אני לא כועס על הישמעאלים. אני מתוסכל בגלל הממשלה / I'm Not Angry with the Ishmaelites (Arabs). I'm Frustrated with the Israeli Government

ג׳ לחודש השלישי תשפ״א

English follows the Hebrew.

אמש כתושב פרוור של תל אביב, אני הייתי בממ״ד פעמיים, הליליה השני ברציפות. וגם אני הייתי בממ״ד היום בצהריים. ברור שזה כלום בניגוד לחוויות של תושבי הדרום ובמיוחד באשקלון ובישובי עוטף עזה. אני לא יכול לדמיין את טראומות שהם עוברים שמה.

רבים שואלים אותי מדוע אני לא מפחד. מפחד? אני לא מפחד מהרקטות שעפות מעל הראש. מבחינה הפסיכולוגית, אולי אני פשוט במצב של הכחשה שמוגנת עלי. אולי קצת, אבל לא נראה לי הרבה. לפני 19 שנה שרדתי פיגוע ע״י מחבל מתאבד (באגלית). ואפילו שאני לא ממליץ לכם לעבור אירוע כזה בעצמכם, אני חייב להגיד לכם שהאירוע הזה גרם לשינוי צורתי לגמרי. אפילו הביטוי "שינוי חיים" לא מתאר את חווית הפיגוע מספיק. מה הכוונה שלי? אחרי שעברתי את הפיגוע הזה, בשבילי טילי קסאם האלה הם פשוט מעצבנים ומלאי אי-נוחות... עד כאן.

לא, אני כועס! כועס על הערבים? לא. הערבים פשוט עושים את מה שהערבים תמיד עשו. אתם פשוט צריכים לקרוא את כל פעם שהערבים הישמעאלים מוזכרים בתנ"ך ובתלמוד. מה הם עושים? הם פולשים, אונסים, גונבים, ואז ... חכה לזה ... עוזבים. הם עוזבים כי אין להם שום קשר לארץ ישראל ולא אכפת להם ממנה בכלל!

המלחמה למען הקמת מדינת טרור ערבית נוספת פשוט תירוץ כדי ״...לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים...״ (אסתר ג,יג) העימותים, האלימות, טילי קסאם הם פשוט הכלים להשיג את המטרה הזו.

״אָמְרוּ--לְכוּ, וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי; וְלֹא-יִזָּכֵר שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד.״ (תהילים פג,ה) 

אז על מי אני כועס?

על הממשלה כמובן!

אבל אל תחשבו שאני שמאלני. אני לא אחד מאותם יהודים המבקרים כלפי הממשלה מפני שלא מנסים מו״מ עם הערבים שוב ושוב. ניסינו את השיטה הזו הרבה יותר מדי פעמים ללא תוצאות קבועות.

אני מקווה שאחי ואחותי סוף סוף יתעוררו ויקבלו את העובדה שחזרנו פעם אחר פעם על אותן אסטרטגיות מוטעות, אנחנו לא קיבלנו תוצאות שונות, ואנחנו לעולם לא נראה שום תוצאות שונות בעתיד מהאסטרטגיה הזו.

ולכן אני מתוסכל בגלל הממשלה.

הממשלה כאילו ממשיכה לטפל בענייני הערבים בלי שום התלהבות או החלטתיות במשך שנים.

לעתים קרובות אני אמרתי שזה בגלל שמנהיגי ישראל דואגים יותר לתדמית שלהם בעיני אומות העולם מלביטחון בוחריהם.

והם רוצים שעם ישראל יהיה עם כמו כל שאר עמי העולם. למרות שעם ישראל אמור להיות עם, מופרד ומובחן.

הם מודאגים יותר מקבלת אהבה והצדקת קיום שלנו מהעמים האחרים (תלות-שיתופית) ממה שאנחנו חושבים על עצמנו. ואין צריך לומר שלא אכפת לרובם ממה שהקדוש ברוך הוא חושב עליהם.

אבל עכשיו יש לי ספק אם זה ההסבר המלא. היו מנהיגים בממשלה שנחשדו בכך שאפשרו אירועים אסוניים להתקיים ליהודים במטרה לזכות באהדה מצד הקהילה הבינלאומית, ועם היתרון הנוסף להיפטר מיהודים שומרי תורה ומצוות. ויש בממשלה שמתיחסים לשומרי תורה ומצוות כבלגניסטים.

עם כל שירותי הביון המדהימים בישראל, כוללת הדמיה לווינית, למה צה״ל לא הרסו כבר את כל טיל ומפעל טילים לפני זמן רב?

