פר׳ וישלח: הנשיקה של עשיו

ערב שבת קודש פר׳ וישלח תשפ״ו

This is a translation to Hebrew of The Kiss of Esau from November 25, 2010.

דונלד טראמפ
נשיא ארה״ב

בפרשת וישלח, פסוק אחד משך את תשומת ליבי במיוחד. בדרכו חזרה לארץ ישראל עם משפחתו יעקב אבינו מתכונן לפגוש את עשיו אחיו באמצעות תפילה, ומתנות. כאשר יעקב ועשו נפגשים, זה מה שקורה...

וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ; וַיִּבְכּוּ. (בראשית לג,ד)

רש״י: וישקהו, נקוד עליו, ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי, יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו. אמר ר' שמעון בר יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו.

ג׳יימס דיוויד וואנס
סגן הנשיא

לאחר שמזכיר את אותו המדרש בנוגע לנוכחות נקודות מעל המילה (וישקהו), בראשית רבה ממשיך בדעה חלופית...

אמר לו ר' ינאי אם כן למה נקוד עליו, אלא מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשכו, ונעשה צוארו של אבינו יעקב של שיש וקהו שניו של אותו רשע. ומה תלמוד לומר ויבכו, אלא זה בוכה על צוארו וזה בוכה על שניו. ר' אבהו בשם ר' יוחנן מיתי לה מן הכא (שיר השירים ז,ה) צוארך כמגדל השן וגו'. (בראשית רבא עה,ט)

התשובה גם נמצאת בבראשית רבה (עו,ו). כאן מזהים את עשיו עם "מלכות הרשעה", שפרושו הסיסמא הזה הוא רומא.

אז מי זה עשיו היום, שעלינו חייבים להזהר מנשיכתו, כמו גם מנשיקתו

מייק האקבי
שגריר ארה״ב בישראל

הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו (בראשית לב, יב), הַצֵּל אֶת בָּנַי לֶעָתִיד לָבוֹא מִיַּד בְּנֵי בָנָיו שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶן מִכֹּחוֹ שֶׁל עֵשָׂו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ז, ח): מִסְתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת בֵּינֵיהֵן, זֶה בֶּן נֵצֶר*. (שם): וּתְלָת מִן קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָה מִן קָדָמַהּ, זוֹ שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם מַלְכוּתָם, מַקְדִּין וּקְרוֹס וְקַרְדִידוֹסִי. (שם): וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא דָא וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן, זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוֹנְיָא מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב עַל קַרְנַיָא עֲשַׂר מִנַּהּ מַלְכוּתָא עַשְׂרָא מַלְכִין יְקֻמוּן מִן אַרְעָא, כּוּלְּהוֹן בְּיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא: מְִתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת בֵּינֵיהֵן, זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה. וּתְלָת מִן קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָה מִן קָדָמַהּ, אֵלּוּ שְׁלשָׁה מַלְכֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא דָא, זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהִיא מַכְנֶסֶת עַיִן רָעָה בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, פְּלַן עַתִּיר נַעַבְדִּינֵיהּ אַרְכוֹנוֹנוּס, פְּלַן עַתִּיר נַעַבְדֵיהּ בַּלְיוֹטוֹס. (בראשית לב, יב): פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים, וְאַתָּה אָמַרְתָּ (דניאל כב, ו): לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. דָּבָר אַחֵר, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִּי אֵם עַל בָּנִים, וְאַתָּה אָמַרְתָּ (ויקרא כב, כח): וְשׁוֹר וָשֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד.

ג׳ון הייגי
שליח גדול של
הבשורה הנוצרית

*נצר היה שודד שכבש מחוזות בגבול הרומי-פרסי ושלט שם בחסות רומא.

מעניין לציין שהמילה ״נצר״ בא מאותו שורש זהה של ״נוצרי״.

רומא הפכה לאימפריה הרומית הקדושה החדשה, אשר בסופו של דבר נפלה תחת שליטת הכנסייה הקתולית, והייתה לה השפעה רבה, אם לא שליטה מלאה, על אירופה. במהלך השנים הנצרות עברה שינויי צורה שונים. עם זאת, לא משנה כמה שינויים שונים הנוצרים טוענים שעברה דתם, השקפתם הכללית אל משתנה. אמונותם באלוקות שקר ומשיח שקר ושספריהם קדושים עדיין קיימות. 

