כ׳ לחודש הרביעי תשפ״ה
English follows the Hebrew.עשר אגורות (2¢):
הכוונה של הכבה הזו לא לתקוף על הלל פולד. זוהי פשוט תגובה הלכתית לרשומה בתקשורת חברתית מלאת הערות שאינן מבוססות בהלכה אלא ברגשות של התרבות המערבית, שאי אפשר להתעלם מהן.
כמובן, רבים מכם מתעקשים שזו כן התקפה אישית כי אתם רואים את מה שאתם רוצים לרואות, ומבינים את מה שקוראים כפי הרגשות ולא לפי לימודי הלכה עצמה.
(מדובר על היהודים. כמובן הנוצרים והפרוגרסיביים נוהגים לפי רגשותיהם. ככה זה בלי תורה שבעל פה. הם מערביים וצאצאי עשו אחיו של יעקב אבינו. עשו נוהג לפי הרגשות)
אחרי דעתי להלן תראו דעה נוגדת את דעתי על פי ההלכה. אבל אתם לא תמצאו שום הבעת רגשות כאן.
הרבה שמן אני חשבתי על הפסקת כתיבה באתר הזה. אבל עמיתתי תומר דבורה מזכירה לי על מצוות עשה ״לא תעמד על דם רעיך״- (ויקרא יט, טז). כלומר יש מצווה לא לוותר על האחים שלנו אלא להשתדל להציג להם את האמת של התורה.
כרגיל, אני מרגיש כך וכך על כתיבת כתבה כזו. מצד אחד, זוהי הזדמנות מושלמת לנסות להעיר יהודים, ואולי להציל את חייהם וליידע אותם על איזושהי הלכה לא תקינה מבחינה פוליטית. מצד שני, אני מעדיף להמנע מלתת להסברניקים (אנשי הסברה) כמו הלל פולד יותר זמן, אנרגיה ופרסום ממה שמגיע להם.
יש יתרונות וחסרונות.
ולא תחנם
(דברים ז,ב; משנה תורה, הל׳ עבודה זרה י,א-ט)
הרמב"ם מסביר את שלושת חלקיה של מצוות לא תעשה הזו: שלא לתת לגוים חניה בקרקע [בארץ ישראל], יש הגבלות על מתנות לגוי, והימנעות מלספר בשבחם.
חשוב להדגיש שהכוונה של הרמב"ם בישום "עובד עבודה זרה" היא כל גוי שלא גר תושב.
בעל הטורים כותב...
עם זאת, בהערותיו של הבית יוסף על הדעה של הטור, הוא תומך בהבנתנו לגבי יישום הרמב"ם למונח עובד עבודה זרה.
הבית חדש [ב״ח] מסכים עם הבית יוסף.
לכן, לפי פוסקים כמו הרמב"ם, הטור, בית יוסף והב"ח, אסור לכתחילה לתת למוסלמים חניה בקרקע בארץ ישראל. קל וחומר, גם אסור לתת לנוצרים.
לא משנה מה אתם חושבים על נוצרים. לא משנה אם אתם מאמינים שהם מתפללים לאותו אלוהים שהיהודים מתפללים "בשיתוף״ או שהם מתפללים ישירות לאל כוזב.
על פי הפוסקים הרשומים לעיל, לא מעודדים נוצרים להתיישב בארץ ישראל למרות הדעות של כמה רבנים.
טוב, אז בואו נחזור לערבים...
עובדים ערבים, קוראים להם פיגועים על ידי מחבלים עצמאיים, או מקרים חד פעמיים, ואז זה קורה שוב. אנחנו מפחדים מנקמה אפשרית מצדם. לכן, אנחנו לא מפטרים אותם. אנחנו גם לא רוצים להעסיק יהודים כדי להחליף אותם מכוון שנצטרך לשלם להם שכר הוגן.
זה תומך בטענה שאנחנו במצב של יד הגוים תקיפה (פחות משליטה יהודית מוחלטת על מולדתנו), וחייבים ללכת על ביצים בתוך מולדתנו.
אני מבין. צריכים להתיחס לערבים יפה, לא למענם, אלא למעננו, ולמען ילדינו.
