הרב נכנס לבית קפה... / A Rabbi Walks into a Café...

ט״ו לחודש החמישי (ט"ו באב) תשפ״ד

English follows the Hebrew.

עשר אגורות (2¢):

לפני כמה ימים אני נכנסתי לבית הקפה הרגיל שלי, ראיתי את מנהל המקום מסתובב במטבח עם גבר די צעיר בן לא יותר משלושים וחמש חובש כיפה. היה לו זקן קצוץ, ולבוש כלאחר יד. לאחר שהוא סיים להסתובב ולדבר עם המנהל הוא ישב לשתות קפה בשולחן שבו הוא הניח את קסדה שלו. הקסדה לאופניים או לקורקינט. ידעתי שהוא צריך להיות משגיח הכשרות מקומי.

אחרי עוד כמה דקות ניגש אליו אחד מעובדי בית הקפה כדי לשאול אותו שאלה. לא יכולתי להמנע מלשמוע. העולה החדש יחסי שפנה אליו שאל למי הוא צריך לפנות כדי לברר את דינו כיהודי בעיני הרבנות, ובכך גם המדינה. כמובן שכיום למדינה לא אכפת מי יהודי ומי לא.

אם העולה הזה רוצה להתחתן דרך בארץ ובדרך הרבנות הראשי והנישואים יוכרו רשמית כנישואים כשרים, עליו להוכיח לרבנות שהוא באמת יהודי.

המשגיח נתן לו את המספר שלו ואמר לו ליצור איתו קשר, והוא יכוון אותו הלאה.

אני כותב על החוויה הזו לאור הביקורת המתמשכת על הרבנות בישראל, כולל מצד עצמי.

הביקורת כוללת איך הרבנות מתיחסת לאלה שרוצים להתגייר ולתהליך הגיור בכלל, ושהרבנות צריכה להחמיר פחות. אני לא מסכים עם הביקורת הזו.

בגלל אלו שעוברים תהליך גיור שקר למשל דרך התנועה הרפורמית, בני זוג של ישראלים שעוברים גיור לא-אכפתית ממניעים נסתרים, והנוצרים המתגנבים דרך הדלת האחורית הזו, על הרבנות לשמור על עמדותיה הנוכחיות.

מאז שאני זוכר בית המשפט העליון מחליש את כוחה של הרבנות ומקדים את האג'נדה שלו להפוך את מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית למדינה יותר "דמוקרטית" ופחות "יהודית". ובאותו רגע משטה את העם להאמין ששתי התכונות הללו הן כאחת ואותו דבר למעשה. כמובן זה לא נכון. מערכת שלטונית יוונית (הלניסטית) אינה משתווה למערכת יהודית.

הרבנות בכלל לא מושלמת. אבל למרבה הצער, כולנו מתרכזים יותר מדי בפוליטיקה המדווחת על הרבנים הראשיים וצוותיהם, ובאמירות של דעותיהם בהלכה שהוצאו מהקשרם.

מצד שני, לא מדווחים את החוויות החיוביות שלנו עם נציגיה המקומיים בשטח, שמדברים עם אנשים פנים אל פנים, כמו הרב צעיר ונגיש בבית קפה.

אבל הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא ארגונים כמו צהר ובית הלל להשתלט וליצור את הרבנות מחדש בצלמיהם. בין אם הם מבינים זאת ובין אם לא, ארגונים כאלה רק יזרזו להקדים את האג'נדה 'ערב רב' של בית המשפט העליון והיא מדינת ישראל לא יהודית, מעין דמוקרטית, למרות שכולם מאמינים שהיא כן מדינה יהודית.

Esser Agaroth (2¢):
The other day when I came into my regular café, I saw the manager walking around the kitchen, talking to a man wearing a kippah (Jewish male head covering). He could not have been older than in his thirties, with a cropped beared, dressed casually. After finishing with the manager, he sat down to drink his coffee, at the table wear he had set down his helmet, made for either a bicycle or scooter. I determined that he was a local mashgi'ah kashruth (kosher supervisors).

A few minutes later, one of the café's employees approached him to ask him a question. I could not but help overhearing. The relatively new immigrant who approached him asked who he should contact to work out his status as a Jew in the eyes of the Rabbinate, and thus the State. Of course, the State couldn't care less. Just come to Israel, and look around.

If this young man wants to get married through the official Jewish channels in Israel, and have that marriage officially recognized as a koshe one, he must demonstrate to the Chief Rabbinate of Israel that he is, in fact, a Jew.

The mashgi'ah gave him his number, and said to contact him, and that he would direct him further.

I am taking the time relay this experience, in light of the continuous criticism of the Rabbanate in Israel, including from myself.

The criticism includes how it deals with those desiring to convert and conversion in general, and that the Rabbinate could be less stringent. I do not share this criticism.

With of those having gone through fake conversions such as through the Reform Movement, boyfriends, girlfriends, even spouses of Israelis going through the motions of conversion with ulterior motives, and the Christians sneaking in through this backdoor, the Rabbinate must maintain its current standards.

The Israeli Supreme Court has been chipping away at the Rabbinate's power since I can remember, pushing its agenda to make the Jewish, democratic State of Israel more "democratic" than "Jewish," and fooling the populace into believing that these two qualities are one and the same. Even though they are not. A Hellenist governmental system does not equal a Jewish one.

The Rabbinate is far from perfect. But unfortunately, we are all too wrapped up in the politics reported about about the Chief Rabbis and their staffs, and statements of their politically-incorrect halakhic (Torah legal) opinions, taken out of context. "The Torah is not politically-correct; it is absolutely correct, regardless of the nuances among the various rabbinic opinions of its understanding.

On the other hand, what does not get reported are our positive experiences with its local representatives in the field, working directly with the people, like a young, casual, and approachable rabbi in a café.

The last thing we need are the Tzohars and Beit Hillels to take over and remake it in their own image. Whether they realize it or not, organizations like these will only serve to hasten the realization of the Israeli Supreme Court's Erev Rav agenda, a non-Jewish, quasi-democratic State of Israel, with everyone fooled into believing that it is Jewish.