הדגיש גם את האנושיות שנותרה בגטו. "הייתה אחווה. עזרנו אחד לשני. הגרמנים לקחו מאיתנו את החיים, אבל הם לא לקחו מאיתנו את הרוח. ולא את האנושיות״, הוא אמר.
לאחר המלחמה התאחדה המשפחה, נמלטה מאירופה ועלתה לישראל. ברק סיפר על ילדותו בארץ - ילד שאינו יודע עברית ונכשל בלימודים, אך בהמשך הופך לאחד המשפטנים הבולטים בישראל. דווקא המעבר הזה, מהשואה למדינה הוא שהפך, לדבריו, לבסיס תפיסתו המשפטית. "הלקח הראשון הוא החשיבות של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", אמר. "אם הייתה מדינה כזו בזמן השואה, הדברים היו נראים אחרת לגמרי".
אך לצד תפיסת הביטחון, ברק הדגיש גם לקח נוסף: מוסרי ואוניברסלי. ״אנחנו צריכים להתנהג כלפי הערבים כפי שהיינו רוצים שיתנהגו כלפינו כיהודים בליטא", אמר. "צלם האדם הוא מושג יהודי". לדבריו, תפקיד המשפט הוא לשמור על האיזון ״בין קיום המדינה לבין זכויות האדם. לא ללכת לקצוות, אלא לפתרונות מאוזנים".מה בדיוק ברק מציע כאן? שהערבים נמצאים בסכנת גורל זהה בישראל כמו יהודי אירופה של שנות ה-40? זוהי אותה גישה מערבית שכשלה אותנו, שוב ושוב: שאנחנו פשוט צריכים לקיים יותר דיאלוג ולהכיר את הערבים מספיק, ולתת להם יותר מתנות, ואז יהיה שלום בינינו.
ובכל זאת, אנחנו שוב במלחמה עם חיזבאללה, עם חמאס, ואפילו עם הפרסים (האיראנים). הם לא ערבים, אבל כן מוסלמים.
רגשות הם מה שמנחים את עולם המערב. התורה היא מה שאמורה להנחות את עם ישראל.
"לא ללכת לקצוות" הוא סיסמא שמדבר על שומרי תורה ומצוות, ועל מי שמתיחס לתורה כמדריך לחיים. "פתרונות מאוזנים" הוא סיסמא שאומר לנו להמנע מלתת לתורה להשפיע על כל עניין. אלא לתת לגויים ולתרבותם להשפיע עלינו. כלומר, אנחנו נמצאים באותו כדור הארץ, ולכן לדעתו הגלובליזם מומלץ.
בהמשך הערב נשאל ברק האם מערכות חוק ומשפט עלולות להידרדר בעצמן לאי צדק, כפי שקרה בגרמניה הנאצית. התשובה שלו הייתה חדה: ״כן. אם זה קרה במדינתם של בטהובן ובאך, זה יכול לקרות גם אצלנו. אל תניחו שזה לא יקרה אצלנו. הכול יכול לקרות״. הוא הוסיף אזהרה ישירה: ״אם הדמוקרטיה לא תגן על השופטים, השופטים לא יוכלו להגן על הדמוקרטיה".מה יכול לקרות אצלנו? הוא אומר "אם הייתה מדינה כזו בזמן השואה, הדברים היו נראים אחרת לגמרי". אז אם היהודים מוגנים בארץ משואה נוספת, אז האם הוא אומר שהוא מודאג על הגורל של הערבים? או על הגורל של החברה הישראלית החילונית?
הדמוקרטיה, שמקורה ביוונים, היא מערכת ממשלתית טובה לחלוטין... עבור הגויים, אשר נצטוו להקים לעצמם בתי משפט (אחת שבע מצוות בני נוח), בדגש על עצמם, לא עבור היהודים.
יש ליהודים כבר שיטת ממשל והיא מפורטת עבורנו בתורה.