טיעון התומך בתצפיתו של חברו של הלל פולד במילים פשוטות, איננו במצב של "יד ישראל תקיפה", ארץ ישראל לא בשליטה יהודית מלאה. לכן איננו מסוגלים ליישם את ההלכות המבוססות במצווה לא תחנם לכתחילה.
עם זאת, נראה שהרבנים הציוניים כביכול ממלכתיים (נאמני מדינה למרות סתירותה עם התורה) איננם יכילים להודות בדבר כזה. הצהרה כזו היא לא פחות הודאה בכישלון היוזמה הציונות המודרנית. לכן, הרבנים האלה מעדיפים להשתמש בהרבה מילים, יותר מהנדרש, כדי להמנע מלדבר על העניין ישירות. הם נמנעים מלהתייחס לסוגיה בפועל.
לפעמים הם אף מצטטים מקורות הלכתיים, אך לעתים קרובות כאלה שאינם שייכיים לעניין, כגון פסקי דין שהתירו ליהודים להשתתף בעסקים עם לא יהודים בגולה, כלומר לא בארץ ישראל.
הרבנים הציונים הלא ממלכתיים שמעריכים -- אך גם מבינים את המגבלות של -- המדינה נותנים תשובות ישירות הרבה יותר, כגון...
ייתכן שיותר מכמה מילדינו עדיין יהיו איתנו, אם היינו מלמדים אותם את השיעורים הנ"ל.
יותר מכמה מחברינו ובני משפחתנו הבוגרים היו עדיין איתנו, אם היינו הולכים לפי שיעורי התורה הללו, ואם היו לנו יותר רבנים עם האומץ ללמד אותנו אותם.
"שמור את חבריך קרוב; שמור את אויביך קרוב יותר."אבל, עד כמה קרובים אנו צריכים לשמור את אויבינו?
- סון דזה
הכוונה של הכבה הזו לא לתקוף על הלל פולד. זוהי פשוט תגובה הלכתית לרשומה בתקשורת חברתית מלאת הערות שאינן מבוססות בהלכה אלא ברגשות של התרבות המערבית, שאי אפשר להתעלם מהן.
כמובן, רבים מכם מתעקשים שזו כן התקפה אישית כי אתם רואים את מה שאתם רוצים לרואות, ומבינים את מה שקוראים כפי הרגשות ולא לפי לימודי הלכה עצמה.
(מדובר על היהודים. כמובן הנוצרים והפרוגרסיביים נוהגים לפי רגשותיהם. ככה זה בלי תורה שבעל פה. הם מערביים וצאצאי עשו אחיו של יעקב אבינו. עשו נוהג לפי הרגשות)
אחרי דעתי להלן תראו דעה נוגדת את דעתי על פי ההלכה. אבל אתם לא תמצאו שום הבעת רגשות כאן.
הרבה שמן אני חשבתי על הפסקת כתיבה באתר הזה. אבל עמיתתי תומר דבורה מזכירה לי על מצוות עשה ״לא תעמד על דם רעיך״- (ויקרא יט, טז). כלומר יש מצווה לא לוותר על האחים שלנו אלא להשתדל להציג להם את האמת של התורה.
כרגיל, אני מרגיש כך וכך על כתיבת כתבה כזו. מצד אחד, זוהי הזדמנות מושלמת לנסות להעיר יהודים, ואולי להציל את חייהם וליידע אותם על איזושהי הלכה לא תקינה מבחינה פוליטית. מצד שני, אני מעדיף להמנע מלתת להסברניקים (אנשי הסברה) כמו הלל פולד יותר זמן, אנרגיה ופרסום ממה שמגיע להם.
יש יתרונות וחסרונות.
ולא תחנם
(דברים ז,ב; משנה תורה, הל׳ עבודה זרה י,א-ט)
הרמב"ם מסביר את שלושת חלקיה של מצוות לא תעשה הזו: שלא לתת לגוים חניה בקרקע [בארץ ישראל], יש הגבלות על מתנות לגוי, והימנעות מלספר בשבחם.
חשוב להדגיש שהכוונה של הרמב"ם בישום "עובד עבודה זרה" היא כל גוי שלא גר תושב.