Kallerna - CC BY-SA 4.0

רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן מִכָּל הַנְּבִיאִים לֹא פִּרְסְמוּהָ אֶלָּא שְׁנַיִם אָסָף וּמשֶׁה [שעשיו נמשלה לחזיר], אָסָף אָמַר (תהלים פ, יד): יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר. משֶׁה אָמַר (ויקרא יא, ז): וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה, לָמָּה נִמְשְׁלָה לַחֲזִיר, לוֹמַר לָךְ מָה חֲזִיר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹבֵץ מוֹצִיא טְלָפָיו וְאוֹמֵר רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר, כָּךְ מַלְכוּת אֱדוֹם מִתְגָּאָה וְחוֹמֶסֶת וְגוֹזֶלֶת וְנִרְאֵית כְּאִלּוּ מַצַּעַת בִּימָה. (זה נותן את הרושם שהוא מוציא אל מחוץ לחוק ומגיש כתבי אישום נגד פשעים אלה, בעוד שהוא מבצע אותם בעצמו.) מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג הַגַּנָּבִים וְהַמְנָאֲפִים וְהַמְכַשְּׁפִים, גָּחִין וְאָמַר לַסַּנְקְלִיטִין, שְׁלָשְׁתָּן עָשִׂיתִי בְּלַיְלָה אֶחָד. (ויקרא רבה יג,ה)

מייק אבנס
"ידידי ישראל״ ושליח גדול
של הבשורה הנוצרית

כסףפעם היו הנוצרים שפשוט טענו שהם היורשים הרוחניים הספרים שלהם דווקא מדברים על מסירת הבשורה שלהם לגויים. היהודים לא מבינים את רצון ה׳ אלא הם כן מבינים את רצונו ומקיימים אותו. לפני ** שנים החליטו שה ככה עשיו מתיחס ליעקב בתורה. כשעשיו לא מצליח לשלוט על יעקב באמצעות אסטרטגיה אחת אז הוא משנה את גישתו ומנסה אסטרטגיה אחרת.

"אנחנו אוהבים אתכם!"

"אנחנו אוהבים את ישראל!"

"אנחנו רוצים לתת לכם כסף ולבנות לכם מרכזי תרבות!"

"אנחנו רוצים לבקר אתכם ולהתנדב לעזור לכם לבנות את הארץ!"

הרמב"ם כותב אסור לתת חניה בקרקע לעובדי עבודה זרה שנ׳ ״ולא תחנם״ (דברים ז,ב). להשתלט על הארץ, וגם לא דבר שיקל עליהם להישאר כאן. (משנה תורה, הל' עבודה זרה וחוקות הגויים י,ד-ה [ג])

הרמב"ם קובע...

הנוצריים עובדי עבודה זרה הן, ויום ראשון יום אידם הוא. (שם ט,ד)

בגרסאות מצונזרות של משנה תורה, נוצרים החליפו בחוכמה את המילה "רומאים" ב"נוצרים", בניסיון להסתיר את יחוסם לרומא (אדום / עשו), אותה ממלכה השולטת כיום על עם ישראל בגולה ויש אומרים אפילו בארץ, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רוחנית.

ולא תחנם (דברים ז,ב; משנה תורה, הל׳ עבודה זרה י,א-ט)

הרמב"ם מסביר את שלושת חלקיה של מצוות לא תעשה הזו: שלא לתת לגויים חניה בקרקע [בארץ ישראל], יש הגבלות על מתנות לגוי, והימנעות מלספר בשבחם.

חשוב להדגיש שהכוונה של הרמב"ם בישום "עובד עבודה זרה" היא כל גוי שלא גר תושב.

בעל הטורים כותב...

לרס אנרסון
שליח בשורה הנוצרית
מעודד נוצרים ללמוד על
״השורשים העבריים״

אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודה זרה אבל מותר ליתן לגר תושב שהרי מצווה להחיותו (חושן משפט רמט). רבים לא חולקים מקביעה זו, שהיא למעשה חוזרת על דברי הרמב"ם.

עם זאת, בהערותיו של הבית יוסף על הדעה של הטור, הוא תומך בהבנתנו לגבי יישום הרמב"ם למונח עובד עבודה זרה.

רבינו: אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודה זרה. לאו לאפוקי ישמעאלים אלא לאפוקי גר תושב דהיינו שקיבל עליו שבע מצוות בני נח וזהו שאנו מצווים להחיותו אבל שאר הגוים כולם דין אחד להם.

כלומר האם מאמינים שמוסלמים עובדים לאותה אלוהות כמו היהודים או לא, והאם הם עובדים לו בשיטה כשרה או לא, בכלל לא חשוב או שייך לעניין.

הבית חדש [ב״ח] מסכים עם הבית יוסף.

כתב בית יוסף לאו לאפוקי ישמעאלים אלא לאפוקי גר תושב דהיינו מקבל עליו שבע מצוות בני נח וזהו שאנו מצווים להחיותו אבל שאר הגוים כולם דין אחד להם עכ״ל ולפי דבריו קשה למה לו לרבינו לכתוב לעובד עבודה זרה ולתת מכשול שיבינו למעט ישמעאלים.