ומה נותן לו תקווה? לקראת סיום, ביקש בכר תשובה אחת פשוטה: מה נותן לברק תקווה לעתיד מערכת המשפט והמדינה? הוא השיב בקצרה: "הבחירות", וזכה לתשואות מהקהל.בסופו של דבר, בחירות לא יעזרו לו. אז כדאי להם להנות מהן כל עוד הן נמשכות.
כשאנחנו אומרים "לעולם לא עוד!" לשואה, אנחנו חייבים להתכוון לזה. אנחנו חייבים להפסיק לעשות את אותן טעויות שוב ושוב, ולצפות לתוצאות שונות. לאפשר לעוד גויים, אפילו לעודד אותם לעלות לארצנו, לקבל עוד גויים שטוענים שהם יהודים, לקבל גיורים מזויפים ותנועות של יהדות מזויפת. האלה לא יעזרו לנו אלא פוגעים בנו, ומובילים אותנו לשואה הבאה. (חו״ח)
הטעות היסודית שלנו היא לנסות לחיות כמו הגויים. בעבר הייתה לכך סיבה טובה. לא רצינו להכות, להאנס או לההרג. היינו צריכים לשרוד. וכדי לשרוד במדינות של המארחים הגויים שלנו היינו צריכים להסתדר איתם. וזאת אומרת להתבולל במידה מסוימת.
ניסינו להיות ספרדים טובים. אבל הספרדים אילצו אותנו להתנצר, לצאת, או לההרג.
ניסינו להיות פולנים טובים, כשהם קיבלו אותנו בברכה. אבל הפולנים עשו לנו פוגרומים.
ניסינו להיות גרמנים טובים. אבל הגרמנים דחו אותנו, אפילו כשהתנצרנו. הם דחו אותנו, אפילו כשהפכנו את היהדות להראות כמו הנצרות, למשל כשהתכנסנו בימי ראשון במקום יום שבת. (תודה לתנועה הרפורמית!)
בסופו של דבר, הגרמנים רצו לעשות לנו יותר מעינויים, גיור, וגירוש. הם לא רצו להרוג רק את הבנים שלנו כמו המצרים. הם לא רצו למנוע עוד יהודים להוולד כמו לבן הארמי. אלא הם רצו להשמיד אותנו לגמרי.
לדבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק:
"אם הדמוקרטיה לא תגן על השופטים, הם לא יוכלו להגן עליה".בהיותי באחת ממערכות הממשל ההוגנות ביותר על פני כדור הארץ - כלומר, עד שקיים חוק הפטריוט, שהתחילה להרוס את ההגינות של המערכת - אני לא מבין איך יליד הארץ או כל יהודי שנכח בהקמת המדינה יכול להאמין שמדינת ישראל היא דמוקרטיה באמת.
אין ספק שנשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, מבין יותר במדע המדינה ממני. זו לשון המעטה. אבל, זה בדיוק מה שכולנו צריכים לפחד ממנו. הוא יודע איך לתמרן מערכת ממשל דמוקרטית לכאורה, לימד רבים אחרים לעשות את אותו הדבר, והצליח לשכנע את האכלוסיה לקבל את חזון הדמוקרטיה שלו.
היהודים כמו אהרן ברק או לא מוכנים, או פשוט לא יכולים, לברוח מהגישה לחיים של עולם המערב שתקועה בראשיהם. אולי זה בגלל כל האסונים שאנו עוברים. אולי שה בגלל משהו אחר.
