ט' לחודש השישי תשפ"א
English follows the Hebrew.
שר התיירות מחה על היחס שזוכים לו ישראלים רבים שאינם יהודים לפי ההלכה ולא יכולים להתחתן בארץ. "גאווה על הפודיום, סוג ב' מתחת לחופה", כתב בעקבות דבריה של אמו של האלוף. "לא צריך לקבל אישור או דחייה מהרבנות"
YNET | 03.08.2021
...דבריו של השר [התיירות יואב רזבוזוב] נכתבו בעקבות הריאיון עם אמו של ארטיום, אנג'לה בילן, שסיפרה כי בנה מחויב להתחתן בחוץ לארץ עם בת זוגו שאינה יהודייה, ועד כה לא יכול לעשות זאת בשל שגרת האימונים וסגירת הגבולות. "המדינה לא נותנת להתחתן", סיפרה בילן ברדיו 103, "הם גרים ביחד שלוש שנים אבל צריך לצאת ולא נותנים. היא לא מפה, היא מבלרוס". גם דולגופיאט עצמו שגדל כיהודי, אינו יהודי לפי ההלכה - אלא רק מהצד של אביו. "סבתא שלו יהודייה ומבחינתנו הוא יהודי לגמרי", אמרה האם...
עשר אגורות (2¢):
כולם משבחים את ארטיום דולגופיאט, ספורטאי הזכה מדליית זהב בגימנסטיקה. קוראים לו גיבור ישראל וכולם בוכים שהרבנות הראשית של [מדינת] ישראל לא נותן לו להתחתן עם בת זוגו. למה? מפני שהוא לא יהודי? מפני שהיא לא יהודייה? לא! מפני ששניהם לא יהודים! אז מה הבעיה? הם יכולים להתחתן בכניסייה אורתודוקסית רוסית.
אם זהותו יהודית חשובה לו עד כדי כך, אז למה הו רוצה להתחתן עם אישה לא יהודייה? ולמה הוא לא רוצה לעבור את תהליך הגיור? אולי מפני שמה שלימדו אותו כיהדות
היא לא יהדות בכלל.
תומר דבורה שואלת אם הם ביחד שלוש שניםלמה הם לא התחתנו כבר? הם נוסעים בכל רחבי העולם. לא היתה להם ההזדמנות לקבל תעודת נשואין אזרחי? או לא פשוט לא היה מספיק חשוב להם?
כל זה לא אשמת דולגופיאט. הוא לא החליט לעלות לארץ ישראל, זאת אומרת ארץ מולדת עם ישראל. אלא ההורים שלו בני נשואין תערובת החליטו כך.
עכשיו כדאי להזכיר לכם על אחד העניינים הראשונים שרה״מ לשעבר אריאל שרון הסכים לתת לעלות לדיון. והוא היה שינוי בחוק השבות. הרב ח״כ בני אלון ז״ל העלה את זה לדיון. ולפי שרון, העניין עלה לדיון, לא עבר הצבעת הקבינט. ניסינו. לא הצלחנו. וזהו נגמר. לדעתי הוא לא השתדל לשנות את חוק השבות בכלל.
אני לא מאמין במקריות. פרשת ״קושי דולגופיאט להתחתן בארץ״ (אפילו שהוא כן יכול) מתפרסמת הרבה בשל הרפורמות הנוכחיות שנכפות על הרבנות הראשית על ידי הממשלה. הפרסום הזה מבשר את ההתקפות הבאות נגד התורה על ידי הממשלה ובג״ץ. בואו נראה אם דולגופיאט ישמש בתור נציג המאבק למען נישואין תערובת בישראל.
לינוי אשרם גם זכתה מדליית זהב, וכפי שזה קורה, היא באמת יהודייה. והיא זכתה את המדלייה שלה בשבת. מה זה אומר על האולימפיאדה ועל תחרות ספורט בינלאומית בכלל?
ואין וכן צריך לומר שבגד התעמלות אומנותית בכלל לא צנועה. בת ישראל אמורה להתלבש ככה?
עודה פעם אני חייב להדגיש זה לא אשמת אשרם על מעשיה אלא היא אשמת מערכת החינוך הממלכתי.