הפסגה הבאה של הערות הב״ח נעדר בכמה גרסאות של של הטור. כנראה זה בגלל צנזורה.

ולפע״ד נראה דלפי שהמלכיות מקפידים אם יזכירו שם גוי בספרינו במקום שאיננו לכבוד על כן הסירו מלת גוי וכתבו במקומו לעובדי עבודה זרה אבל עיקר הנוסחא בספרי רבינו היא אסור ליתן מתנת חינם לגוי וכו׳ וכדאיתא סוף פרק קמא דעבודה זרה.

טומי וולר
היובל ושליח גדול
של הבשורה הנוצרית

מכאן ברור. כשהרמב"ם כותב "עובד עבודה זרה" בהקשר של הלכות "עבודה זרה וחוקות הגויים", הוא מתכוון לכל מי שלא גר תושב, כלומר כל גוי שאינו קיבל את שבע מצוות בני נוח וגם כל התורה כולה כהאמת ולא התקבל על ידי בית דין, כגון מוסלמים ונוצרים.

לכן, לפי פוסקים כמו הרמב"ם, הטור, בית יוסף והב"ח, אסור לכתחילה לתת למוסלמים חניה בקרקע בארץ ישראל. קל וחומר, גם אסור לתת לנוצרים.

לא משנה מה אתם חושבים על נוצרים. לא משנה אם אתם מאמינים שהם מתפללים לאותו אלוהים שהיהודים מתפללים "בשיתוף״ או שהם מתפללים ישירות לאל כוזב. דרך אגב אפשר להקשיב לנוצרים המתנחלים בשומרון עצמם לדבר על אמונה ותפילה שלהם.

על פי הפוסקים הרשומים לעיל, אסור לעודד נוצרים להתיישב בארץ ישראל למרות הדעות היחידות של כמה רבנים היום.

יש נוצרים כגון האוונג׳יקלים שמנסים להתרחק מהזדהות עם רומא וכנסייתה למרות האמונות-שקר המשותפות של כל הנוצרים כולם.

ואז למה לחלק מנוצרים הפרוטסטנטים, בעיקר לאוונגליסטים, פתאום אין להם דין עובדי עבודת זרה? הם מאמינים באותה אלוהות כוזבת ובמשיח שקר, ומתיחסים לאותם הספרים כקדושים כמו הוטיקאן (הקתולים).

לא הגיוני בכלל.

ביירון סטינסון
יוזם נוצרי להבאת פרות
אדומות. על שם מי?

הגישות היו רדיפה ורצח. עשיו רדף את יעקב ואפילו שלח את בנו אליפז לרצוח אותו. ואז צאצאיו המשיכו בזמן האימפריה הרומית שלו. היהודים סבלו על ידיו בזמן של מסעי הצלב.

הוא ניסה לנצר אותנו בכפייה באמצעות האינקוויזיציה הספרדית (חקירה באמצעות עינוי), מיסיונרים בארה״ב (שליחי הבשורה הנוצרית).

ואחר מכן במשך מאות שנים רדיפת ורצח היהודים המשיכו באירופה ואמצעות הפוגרומים ובסופו של דבר השואה.

ומה האסטרטגיה שלו היום? חברות. בשנים האחרונים רוצים לחבק ולנשק אותנו. אבל עדיין יש לעשיו אותה המטרה שלו: להשיג את בכורתו מיעקב בחזרה. הוא אפילו מוכן לקבל רק חצי הארץ, ממלכת ישראל הצפונית ולוותר על ממלכת יהודה... בינתיים.

היום יש נוצרים טוענים שהם לא צאצאיו של עשיו אלא של אפרים ואז של יעקב אבינו כמונו. ולכן טוענים שצפון הארץ שייכת להם. כלומר השקרים לא הפסיקו לצאת מפה החזיר.

קסרי וירושלים אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן ישבו שתיהן אל תאמן חרבה קסרי וישבה ירושלים חרבה ירושלים וישבה קסרי תאמן שנאמר (יחזקאל כו) אמלאה החרבה אם מליאה זו חרבה זו אם מליאה זו חרבה זו (תלמוד בבלי, מגילה ו,א)

לומדים בסוגיה זו ששתי הערים האלה לא יכולות לקיים באותו זמן, כלומר ישראל ואדום (יעקב ועשיו) לא יכולות להיות בשלטון באותו זמן.

היום יש יהודים תלויים מאוד ביחסיו עם הנוצרים, האהבה ואישור קיומנו שלהם. האם הם יודעים שכל פעם הם מקבלים סיוע, התנדבות עבודה וכסף שהם מוסיפים לזכות של עשיו שבשמים, ואז מעכבים את שעת הנפילה שלו?

השפת אמת, רבי יהודה אריה ליב אלתר, האדמו"ר מגור 1908/ה'תרס"ח כותב...

כשעשיו מנשק, יעקב ננשך!