מרחמים עליהם. אנחנו לומדים שכמעט כל יהודי יכול לחזור בתשובה, ואפילו אפשר ביום מותו (משנה אבות ב,יג [י]; משנה תורה, הל׳ תשובה ב, ב). אני פשוט לא מאמין בעתיד טוב לכאלה.
 |
| אהרון ברק / Aharon Barak נשיא בית המשפט העליון לשעבר / Former Chief Justice |
YNET: Israel's ex supreme court president, holocaust survivor, warns: ‘Don’t assume it can’t happen here’Esser Agaroth (2¢):
Aharon Barak recounts childhood escape from Nazi ghetto, links Holocaust trauma to legal philosophy; warns democracy must defend judges, calls for moral treatment of Arabs, says elections give him hope
Lihia Gordon | April 13, 2026
At a “Zikaron BaSalon" event, a grassroots Israeli initiative in which people host Holocaust remembrance discussions in homes and public venues, marking Holocaust Remembrance Day, former Supreme Court President Aharon Barak spoke not as a jurist but as a 5-year-old child from Kovne (Kaunas), Lithuania.
Addressing a hall filled with lawyers at the Yitzhak Rabin Center, against the backdrop of ongoing war and security threats, he connected his personal Holocaust memories to broader questions of law, democracy and Israeli identity. “Do not assume this cannot happen here,” he warned.
Holocaust victims should be honored, but no longer be given a free pass to say and do whatever it is they want. Their words need to be understood in context.
We are still reeling from his transformation of Israel's judicial system into the dictatorship that it is today. This cannot be ignored.
We are still reeling from these personal experiences which have shaped him, his mentality, his approach to life and governance, being led his feelings, influenced heavily, if not exclusively, by Western, ie. non-Jewish, culture.
The event, held on the eve of Holocaust Remembrance Day, was led by Israel Bar Association head Amit Becher and Barak himself. They discussed how Barak’s childhood trauma in the ghetto shaped his legal philosophy. “This evening involves first and foremost your personal story, but it is also the story of national revival,” Becher said at the start of the discussion.Sure. They may have merit for defying the Nazis. But, let us not forget, Jews were not trying to kill Catholics.
Barak started recalling: Kaunas (Kovne), 1941. He was 5, sitting in a cart with his parents on the way to the ghetto. “The image I carry from that time is of a prison,” he said. “People lived under a death sentence, never knowing when it would be carried out.”
He described hunger, daily deaths and strict prohibitions. “It was forbidden to study or teach, and forbidden to have children. A child who was born would be murdered, and so would the mother.”
His breaking point came during the 1944 “children’s action,” when German soldiers entered homes and took all children under age 12. “They were all murdered,” he said. Barak survived extraordinarily. He was smuggled out of the ghetto in a sack from the factory where his father worked. “They put me inside a sack with soldiers' uniforms. A German soldier sat on top of me. If I had moved, it would have been the end of me,” he recalled. When the sack was opened in a Lithuanian farmer’s barn, it was the first time he had seen a cow. “That was my first moment of fear,” he said.
Barak and his mother were hidden by two Lithuanian farmers later recognized as Righteous Among the Nations, a title given by Israel to non-Jews who risked their lives to save Jews during the Holocaust. Years later, Barak asked their children why their parents had taken such risks. “The answer was simple,” he said. “We are devout Catholics. If someone needs help, you help them..."
Barak said he has asked himself ever since what he would have done in their place. “I don’t have an answer,” he said. Alongside the horror, he emphasized the humanity that endured in the ghetto. “There was solidarity. We helped each other. The Germans took our lives, but not our spirit, and not our humanity,” he said...Yes. Because we would have had a place to flee that was recognized as ours. Even now we struggle with that recognition, but not just recognition from other nations.
...That journey, he said, shaped his legal outlook. “The first lesson is the importance of Israel as the nation-state of the Jewish people,” he said. “If such a state had existed during the Holocaust, things would have looked completely different.”
Jews like Barak want the “State of Israel as the nation-state of the Jewish people.” On the other hand, there are Jews who work for a homeland for the Jewish people, and even for the kingdom of the House of David to return to its place in our own day. There is a difference between these goals. There is a big difference.
