ח׳ לחודש השלישי תשפ״ו
English follows the Hebrew.YNET: חג שבועות: אותם מנהגים, גישה חדשהעשר אגורות (2ִ¢):
מלחמות מים, זרי פרחים, תיקון ליל שבועות וארוחות חלביות - המנהגים המוכרים של החג נשארו איתנו לאורך מאות שנים. אבל בין שינויי האקלים, המודעות הסביבתית והטכנולוגיות החדשות, הישראלים מוצאים דרכים חדשות לחגוג את שבועות בלי לוותר על רוח המסורת
ניצן פינקו | 13.05.26
הכתבה הזו על ידי ניצן פינקו ובהשתתפות מחלבות גד ורמילק, בעיקר נראית כקידום מכירות של מוצרים מסוימים. באופן מפתיע, אני גם מסכים עם כמה מהנקודות שפינקו מעלה בכתבה. אף על פי כן, זוהי הזדמנות טובה להעיר על כמה מילים וביטויים בולטים, שכולנו צריכים לשים לב להם, ואפילו להזהר מהם..
מנהגים וחגים נוטים להתפתח ולעבור התאמות יחד עם השינויים שקורים בחברה שלנו. חג השבועות, אחד החגים האהובים והשמחים בלוח השנה היהודי, נשאר אותו חג מוכר - אבל הדרך שבה הישראלים בוחרים לחגוג אותו ממשיכה להשתנות עם הזמן. השינויים האלה לא קורים בבת אחת, אלא מחלחלים לאט לתוך המנהגים הכי מזוהים עם החג, דרך בחירות קטנות והתאמות טבעיות לחיים של היום.חג השבועות מציין את מתן תורה. "שבועות" כי סיימנו את מצוות ספירת העומר החל מיום שני של פסח, יום קציר העומר של שעורה. ספירת 49 ימים, סך הכל שבעה שבועות. וגם מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש מתבצעת גם בשבועות.
בואו נראה למה ניצן פינקו מתכוונת ב"להתפתח ולעבור התאמות", יחד עם כמה מהמילים ומהביטויים שהיא בוחרות לרשום.
פינקו מזכירה את מנהג תיקון ליל שבועות, להשאר ערים בליל שבועות וללמוד תורה כל הלילה. מנהג זה הוא תיקון על עם ישראל שנרדם לפני מתן תורה (מדרש שיר השירים רבה א,יב).
...אנחנו מתקנים את המעשה של אמהותינו ואבותינו על ידי קריאה בתורה.כמובן אני לא יכול להגיד לכם את הכוונה של פינקו קל וחומר המנעים הנסתרים. אבל
בשנים האחרונות, במקביל ללימוד המסורתי, התפתחו גם מסגרות מקבילות: אירועי תוכן, הרצאות ומפגשים המאפשרים לקהל רחב לקחת חלק ברעיון של "לילה של למידה" - כל אחד דרך תחומי העניין שלו. אירועים אלו מתקיימים מדי שנה ברחבי הארץ במרכזי תרבות, בתי קהילה ורשויות מקומיות.
בנוסף לנורה אדומה הברורה של קביעת "אמהותינו ואבותינו"*, במקום רק ״אבותינו״ נראה כאן שפינקו מציעה ש"הרצאות ומפגשים" באותה רמה של לימודי תורה. *נשים פטורות ממצוות תלויות בזמן, וגם פטורות מהרבה סוגים של לימודי התורה.
בכל זאת, הרצאות כאלה "דרך תחומי העניין" שלהם יכולות להיות דרך עבור יהודים חילונים להתחבר למורשת התורה שלנו. אישית אני השתתפתי בשיחות אישיות של חיילים, עולים חדשים, שהיו מעוררי השראה רבה. אבל לא נראה לי שהכוונה של "הרצאות ומפגשים" של "תחומי העניין" היא עידד להתחבר לתורהמבחינה מסורתית.