בעל הטורים כותב...
אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודה זרה אבל מותר ליתן לגר תושב שהרי מצווה להחיותו (חושן משפט רמט).רבים לא חולקים מקביעה זו, שהיא למעשה חוזרת על דברי הרמב"ם.
עם זאת, בהערותיו של הבית יוסף על הדעה של הטור, הוא תומך בהבנתנו לגבי יישום הרמב"ם למונח עובד עבודה זרה.
רבינו: אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודה זרה. לאו לאפוקי ישמעאלים אלא לאפוקי גר תושב דהיינו שקיבל עליו שבע מצוות בני נח וזהו שאנו מצווים להחיותו אבל שאר הגוים כולם דין אחד להם.כלומר האם מאמינים שמוסלמים עובדים לאותה אלוהות כמו היהודים או לא, והאם הם עובדים לו בשיטה כשרה או לא, בכלל לא חשוב או שייך לעניין.
הבית חדש [ב״ח] מסכים עם הבית יוסף.
כתב בית יוסף לאו לאפוקי ישמעאלים אלא לאפוקי גר תושב דהיינו מקבל עליו שבע מצוות בני נח וזהו שאנו מצווים להחיותו אבל שאר הגוים כולם דין אחד להם עכ״ל ולפי דבריו קשה למה לו לרבינו לכתוב לעובד עבודה זרה ולתת מכשול שיבינו למעט ישמעאלים.הפסגה הבאה של הערות הב״ח נעדר מכמה גרסאות של של הטור. כנראה זה בגלל צנזורה.
ולפע״ד נראה דלפי שהמלכיות מקפידים אם יזכירו שם גוי בספרינו במקום שאיננו לכבוד על כן הסירו מלת גוי וכתבו במקומו לעובדי עבודה זרה אבל עיקר הנוסחא בספרי רבינו היא אסור ליתן מתנת חינם לגוי וכו׳ וכדאיתא סוף פרק קמא דעבודה זרה.מכאן ברור. כשהרמב"ם כותב "עובד עבודה זרה" בהקשר של הלכות "עבודה זרה וחוקות הגויים", הוא מתכוון לכל מי שלא גר תושב, כלומר כל גוי שאינו קיבל את שבע מצוות בני נוח וגם כל התורה כולה כהאמת ולא התקבל על ידי בית דין, כגון מוסלמים ונוצרים.
לכן, לפי פוסקים כמו הרמב"ם, הטור, בית יוסף והב"ח, אסור לכתחילה לתת למוסלמים חניה בקרקע בארץ ישראל. קל וחומר, גם אסור לתת לנוצרים.
לא משנה מה אתם חושבים על נוצרים. לא משנה אם אתם מאמינים שהם מתפללים לאותו אלוהים שהיהודים מתפללים "בשיתוף״ או שהם מתפללים ישירות לאל כוזב.
על פי הפוסקים הרשומים לעיל, לא מעודדים נוצרים להתיישב בארץ ישראל למרות הדעות של כמה רבנים.
טוב, אז בואו נחזור לערבים...
עובדים ערבים, קוראים להם פיגועים על ידי מחבלים עצמאיים, או מקרים חד פעמיים, ואז זה קורה שוב. אנחנו מפחדים מנקמה אפשרית מצדם. לכן, אנחנו לא מפטרים אותם. אנחנו גם לא רוצים להעסיק יהודים כדי להחליף אותם מכוון שנצטרך לשלם להם שכר הוגן.
זה תומך בטענה שאנחנו במצב של יד הגוים תקיפה (פחות משליטה יהודית מוחלטת על מולדתנו), וחייבים ללכת על ביצים בתוך מולדתנו.
אני מבין. צריכים להתיחס לערבים יפה, לא למענם, אלא למעננו, ולמען ילדינו.
טיעון התומך בתצפיתו של חברו של הלל פולד במילים פשוטות, איננו במצב של "יד ישראל תקיפה", ארץ ישראל לא בשליטה יהודית מלאה. לכן איננו מסוגלים ליישם את ההלכות המבוססות במצווה לא תחנם לכתחילה.
