ערב שבת קודש פר׳ בא תשע״ח
English follows the Hebrew.
אחרי הרבה זמן, סוף סוף, אני קיבלתי אישור לכמה ימי חופש. אני נסעתי
לטיבריה לכמה ימים כול שבת. הייתי במלון חצי מלא תיירים נוצריים. אבל אני
כבר ציפיתי את המצב הזה. העונה הזאת מאוד הפופולרית לתיירות הנוצרית
בישראל, גם בגלל ימי האידם (החגים) שלהם, וכנראה גם בזכות מזג האוויר
החורפי די נעים שבארץ בניגוד לרוב האיזורים של ארה״ב. למרבה המזל, התיירים
האלה ישבו בנפרד מאיתנו בחדר אוכל, כנראה יותר לטובתם מטובתנו. אף על פי כן, נהנינו
מההפרדה.
בסעודת ליל שבת, קמתי וגשתי לשולחן הקינוחים וראיתי שהיו מסודרים בתור שמה אפילו שהיה מספיק מקום לכל מי שרצה לגשת לשולחן באותו זמן. וזה רק דוגמא אחד למה אני מעדיף את התרבות בארץ מבארה״ב. זה יותר אינטימי כאן. בכל מקרה, בכלל לא בא לי להתחיל לריב עם אחד עובדי אלוהות שקר האלא. אבל אני כן אמרתי לזוג אמריקאי לפני בתור שאין שום צורך לחכות בתור ככה. אלא אפשר לגשת ישר לשולחן. אני אמרתי להם את זה לא לטובה שהלם (שנ׳ ״לא תחנם״) אלא לטובתי ולטובת הישראלים האחרים. האשה נגעה בזרועה שלי ואמרה, ״לא,....״
איזה ההשקפה האמריקנית! זאת אומרת שכל מה שהאמריקאים עושים זה נכון, ומי שלא עושים ככה הוא לא צוקד בכלל אפילו בארצות אחרות חוץ לארה״ב. פעם אחרת, אנחנו יכולים לדון על הליברלים הפרוגרסיבים המשוגעים שמדברים על האיסלאם בשבח. האיסלאם מדכא או מושחת או אפילו הורג נשים, הומוסקסואלים ולסביות. ודרך אגב, גם הרבה מבני הדודים שלנו (הערבים) היו נגשים ישר לשולחן הקינוחים. זה המזרח התיכון, וכאן יש לנו פחות בעיות בקשר המקום האישי שלנו.
..."לא,.." התיירת האמריקאית אמרה לי בתגובה, ונגעה בי בזרועה. לפני היא הספיקה לסיים את המשפט, מיידית אני אמרתי לה "בבקשה אל תגעי בגברים בארץ." היא הסתכלה אליי כאילו שהיא בשוק ממה שאמרתי לה...
איזה יחסים לתיירים של כוחות השלטון הישראלי! שלט לצפות מהאלה מבחו״ל ללמוד משהו על התרבות שלנו לפני שהם מגיעים, אפילו העובדים הזרים (מן הפיליפינים למשל) שעוברים קורסים בעברית בסיסית לפני שהם מגיעים. מה? זה חוצפה לצפות שהם ילמדו קצת על התרבויות הנמצאות בישראל.למשל יש גברים שלא נוהגים להינגע על ידי נשים. אנחנו פשוט צויים לתת לכל התיירים והזרים ואפילו המסתננים האפריקאים בדרום תל אביב (ומתפשטים) לדרוך עלינו, ולתת להם לעשות את כל מה שהם רוצים. אי אפשר לכוחות השלטון הישראלי [החילוני האשכנזי הגאוותני] להרוויח מהם. אבל כל ארצות העולם מסתכלות אלינו כדי לראות איך אנחנו מתיחסים עליהם. וכוחות השלטון דואגים על זה. דרך אגב, למה המסתננים מחליטים לישראל, להגיע למצרים שבדרך וגם ליותר קרוב? מפני שידוע שאנחנו פראיירים.
ברגע שהתלבטתי לגשת כבר לשולחן או לחכות, איזה גבר דתי, יליד הארץ, הגיע לתור המסודר לפני השולחן בפנים נבוכים, כאילו לשאל ״למה יש כאן תור כזה?״ אז אני פניתי אליו והסברתי לו שהתיירים מארה״ב התחילו להסתדר בתור, והצעתי שכדאי לנו לגשת לשולחן ישר כמו שאנחנו רגילים לעשות.
הגבר הזה מיד טען שלא כדאי, אלא שאנחנו צריכים ללכת לפי הדרך שלהם ולכבד את "הנימוסים" שלהם. לא היה לי כוח לדון בנושא זה ולהפיג אותו ממה שחשבתי שהוא שנאה עצמית ישראלית וכו׳. אז אני פשוט התחלתי להגיד לו שהתיירים האלה הם נוצרים. ולפני הספקתי לסיים את המשפט שלי, הוא עשה פרצוף חמוץ ואמר, "עזוב!,״ או כפי האמריקאים נוהגים לומר, "שכח את זה!" והוא ניגש ישר לשולחן.