המנהג הבא ברשימה הוא המנהג הצפון אפריקאי של שפיכת מים על ראשו של חבר, וברכתו במילים "אין מים אלא תורה". היא מזכירה גם מנהגים אחרים של מים, כגון מקלחת מים קרים בחצר בית הכנסת ואפילו מלחמות מים.
אני בעד חיסכון במים לחלוטין. אולי אנחנו כן צריכים לשנות את המנהגים האלה, או אפילו להרתיע אותם, למען שמירת הסביבה. אבל איזה מנהגים יחליפו אותם?
בימינו, כדי לחסוך במים עקב שינויי האקלים והבצורת, נוהגים רבים להחליף את המלחמות בטיולים למקורות מים ברחבי הארץ - נחלים, מעיינות וחופי ים.איך הם אמורים להגיע למקורות המים הטבעיים האלה? לבלות את החג במחנאות? (השנה בחג וגם בשבת) בוודאי יש קבוצות של חובבי מחנאות דתיים. הכינרת ואילת הן אתרים מעדפים לשבת בנוסף לכמה יערות וחופים אחרים איפה יש בם מחנות ייעודות.
עם זאת, נראה לי ש למעשה היא מתכוונת לעלות לרכב בחג עצמו ולנסוע למקורות המים הטבעיים, מה שאסור ליהודים לעשות על פי התורה בחג הזה. אנחנו לא חוגגים את מתן תורה באמצעות עבירתה.
עכשיו כשנוגע בהרוויחה, אנחנו קופצים מנסיעה [אפשרית] ביום טוב לשמירת כשרות? למרות שנכון יש ישראלים רבים שמורי כשרות, למרות שהם לא שומרים שבת.
החלב החדש, מתאים למי שרוצים לגוון ולנסות טעמים חדשים, מאפשר ליהנות מטעמים חלביים גם אחרי ארוחה בשרית ומקל על מי שרגישים ללקטוז, אך אינו מתאים לאלרגים לחלב מפני שהוא מכיל חלבון חלב.איך יכול להיות? האם החלבון הופק מהחלב, ועבר עיבוד עד כדי שהוא נחשב דבר אחר? מי יכול לדעת?
לפעמים הטענה של התקדמות יכולה להיות תירוץ להעביר אותנו אחורה, כדי להשאר תקועים בגלות ובהתבוללות בתוך הגוים.
בכל פעם שמישהו מציע ליהודים "להתפתח ולעבור התאמות", אפילו את מנהגיהם, צריכים לשאול על הניעה. האם היא בשינוי מנהגים, או שמא מדובר באמת בשינוי התורה.
הרב הרשל שכטר, אחד ראשי ישיבה בישיבה יוניברסיטי, מלמד שגם התורה וגם ארץ ישראל לא נזכרות בתורה עצמה כירושה, אלא כמורשה. אפשר לעשות מה שרוצים עם ירושה . אבל מורשה חייבים לשמור ולהעביר אותה לדור הבא בשלמותה, ולא למכור או למסור אותה לאחרים.
פינקו מזכירה ״ישראלים״, אך לא ״יהודים המגוררים בישראל״. כשבנימין נתניהו ניצח את שמעון פרס בבחירות, פרס הצהיר שהישראלים הפסידו. כשעיתונאי שאל אותו אם הישראלים הפסידו, אז מי ניצח? אז הוא ענה "היהודים".
הכוונה היא שפינקו לא הראשונה שמבדילה בין שניהם. עם זאת סביר להניח שזאת לא הכוונה שלה כלל. אבל, שווה להעיר את זה.
מילה נוספת שכדאי להזהר ממנה היא פְּלוּרָלִיזְם (הכרה בדרכי חשיבה שונות). פלורליזם מרמז על הכללת כל ההשקפות. אבל האמת היא שזהו סיסמא להכללת מה שסותר את התורה.
