האם התפילה בבית הכנסת ארוכה מדי בימים הנוראים? / Are Synagogue Prayers on Rosh HaShannah and Yom Kippur too Long?

ח' לחודש השביעי תש״פ

English follows the Hebrew.

בראש השנה בבוקר מצאתי שסוללת השעון שלי מתה ולכן איחרתי להגיע בזמן לשמוע את תקיעות השופר מייד אחרי קריאת התורה. אז לא היתה לי שום ברירה חוץ מלהשאר ולסבול במשך חזרת הש״ץ של תפילת מוסף.

כשהתפללתי אצל רבי ומורי הרב דוד בר-חיים בירושלים בראש השנה בירושלים החחיה הזו מעולם לא היה היתה ככה בכלל. אלא אורך התפילה היה סביר וכן בטח לפי ההלכה, והתפילה אפשרה לנו להתרכז בקלות, וממש משמעותית.

הרבה מאיתנו לא יודעים התקיעות במשך חזרת הש״ץ של תפילת מוסף הן תקיעות השופר לשמוע לכתחילה. מאה תקיעות השופר שנוהגים לתקוע אחרי קריאת התורה הן פשוט בשביל הזקנים והחולים שלא יכולים לסבול מלהשאר בביה״כ במשך תפילת מוסף, ולנשים הצריכות לטפל בילדים.

אפשר לבקר אותי שאני התכוונתי להגיע ולשמוע את התקיעות ולצאת מייד. אבל בואו נדבר על זה פעם אחרת.

ואיך ברורלי שהרבה מאיתנו לא יודעים שתקיעות השופר במשך חזרת הש״ץ של תפילת מוסף הן תקיעות השופר לכתחילה ולא תקיעות מיותרות? בגלל כל הפטפוטים והילדים המתרוצצים והרועשים. רוב הקהילה הזו סבלו ולא שמו לב בכלל לחזרת הש״ץ ובמיוחד אחרי התקיעה האחרונה.

חבל שחושבים שחייבים להגיד את כל פיוט ופסגות נוספות כדי לצאת מידי חובה. ולכן לא סובלים רק באופן פיזי ורגשי אלא גם באופן רוחני.

לגבי המילה ענוי (torture) כאן בכותרת הסרטון (השני) באנגלית, אין שום כוונה להקטין את החריפות (חו״ח) של ענויי הצעירים ואפילו את מה שהקטינים עברו ע״י כוחות השלטון.

הרב פשוט מדגיש את הרצינות של הבעיות של המנהגים כאלה הפוגעים בכוונת הלב.

בסרטון הזה (הראשון) הרב מתיחס לתפילות ביום הכיפורים.

This past Rosh Hashanah morning, I found that my clock battery was dying, providing me with an inaccurate time. So I ended up arriving late to hear shofar (ram's or other kosher, properly prepared horn) blown after the Torah reading. So, in order to fulfill the mitzvah mid'Oraita (explicitly written commandment) of hearing the shofar blown on the first day of the Seventh Month (Tishrei), I really had no choice but to endure the excruciatingly long repetition of the Mussaf amidah, the additional prayer, of Rosh HaShannah.

When I used to pray on Rosh HaShannah in Jerusalem by my rabbi and teacher, this was never the case. Rather it was a reasonable, and yes, halakhic in length and components, and for that matter, easy to concentrate on, and meaningful.

Many of us do not know the blasts during the rehearsal of the Supplement Prayer are the shofar blasts to hear in the first place. The hundred shofar blosts that are used to stick after reading the Torah are simple for the elderly and the sick who cannot suffer to stay in the hospital during supper prayer, and for women who need to take care of the children.

You can criticize me for intending to come and hear shofar, and then immediately leave. But that's an issue for discussion for another time.

And how is it so clear to me that most of us do not realize that shofar blasts during the repetition of the mussaf amidah are the  ideal time to hear them, as opposed to those blown right after the Torah reading? Because of all the chatter among the men and noisy kids running around. Most of this congregation where I prayed were suffering and indeed, did not pay so much attention to the repetition of mussaf.

It is a pity to think that all the possible added poetry and paragraphs must be said in order to fulfill ones obligation, and thus not only suffer physically and emotionally but also spiritually.

With regard to the word torture used here in the video in English below, there is no intention of minimalizing ​​of the torture of our youth, even minors have undergone by the powers that be.

The rabbi simply emphasizes the seriousness of the problems of such practices that prevent us participating fully and connecting in our own prayers.