לונה צ'מטאי-סלפטר השתתפה בריצה כנציגת מדינת ישראל. נולדה בקניה היא לא יהודייה אבל נשואה ליהודי. היא הגיעה ארצה כדי לעבוד בשגרירות קניה. מיכל הרצוג רעייתו של
נשיא מדינת ישראל אמרה לה "את גיבורה אמיתית בשבילנו"
צופים ישראלים גם התרגשו כשהמאמן הכדורסל של איראן נתן יד למאמן קבוצת הכדורסל של צ׳כיה שהוא ישראלי. באמת יש מאמינים שהמאמן האיראני נתן יד לישראלי בכוונה? באמת?! התמונת התרחשות זו הופיעה מייד בהרבה כתבות על ידי אנשי ״הסברה.״
ועכשיו כדאי להזכיר לכם על עוד משהו, היסטוריית האולימפיאדה לגבי היהודים. הספורטאים באולימפיאדה השתתפו בערום. רק גברים השתתפו ורק גברים ניתנו להכנס לצפות. היו לנשים תחרות ספורט שלהן, ״חגיגת הֶרַאִיָה״ על שם האלילה היוונית ״הֶרָה.״
יהודים שרצו להשתתף עברו תהליך לשחזר עורלתם או דרך משיכת העורלה מטה או דרך ניתוח להסתיר ליוונים את זהותהיהודים שרצו להשתתף באולימפיאדה או ואפילו להכנס לגימנסיה עברו תהליך לשחזר עורלתם או דרך משיכת העורלה מטה או דרך ניתוח להסתיר ליוונים את זהות יהודית שלהם. זאת אומרת הם ביטלו את ברית מילה שלהם.
הנה האולימפיאדה: משתתפים לא יהודיים נציגי מדינת ישראל, יהודים זוכים מדליות בשבת והיסטוריה של ביטול ברית מילה על ידי יהודים שרצו להשתתף. כל הדברים אלה מוכיחים שאין שום דבר יהודי בכלל על האוליפיאדה. אלא האולימפיאדה היא סמל ענק של התבוללות ולא רק התבוללות הלניסטית. ישראלים צועקים בגאווה שהם עם כמו כל אומות העולם ורוצים להתקבל כך.
אולי הספורטאים הנזכרים לעיל כן גיבורי מדינת ישראל. אבל הם לא גיבורי עם ישראל. אלא הם סמלים של נשואין תערובת, דוגמאות התבוללות, ותוצאות של מערכת החינוך הממלכי ושל האסטרטגיות להסיר את האופי היהודי וההשפעה היהודית (תורנית) ממדינת מארץ ישראל.
בטח שהתרגשנו ממרק שפיץ, סנדי קופקס ומספורטאים יהודים אחרים. הם ועוררו לנו השראה. הגענו לכושר גופני טוב יותר. הדימוי העצמי שלנו עלה. הבנו שיש לנו יכולת אפשרית להפוך להיול לוחמים יהודים בנוסף להיות חכמים. אבל, לתחרויות ספורט יש גבול.
בשנת תשנ"ו/1996 אחרי ששמעון פרס הפסיד בבחירות לבנימין נתניהו, הוא השיב לשאלה עיתונאית לאחר: "מי הפסיד?" באומרו כי "הישראלים" הפסידו ו"היהודים" ניצחו.
עכשיו אנחנו צריכים להגיד שהישראלים זכו וניצחו באולימפיאדה, אבל היהודים הפסידו.
YNET: ‘Israel will claim my son’s Olympic gold but won’t let him marry here’
Tourism Minister Yoel Razvozov, himself a former Soviet Union immigrant, throws his support behind Artem Dolgopyat after his mother slammed the state for not allowing him to marry in Israel since he is not considered Jewish by Halacha
YNET | 08.02.21
..."They have lived together for three years but she is not from here, she is from Belarus. His grandmother is Jewish and for us he is completely Jewish," said the mother, referring to the fact the pair would need to travel abroad to have a civil marriage, which would be recognized by the state...
...Israel's Law of Return allows anyone with at least one Jewish grandparent to immigrate and become a citizen....
Esser Agaroth (2¢)
:Everyone is heaping praise onto
Artem Dolgopyat, an athlete who won a gold medal in gymnastics. He is called the Hero of Israel and everyone cries that the Chief Rabbinate of the State of Israel does not let him marry his partner. Why? Because he is not a Jew? Because she's not Jewish? No! Because they are both non-Jews! so whats the problem? They can get married in a Russian Orthodox church.