כהמילה יצירתיות נזכרת, היא לא מתייחסת ליצירת מתכונים חדשים כדי לשפר אווירת החג. אלא היא סיסמא לאפשר, ואף לעודד, יהודים להאמין שהחידושים שלהם באמת תורה למרות שהם סותרים את התורה.
הלהקה בתמונה שמנגנת בחג השבועות (להלן) בגבעת שמואל, עיר שהכל סגור בה בשבתות ובחגים. כיצד עיר זו מצדיקה קיום אירוע זה? תוך כדי חילול החג?
מה זה? זריקה לחילונים עידוד קטן? האם הרוב החילוני במועצת העיר אישר את זה? או שמא מושבי כוח פוליטיים באמת יקרי ערך עד כדי כך?
 |
| להקה חג השבועות, שכ׳ רמת אילן בגבעת שמואל, תשפ״ה/2025 Shavu'oth, Ramat Ilan, Givat Shmu'el |
YNET: Shavuot: Same Customs, New Approach (translation)Esser Agaroth (2¢):
Water fights, flower garlands, Shavuot night repairs and dairy meals - the holiday's familiar customs have remained with us for centuries. But amid climate change, environmental awareness and new technologies, Israelis are finding new ways to celebrate Shavuot without giving up the spirit of tradition
Nitzan Pincu | May 13, 2026
This piece by Nitzan Pincu, with the participation of the Gad and Remilk Dairies, seems primarily to be a promotion of particular products. Surprisingly, I also happen to agree with a few of the points she makes about out Nevertheless, this is a good opportunity to point out a few notable words and phrases, we should all be aware of, or rather, be wary of.
Customs and holidays tend to evolve and adapt as our society changes. Shavuot, one of the most beloved and joyous holidays on the Jewish calendar, remains the same familiar holiday - but the way Israelis choose to celebrate it continues to change over time. These changes do not happen all at once, but slowly seep into the customs most identified with the holiday, through small choices and natural adjustments to today's life.The holiday of Shavu'oth (Feast of Weeks) commemorates the giving of the Torah. "Weeks," for we just completed the mitzvah of Sefirath HaOmer, the counting of 49 days, for a total of seven weeks, from the second day of Passover, the day of the harvesting of the omer of barley. The commandment to bring the First Fruits to the Temple, is also performed on Shavu'oth.
Let's see what Nitzan Pincu means by "evolve and adapt," as we as some of her other choices of words and phrases.
Pincu mentions the custom of Tiqqun Leil Shavu'oth, staying up the night of Shavu'oth to learn Torah. This custom is a tiqqun (reparation; to make up) for the People of Israel having fallen asleep before the giving of the Torah (Midrash Shir HaShirim Rabbah 1:12).
...we correct the actions of our mothers and fathers by reading the Torah.Setting aside the obvious red flag of stating "mothers and fathers," instead of just forefathers -- women are exempt from time-related, positive mitzvoth (commandments), not to mention most forms of Torah study -- it seems here that Pincu puts "lectures and meetings" on the same level with Torah learning.
In recent years, in parallel with traditional study, parallel frameworks have also developed: content events, lectures and meetings that allow a wide audience to take part in the idea of a "night of learning" - each through their own areas of interest. These events are held annually throughout the country in cultural centers, community centers and local authorities.
Still, such lectures "through their own areas of interest," could be a way for secular Jews to connect with their Torah heritage. I have been to personal stories of soldiers, olim (immigrants), which have been very inspirational. Although somehow, I do not think that connecting with a traditional approach to Torah is what was intended here.
Next on the list is the North African custom of dumping water on someone's head, and giving blessing him with the words, "There is no water, but Torah." She also mentions other customs with water, sprinkling, showering, and even water fights.
I am certainly all for conserving water. Perhaps these customs should be modified, or even discouraged, for the sake of the health of our homeland. But the alternative?