עם זאת, נראה שהרבנים הציוניים כביכול ממלכתיים (נאמני מדינה למרות סתירותה עם התורה) איננם יכילים להודות בדבר כזה. הצהרה כזו היא לא פחות הודאה בכישלון היוזמה הציונות המודרנית. לכן, הרבנים האלה מעדיפים להשתמש בהרבה מילים, יותר מהנדרש, כדי להמנע מלדבר על העניין ישירות. הם נמנעים מלהתייחס לסוגיה בפועל.
לפעמים הם אף מצטטים מקורות הלכתיים, אך לעתים קרובות כאלה שאינם שייכיים לעניין, כגון פסקי דין שהתירו ליהודים להשתתף בעסקים עם לא יהודים בגולה, כלומר לא בארץ ישראל.
הרבנים הציונים הלא ממלכתיים שמעריכים -- אך גם מבינים את המגבלות של -- המדינה נותנים תשובות ישירות הרבה יותר, כגון...
- אסור לנו להעסיק עובדים ערבים.
- אסור לנו להשכיר דירות לערבים.
- אסור לנו ללמד את ילדינו לעזור לערבים עם בעיות ברכב.
ייתכן שיותר מכמה מילדינו עדיין יהיו איתנו, אם היינו מלמדים אותם את השיעורים הנ"ל.
יותר מכמה מחברינו ובני משפחתנו הבוגרים היו עדיין איתנו, אם היינו הולכים לפי שיעורי התורה הללו, ואם היו לנו יותר רבנים עם האומץ ללמד אותנו אותם.
קיבלתי את ההודעה הזו מחבר.
״רק בישראל... כשמשלוח מרמי לוי מגיע ויש אזעקה... אתה רץ החוצה כדי לוודא שהנהגים הערביים נכנסים לממ״ד שלך.
כי זה מי שאנחנו.
"Keep your friends close; keep your enemies closer."But, just how close are we expected to keep our enemies?
- Sun Tzu
No, this is not meant to be an attack on Hillel Fuld. It is a halakhic (Torah legal) response to a post filled with non-halakhically-based, ie. Western feeling comments, which cannot go ignored.
Of course, many of you will insist that this is a personal attack anyway, because you read what you want to read, and understand things the way you want to understand things, just like how you still use your Western feelings to understand halakhah.
I'm talking to the Jews here. The Christians and progressives, of course, operate according to their feelings. That is how it is, when you lack Oral Torah. These Westerners are descendants of Jacob's brother Esau. Feelings are how Esau operates.)
After I state my position below, you will even find the opposite halakhic position. You will not find any feelings present.
I have wanted to finish writing on this blog for a while now. But my colleague Tomer Devorah reminded me of the positive commandment לא תעמוד על דם רעך - (ויקרא יט,טז) Do not stand idly by, literally translated from the Hebrew Do not stand on the blood of your fellow (Lev. 19:16).
As always, I have mixed feelings about such a post. On one hand, this is a perfect opportunity to try to wake Jews up, and possibly save their lives, not to mention informing them of some politically-incorrect halakhah (Torah law). On the other hand, I would rather not give Hasbarites (Israel public relations activists) such as Hillel Fuld any more time, energy, and publicity than they deserve.
It's a trade off.
"...and do not show mercy to them."
(Deut. 7:2; Mishneh Torah, Laws of Avodah Zarah and Non-Jews 10:1-9)
The Rambam explains the three components of this negative commandment: not allowing any non-Jews to gain a foothold in the Land, limitations on gifts to non-Jews, and refraining from saying anything nice about them.
It is important to emphasize that when the Rambam uses the term oved avodah zarah practitioner of foreign worship, often mistranslated as idolatry, he refers to any non-ger toshav (legal non-Jewish resident), in other words any regular non-Jew.
And before any starts screaming they do not hold by the Rambam, the Tur states...
"It is forbidden to give a free gift to a practitioner of foreign worship. But is is permissible to give to a ger toshav, for it is a mitzvah to sustain his life" (Hoshen Mishpat 249).Many will not debate this statement, which is essentially a restatement of the Rambam.
However, in the Beth Yosef's comments on the Tur, he supports our understand of the Rambam's application of this term.