If a Jewish identity is so important to him, then why does he want to marry a non-Jewish woman? And why does he not want to go through the conversion process? Maybe because what he has been taught him as Judaism is not Judaism at all.
Tomer Devorah asks, if they've been together for three years, why haven't they gotten married already? They travel all over the world. Didn't they have the opportunity to have a civil marriage? Or was it just not important enough to them?
None of this controversy is the fault of Dolgopyat. It wasn't his decision to immigrate to the Land of Israel, that is, the homeland of the Jewish People. That was the decision of his mixed-married parents.
At this point, we should remind ourselves of a piece of recent history concerning the Law of Return (mentioned above). When now deceased, former Prime Minister Ariel Sharon was first elected one, the Law of Return was one of the first issues he agreed to bring up for discussion. Rabbi MK Benny Alon z"l raised the issue. And according to Sharon, the matter did not pass the Cabinet. We tried, and that's it. In my not so humble opinion, Ariel Sharon didn't try very hard at all.
It is no coincidence that Dolgopyat's inability to marry in Israel, even though he can, has been heavily publicized. This is due to the current reforms being forced upon the Chief Rabbinate, forebodes the Government and Supreme Court's next assault on the Torah. Let's watch and see if Dolgopyat will be used as Israel's intermarriage poster boy.
Linoy Ashram also won a gold medal for the State of Israel. And she actually happens to be Jewish. She also happens to have won her medal on Shabbat (the Jewish Sabbath). What does this tell you about the Olympics, and about international sports competition in general?
Needless to say, Unfortunately, it actually is necessary to mention that rhythmic gymnastics outfits, such as worn by Ashram, are not in the least bit modest. Is this how a Bat Yisrael (Jewish woman) is supposed to dress?
Once again I must emphasize it is not Ashram's fault for her actions. Rather it is the fault of the State's education system, and objective to reduce the Jewish nature of the State of Israel.
Born in Kenya, and originally coming to Israel to work at the Kenyan embassy, Luna Chamtai-Salpeter represented the State of Israel in track. She is not Jewish, but is married to a Jew. Michal Herzog, the wife of the State of Israel's President told her, "You are a true hero for us."
Israeli Olympic spectators also got super excited over the Iranian basketball coach who shook hands with the Czech basketball team coach who happens to be Israeli. Do people really believe that the Iranian basketball coach intentionally shook hands with an Israeli? Seriously?! Photos of this incident immediately made it into articles by those involved with "Hasbara" (co-dependent PR).
And now it bears reminding ourselves of the original Olympics regarding the Jews. The Athletes participated at the Olympics naked. Only men participated, and only men were allowed in as spectators. The women had their own athletic competition, the Heraean Games, named for the Greek goddess Hera.
Jews who wanted to participate in the Olympics, or even enter the gymnasium, hid their Jewish identity from the Greek, either by stretching their foreskin or restoring it through surgery, thus purposefully undoing their brith milah (ritual circumcision).
So, here we have it: Non-Jewish participants representing the Jewish State, Jews winning medals on Shabbat and a history of canceling ones brith milah by those Jews wanting to participate. All of these aspects demonstrate that there is nothing in the least bit Jewish about Jewish participation in the Olympics. Rather the Olympics are nothing more than an embarrassing symbol of assimilation. Israeli citizens proudly shout that they are a people like all other nations of the world and desperately want to be accepted as such.
How many Jews actually know that Hanukkah is a holiday born out of a war against such assimilation?
Perhaps the athletes mentioned above are indeed heroes of the State of Israel, but they are not heroes of the people of Israel, the Jewish People. Rather, they are symbols of intermarriage, examples of assimilation, and the results of the Israeli Mamlakhti (statist) educational system and of the objective to remove Jewish character and Torah influence from the State of Israel.
Sure, Mark Spitz, Sandy Kofax, and other Jewish athletes excited and inspired us. We got into better physical shape. We raised our self-image. We realized we had the potential to become Jewish warriors, as well as scholars. But, sports competitions have their limits.
In 1996, after losing the premiership to Benjamin Netanyahu, Shimon Peres was asked by a journalist, "Who lost?" Peres responded, "Israelis." He was then asked, "Who won?" To this, he responded, "The Jews," clearing differentiated between the two.
Now we can say that it was the Israelis who won at the Olympics, but it was the Jews who lost.
There is nothing in the least bit Jewish about the Olympics.
*********