At the same time, he stressed a universal moral lesson. “We must treat Arabs as we would have wanted to be treated as Jews in Lithuania,” he said. “Human dignity is a Jewish concept.” He said the role of the law is to maintain a balance “between the survival of the state and human rights, not to veer toward extremes but to seek balanced solutions.”What exactly is he suggesting here? That the Arabs are in danger of incurring the same fate in Israel as the Jews incurred in 1940s Europe? This is the same Western approach which has failed us, time and time again. If we only dialogue enough, get to know the "other" enough, and shower them with gifts, there will be peace.
And yet, here we are...again, at war with Hamas, Hezbollah, and Persia (Iran). Of course, the Persians are not Arabs, they are Muslims. Surprise.
I sound like a broken record, but feelings are what lead the West. Torah is what is supposed to lead the Jews.
"Not to go to extremes" is code for beware of anyone who keeps Torah and its mitzvoth, and who looks to Torah as his guide for living. "Balanced solutions" is code for do not allow the Torah to touch everything. Let the goyim have influence us, too. After all, we leave on the same globe, ie. globalism.
When asked whether legal systems themselves can descend into injustice, as happened in Nazi Germany, Barak answered unequivocally: “Yes. If it happened in the country of Beethoven and Bach, it can happen here. Do not assume it cannot happen here. Anything can happen.”What can happen here? He basically just said that with a nation state of Jew, things would be different. So, if Jews are protected here from another Holocaust, is he expressing concern for the fate of the Arabs? Or, dare I suggest, the fate of secular, Israeli society?
He added a direct warning: “If democracy does not protect judges, judges will not be able to protect democracy.”Originating from the Greeks, democracy is perfectly good system of governance,... for the nations, who are commanded to set up courts for themselves, one of the seven commandments on Bnei No'ah (Children of Noah), emphasis on for themselves, not for the Jews.
Jews already have a system of government. It is laid out for us in the Torah.
As the evening concluded, Becher asked a final question: What gives Barak hope for the future of Israel’s legal system and the state?In the end, elections will not help you. So, enjoy them while they last.
His answer was brief: “Elections.”
When we say "Never Again!" to a Holocaust, we have to mean it. We have to stop making the same mistakes over again, expecting different results. Allowing more non-Jews, even encouraging them to join us here, acceptance fake Jews, fake conversions, and expressions of fake Judaism is not helping us; it is hurting us, and leading to the next Holocaust.
Our fundamental mistake has been to try and live like the goyim. The was good reason for this in the past. We didn't want to beaten up, raped, or killed. We had to survive, and that meant getting along with our hosts in their temporary refuges they provided us. and that meant to assimilate somewhat.
We tried to be good Spaniards. The forced us to convert, leave, or be killed.
We tried to be gooe Poles, when the welcomed us in. They made pogroms.
We tried to be good Germans. They rejected us, even when we converted to Lutheranism. They rejected us, even when we made Judaism look more like Christianity, even gathering on Sundays. (Thanks, Reform Movement!)
Eventually, the Germans targeted for more than just torture, conversion, and expulsion. They did not want to kill just our boys like the Egyptians. They did not want to prevent more Jews from being born like Laban the Aramaean. They wanted to exterminate us.
In Barak's own words:
"If democracy does not protect the judges, they will not be able to protect it."Having come from one of the fairest systems of government on the planet -- that is, until The Patriot Act, which was the beginning of the end -- I question the understanding of democracy any native Israeli or any Jew present at, or near, the founding of the State.
Certainly, former Chief Justice Aharon Barak knows more of political science than I. That is an understatement. But, this is exactly what we should all be afraid of. He knows how to manipulate a supposedly democratic system of government, has trained many others to do the same, and has successfully sold his vision of democracy to the masses.
The Aharon Baraks among us are either unwilling, or simply cannot, escape their Western mentality. Blame PTSD. Blame whatever you like. Have compassion for them. We are taught that almost anyone can repent, and can even do so on the last day in This World (Mishnah Avoth 2:13 [10]; MT, Laws of Repentance 2:2).
I am just not very optimistic.