"This [status of practitioner of foreign worship] does not exclude the Ishmaelites (Arabs / Muslims), rather it excludes a ger toshav, in other words one who has accepted upon himself the seven mitzvoth of B'nei Noah, whom we have a mitzvah to sustain. But the rest of the non-Jews in their entirety have a single status [practitioner of foreign worship]."In other words, whether you believe that Muslims pray to the same God as Jews, and whether they do so in an appropriate manner or not, is completely irrelevant.
The [uncensored] Bayit Hadash [Bach] concurs with the Beth Yosef.
The Beth Yosef wrote not for the Ishmaelites, but for the resident alien, meaning that he accepts upon himself the seven commandments of the sons of Noah, and this is what we are commanded to revive, but the rest of the Gentiles have the same law for them, and according to his words, it is difficult for our Rabbi to write for a person who worships idols and to provide an obstacle for them to understand except for the Ishmaelites.This next section of the Bach is often absent from versions of the Tur's work. It is believed that this is due to censorship.
[And according to my humble opinion, it seems that since the "rulers" are careful not to mention the name of a gentile in our books where it is not honorable, they removed the word gentile and wrote in its place for "worshipers of idols," but the main point of the text in our Rabbi's books is that it is forbidden to give a free gift to a non-Jew, etc., and of course the end of the first chapter of avodah zarah (foreign worship).]From this it is clear that when the Rambam uses the term oved avodah zarah (practitioner of foreign worship) in the context of his Laws of Avodah Zarah and Non-Jews, he is referring to all non-gerei toshav, all non-Jews, who are not accepted as resident aliens of the Land of Israel, such as Muslims, and Christians, and anyone else who does not accept the full truth of the Torah.
So, according to authorities such as the Rambam, the Tur, the Beth Yosef and the Bach, in an ideal world, Muslims would not be allowed a foothold in the Land of Israel. All the more so, neither would Christians.
Remember? Is does not matter how you feel about Christians. It does not matter whether you believe they are praying to the same God that Jews do, but through an intercessor, or if they are praying directly to a false deity.
Under ideal circumstances, according to the halakhic authorities cited above, Christians would not be encouraged to take up residency in the Land of Israel, as some rabbis apparently do not have a problem with.
Now, let's get back to the issue of Arabs...
We would never have ended up in this situation if... simply would not have happened if we had no become so dependent on them. We have suffered terror attacks from Arab workers, call them lone wolves, or one-offs, and then it happens again. We worry about possible retribution from them. So, we don't fire them. We also do not want to hire Jews to take their places, because then we will have to pay workers a decent wage.
I guess this supports the argument that we are in a state of יד הגוים תקיפה (less than total Jewish control over our homeland), and must walk on eggshells within our own homeland.
I get it. Be nice to these Arabs, not for their sakes, but for our own, and for our children's sakes.
Argument in support of the observation made by Hillel Fuld's friend
Simply put, we are not in a state of יד ישראל תקיפה, not in full Jewish control over the Land, thus בדיעבד under the current, less than ideal circumstances, we are unable to implement the halakhoth stemming from the negative commandment לא תחנם lo techonem to the fullest degree.
However, so-called Zionist mamlakhti (diehard state loyalist) rabbis could not possibly bring themselves to admit such a thing, since it would be an admission of the failure of the modern Zionist enterprise. So instead they use a lot words, many more than necessary, and talk around the subject, instead of actually addressing the issue.
Sometimes they will even cite halakhic sources, but often ones which are not relevant, such as those on how Jews were allowed to interact with non-Jews in the golah (exile), ie. not within the Land of Israel. Then when this half-hearted attempt is pointed out to them, their only response to accuse their critics of "picking and choosing," like the Reform Movement, instead of offering a halakhically based counter argument.
Those rabbis who appreciate, yet also understand the limits of, the state (the Religious Zionist Toranim) tend to give much more straightforward answers, such as....
- No, we should not hire Arab workers.
- No, we should not rent apartments out to Arabs.
- No, we should not teach our children to help Arabs out with car trouble.
More than a few of our adults friends and family would still be with us, if we had been following these Torah lessons, and had more rabbis with the courage to teach them to us.