אולי אחיי ואחיותי מטנסי ומקומות אחרים בארה"ב ירצו להגיד לי שהם ייאנשו בגלל ההתנהגות כזאת שלנו דרך האנטישמיות (בואו נקרא לזה בשם יותר מדויק: ״פעולות ע״י שונאי ישראל״), כגון ונדליזם, התקפות פיזיות ומילוליות, ואפילו דברים יותר גרועים מכאלה, כשתיירים הלא יהודים כאלה חוזרים לארה״ב ילספרו לחברים שלהם על הטיולים שלהם בארץ. כלומר, איך אנחנו מעיזים לבטא את התרבות שלנו במולדתנו?! מה הגויים יספר עלינו??? אוי גוואלד!
לפני האחים שלי יוכלו להספיק להתלונן עליי, אני אזכיר להם שאנחנו, היהודים המתגוררים במולדת היהודית, כבר מסתכנין מונדליזם כזה,התקפות פיזית ומילולית, ואין צריך לומר שאנחנו מסתכנים מרצח ומעוד פעולות טרוריסטיות יומיומי. אנחנו נמצאים בקו החזית, לעשות את כל מה שאנחנו
יכולים לשמור על הארץ כדי שהיא עדיים תקיים בשבילכם אחרי שאתם סוף סוף תחליטו כבר לעלות ארצה. אז, אני לא רוצה לשמוע את שום תלונות כאלה!
לצערנו, היהודים באמריקה (אמריקה = עם-ריקה) נראים כרגע כאילו הם יחשבו על זה אך ורק אחרי שזה יכאב להם מספיק.
בע״ה, לא יהגיע למצב הכאבות כזה כדי לשכנע אותם לעזוב את הגולה.
בינתיים אני מתכוון להמשיך להעיר ולהזכיר על האיום נוצרי שנמצא בארץ.
After finally, being allowed to take a couple of vacation days from work, I spent a few days in the north of Israel, including Shabbat in Tiveria (Tiberius). As I had anticipated, the hotel where I was staying had its share of Christian tourists. It's popular time year for Christian tourism in Israel, due to their holidays, and quite possibly, also because of the more moderate winter we experience here in Israel compared to much of the U. S. (eg. cyclone bomb). Fortunately, they were kept mostly separate from from the rest of us in the dining hall, probably more for their benefit than ours. Nevertheless, we benefited from the separation.
At the Shabbat evening meal, I got up to get dessert, and saw that there was a line formed in front of the table. Even though there was plenty room for everyone to approach the table together. This is only one example as to why I personally prefer the culture in Israel. It is more intimate. Anyway, not that I was looking to pick a fight [with those who worship a false deity] or anything. But I did decide to mention to the couple in front of me that in Israel, they should not feel that they had to wait in line. Rather, they could walk right up to the dessert table. I did this for for my benefit, and the benefit of other Israelis, not for theirs. "Oh, no," the lady said...
Typical American attitude. Whatever Americans do is correct, and whatever anyone else does, if different, then it's wrong. We can debate the crazed
liberals progressives' praise for radical Islam which oppresses, if not mutilates or even kills women, gays and lesbians, another time. And incidentally, plenty of our Arab cousins would have gone straight up to the table as well. It's the Middle East, and we have less issues about personal body space here.
But, I digress...
"Oh, no," the lady said, touching me on the arm, suggesting that they would never think of such a thing. I immediately said to her, "Please do not touch men in Israel."
(Hey. I said please.) This seemed to take her aback....
Typical Israeli establishment attitude. Don't expect outsiders to learn anything about our culture before they arrive, and this includes foreign workers who actually go through courses in basic Hebrew before they arrive, from the Philippines, for example. In Israel, we are simply expected to let any and all foreigners walk all over us, and do whatever they want. This includes the African infiltrators in South Tel-Aviv (and spreading). They may not have any money, but the eyes of the world is on how the Israeli [mostly, secular Ashkenazy elitist] establishment treats them. And, by the way, why did they decide to come to Israel, instead of stopping in Egypt, which is much closer? (A-hem!)
But, I digress,...again...
As I debated what course of action to take, a religious, native Israeli approached the line with a perplexed face. This prompted me to explain to him that those who formed the line were tourists from the U. S., and suggested that maybe we should just do what we usually do, and go straight to the table, without waiting a bazillion years for the tourists to make their selections, following their countless, tedious queries about the dessert options.
This stranger immediately countered that, no, we should follow their lead and respect their "manners." I didn't have the energy to debate this issue and relieve him of what I figured was Israeli self-hatred. So, instead, I began to tell him that these were Christians (from Tennessee actually)... Without being able to finish my sentence, he said,
"Azov!" (Leave it), or as Americans might say,
"Forget that!" and he went right up to the table.
My brothers and sisters from Tennessee or elsewhere in the U. S. may want to tell me that they are going to feel the brunt of our behavior
vis-à-vis antiSemitism
(Let's be more precise: Jew-hatred), such as vandalism, physical and verbal attacks if not worse, when these
goyim come back to report on their trip. In other words, how dare we express our culture in our homeland. Whatever will the
goyim say???
Oy gevald!
So, let me first tell my brethren that those of us residing in the
only Jewish Homeland risk such vandalism, physical and verbal attacks on a daily basis. We are on the front lines, and the only front lines which matter, doing what we can to make sure that there this
is a homeland for when you finally figure this all out and get on the plane. So, I don't want hear it!
Unfortunately, Jews in America (
Am-Reqa / empty people) currently appear like they will only consider such a move after it gets painful enough.
With The Almighty's help, may it not have to get that far for them to leave the
golah (exile).
In the meantime, I intend to continue to point out the threat Christians pose to Israel, whether Jews like it or not.
המלחמה לא נגמרת עד שנגמרת.
The war isn't over till it's over.