...in order to save water due to climate change and drought, many people replace the wars with trips to water sources around the country - streams, springs and beaches.Tell me something. How are they supposed to get to these natural water sources? Camping out for the holiday? Or this year, the holiday and Shabboth? There are, after all, plenty of groups of religious camping enthusiasts out there. The Kineret (Sea of Galilee) and Eilat on the Red Sea are popular Shabboth camping venues, not to mention some forests and other beaches, with designated camping areas.
However, I suspect that she may actually mean getting into one's car on the holiday itself and driving to these natural water sources, something which Jews are prohibited from doing, according to the very Torah we are commemorating having received.
...children arrive for the holiday with a green and colorful crown on their heads, and quite a few adults do the same. The custom of picking flowers for the holiday underwent a significant change as early as 1956, with the Plant Protection Law that restricted the picking of protected species.Pincu makes good point here, with or without a law in place. While living in the town of Ofra, residents were asked not to pick wildflowers within the town, simply so that everyone can enjoy them, and not just the few that came to pick them all. And although many such flowers are annuals, and grow from bulbs or corms, over-picking can still prevent seed production and propagation.
The solution is simple: paper flowers or dried flowers that can be prepared in advance and reused each year. No less beautiful and without the need to search for what is allowed and what is not.
But, paper flowers? Maybe. They are biodegradable, and can be educational, art projects. But shouldn't we also reduce our paper usage? The jury is out on this suggestion.
And finally, we have the anticipated, product promotion.
The new milk is suitable for those who want to diversify and try new flavors. It allows you to enjoy dairy flavors even after a meat meal and makes it easier for those who are lactose sensitive, but it is not suitable for those allergic to milk because it contains milk protein.So, now, when is comes to profit, we jump from [possibly] driving on yom tov (holidays such as Passover, Rosh HaShannah, and Yom Kippur) to maintaining a kosher diet? Jews do not eat meat with dairy. There are various customs as to how long after a meat meal, one needs to wait before eating dairy. Although it is true that many Israelis due keep kosher, even though they do not keep Shabboth (Sabbatical laws).
The new milk is suitable for those who want to diversify and try new flavors. It allows you to enjoy dairy flavors even after a meat meal and makes it easier for those who are lactose sensitive, but it is not suitable for those allergic to milk because it contains milk protein.How is this possible? Has the protein been extracted from that milk, and so highly processed that it is considered davar acher (something else)? Who can say?
The claim of moving forward (progressivism?) can sometimes actually be moving us backwards, to remain stuck in the exile of assimilation among the nations.
Every time someone suggests that Jews "evolve and adapt," even their customs, the motivation behind it must come into question. Is the interest here in changing customs, or is it really about changing the Torah.
Rabbi Hershel Shachter, Rosh Yeshivah of RIETS at Yeshiva University, teaches that both Torah and the Land of Israel are referred to, not as yerushah (inheritance), but as morashah (heritage). A yerushah can be done with as one pleases. But a morashah must be maintained, and handed to the next generation in tact, and not chopped up, sold, nor given away.
Pincu mentions Israelis, but not Jews living in Israel. When Shimon Peres and his Labor Party was defeated in the elections by up and comer Binyamin Netanyahu and his Likud Party, Peres as famously stated that the Israelis had lost the election. When asked if Israelis lost, then who won, his response was, "The Jews."
The point is that she would not be the first one to differentiate between these two. It is likely that this was not her intention at all. But, it does warrant a mention.
Another word to be wary of, when you see it is pluralism. Pluralism suggests inclusion. But the truth is that it is code for validating that which is anti-Torah under the guise of inclusiveness..
When the word creativity pops up, it is not referring to the creation of new recipes to uplift the holiday. It is code for allowing, even encouraging Jews, to believe that their new fangled anti-Torah concepts are Torah, when they could not be anything further from Torah.
The band playing on Shavu'oth in the photo (above) is in the city of Givat Shmu'el, a city in which everything is closed on Shabboth and on holidays. How does this city justify its allowance of this event? in violation of the holiday?.
Was it throwing the secular Jews a bone? Did a majority of a secular city council authorize it? Or are political seats of power really that valuable?