האם מנהיגי ישראל באמת רוצים לשכנע את אזרחיה להאמין בם עד כדי כך ושהם זקוקים להם מאוד כדי להגן עליהם?

למה משטרת ישראל לא מגנת כראוי על יהודים המותקפים בלוד, ברמלה, בירושלים ובעכו?

למה לא מרשים ליהודים להתגונן בירושלים? למה מקללים ומאיימים במעצר מנהלי את היהודים המסרבים לעמוד על דם חבריהם?

האם הממשלה באמת צריכה לשכנע את אזרחיה להאמין בה עכשיו יש יהודים שמחים שממשלה סירבה לקבל את הצעת חמאס להפסקת אש, מתוך אמונה כי מעגל הטרור עלול להישבר סופית.

לדעתי, אין שום תקווה שמעגל הטרור יישבר בקרוב.

Living in one Tel-Aviv's many suburbs, last night was my second night in a row in the mama"d (secured room), a fortified room added to many homes in Israel, and may actually be in the building code at this point. It can also be sealed, as a defense against gas attacks. I also had to back in to the mama"d, due to the siren this afternoon.

Yet, I still cannot possibly imagine what my fellow Jews are going through in the South of Israel, and especially in Ashqelon and the towns surrounding Gaza.

Many ask me why I am not afraid. Afraid? I am not afraid of the rockets flying overhead. From a psychological standpoint, my unconscious could simply be employing some good old fashioned denial. Maybe, to a degree, but unlikely. Nineteen years ago, I survived a bomb attack. And although I do not recommend that you experience one yourself, I must say it was truly a transformative experience. The term "life changing" does not even do it justice. My point is that rockets flying overhead are, at best, only an inconvenience,... so far.

No, I am angry! Angry at the Arabs? No. The Arabs are just doing what the Arabs have always done. Just check out every time they (Ishmaelites) are mentioned in Tana"kh (Bible) and in the Talmud.  What are they doing? Invading, raping, and pillaging, and then... (wait for it)... LEAVING. That's right. They don't have any connection to the Land of Israel nor do they care one bit about it! Remember, they want to conquer the entire world eventually. This is all just an excuse to wipe us out!

״...לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים...״ (אסתר ג,יג)

"...to destroy, to slay, and to cause to perish, all Jews, both young and old, little children and women..." (Esther 3:13)

The confrontations, the violence, and Hamas's barrage of Qassam rockets from Gaza are simply the tools they are using to achieve their goal.

״אָמְרוּ--לְכוּ, וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי; וְלֹא-יִזָּכֵר שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד.״ (תהילים פג,ה)

"They have said: 'Come, and let us cut them off from being a nation; that the name of Israel may be no longer be remembered.'" (Psalms 83:5)

So, who am I angry at?

Why the Israeli Government, of course!

But, please do not mistake me for a leftist.

I am not one those Jews critical of the government for not attempting to talk to the Arabs, (again and again without any permanent results). Been there. Done that. Way too many times. And I wish my fellow Jews would finally wake up to the fact that we have been repeating the same mistaken strategies over and over again, expecting different results.

Thus, I am angry at the State of Israel's government, or lack thereof, which continues to do a half-ass job.

I have always said that this is because Israel's leaders care more about their image in the eyes of the other nations than the safety of their own constituents.

They want us to be a nation like all the other nations of the world. Even though we are not supposed be. 

They are more concerned about receiving love and validation from the other nations than internal love and validation, and dare I say more than love and validation from the Holy One, Blessed Be He. 

However, now I am beginning to wonder if this is the full story. After all, it would not be the first time that a leader in the Israeli Government was suspected of allowing catastrophic events to take place against Jews in order to gain sympathy from the international community, and with the added benefit of getting rid of some Torah-adherent Jews, or in his eyes, "trouble makers." 

With all of Israel's so-called amazing intelligence services, and supposed satellite imaging, why hasn't every single missile and missile factory already been eliminated?

Does the Israeli Government really need to make certain that its citizens believe they desperately need it to protect them?

Why is it that the Israeli police have not been properly protecting Jews under attack in Lod, Ramla, Jerusalem, or Akko? 

Why are Jews not being allowed to defend themselves in Jerusalem? Why are the Jews who refused to stand idly by, and allow their brethren to be attacked and possibly killed, being demonized and threatened with administrative detention?

This time around, Jews are cheering that the Israeli Government refused to accept Hamas's offer of a ceasefire, believing that the cycle of terror may finally be broken.

Don't hold your breath.