הסיפור האישי של אהרון ברק: איך הוא בירח מלמות בשואה וחזונו השלום / Israel's Former Chief Justice His Escape From The Holocaust And His Vision For Peace

ג׳ לחודש השני תשפ״ו

English follows the Hebrew.

YNET: אהרן ברק חזר לילדות בגטו והזהיר מעתיד הדמוקרטיה: "אל תניחו שזה לא יקרה פה"
בערב "זיכרון בסלון" סיפר נשיא העליון בדימוס על הבריחה בשק מהגטו בליטא, הרעב והאימה - וחיבר בין הזיכרון האישי לתפיסת עולמו המשפטית: "אם הדמוקרטיה לא תגן על השופטים, הם לא יוכלו להגן עליה". לדבריו, ״צריך להתנהג לערבים כפי שהיינו רוצים שיתנהגו אלינו בשואה". ומה נותן לו תקווה? "הבחירות"
ליהיא גורדון | 13.04.2026

בערב "זיכרון בסלון" שנערך במרכז יצחק רבין ביוזמת לשכת עורכי הדין, התיישב נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק. לא כמשפטן, אלא כילד בן חמש מקובנה שבליטא. מול אולם מלא עורכות ועורכי דין, ובצל ימים מתוחים של מלחמה ואיומים ביטחוניים, חיבר ברק בין הזיכרון האישי מהשואה לבין השאלות הגדולות של משפט, דמוקרטיה וזהות ישראלית. "אל תניחו שזה לא יקרה אצלנו", הזהיר.

עשר אגורות (2¢):
יש לכבד את ניצולי השואה, אבל כדאי לנו להפסיק לתת להם אישור חופשי להגיד ולעשות כל מה שהם רוצים. יש להבין את דבריהם בהקשרם.

אנחנו עדיין סובלים בגלל השינויים שהוא ביצע במערכת המשפט שהפכו אותה לדיקטטורה שהיא היום. אי אפשר להתעלם מזה.אנו עדיין סובלים בגלל השינויים שהוא ביצע במערכת המשפט לדיקטטורה שהיא היום. אי אפשר להתעלם מזה.

אנו עדיין סובלים מהחוויות האישיות הללו שהשפיעו את התפתחותו, את מנטליותו, את גישתו לחיים ולממשל, שהם מונחים על ידי רגשותיו, מושפעים במידה רבה, אם לא באופן בלעדי, מהתרבות המערבית, כלומר תרבות הלא יהודית.

האירוע התקיים ערב יום השואה, והובילו אותו ראש לשכת עורכי הדין, עו״ד עמית בכר, וברק עצמו. הם שוחחו על הקשר בין טראומת הילדות בגטו לבין תפיסת עולמו המשפטית של ברק. ״הערב הזה הוא קודם כל הסיפור האישי שלך, אבל הוא גם סיפור התקומה הלאומי", אמר בכר בפתח השיחה.

ברק חזר לתחילת הסיפור: קובנה, 1941. הוא בן חמש, יושב בעגלה עם הוריו בדרכם לגטו. ״הדימוי שנוצר אצלי מהתקופה הוא של בית סוהר", סיפר. ״אנשים שנמצאים שם עם גזר דין מוות, רק שלא יודעים מתי יבוצע". הוא תיאר רעב, מוות יומיומי ואיסורים מוחלטים: "אסור היה ללמוד, אסור ללמד, אסור ללדת ילדים. ילד שנולד היה נרצח, וגם האם היולדת".

רגע השבר שלו הגיע ב"אקציית הילדים" ב-1944. "החיילים נכנסו לבתים והוציאו את כל הילדים מתחת לגיל 12. כולם נרצחו", סיפר. ברק עצמו ניצל בדרך בלתי נתפסת: הוא הוברח בשק ממפעל שבו עבד אביו אל מחוץ לגטו. "שמו אותי בתוך שק עם מדים. מעליי ישב חייל גרמני. אם הייתי זז, זה היה הסוף״, שחזר. כשהשק נפתח ברפת של איכר ליטאי, זו הייתה הפעם הראשונה שראה פרה. ״זו הייתה הבהלה הראשונה שלי״, אמר.

ברק ואמו הוסתרו אצל שני איכרים ליטאים, שהוכרו לימים כחסידי אומות העולם. שנים אחר כך, כשפגש את ילדיהם, שאל אותם ברק שאלה שמלווה אותו עד היום: למה הוריהם סיכנו את חייהם כדי להציל יהודים? התשובה, לדבריו, הייתה פשוטה: "אנחנו קתולים אדוקים. אם אדם זקוק לעזרה, צריך לעזור לו. אז מה בדיוק השאלה?״. ברק אמר בשיחה: "שאלתי את עצמי מאז, מה אנחנו היינו עושים במקרה הזה? ואין לי תשובה".

ברור. ייתכן שיש לגויים האלה זכות בשמים בכך שהם הצילו יהודים. אבל, אל תשכחו שהיהודים לא ניסו להשמיד את הקתולים.

ברק ואמו הוסתרו אצל שני איכרים ליטאים, שהוכרו לימים כחסידי אומות העולם. שנים אחר כך, כשפגש את ילדיהם, שאל אותם ברק שאלה שמלווה אותו עד היום: למה הוריהם סיכנו את חייהם כדי להציל יהודים? התשובה, לדבריו, הייתה פשוטה: "אנחנו קתולים אדוקים. אם אדם זקוק לעזרה, צריך לעזור לו. אז מה בדיוק השאלה?״. ברק אמר בשיחה: "שאלתי את עצמי מאז, מה אנחנו היינו עושים במקרה הזה? ואין לי תשובה".

לצד האימה, ברק הדגיש גם את האנושיות שנותרה בגטו. "הייתה אחווה. עזרנו אחד לשני. הגרמנים לקחו מאיתנו את החיים, אבל הם לא לקחו מאיתנו את הרוח. ולא את האנושיות״, הוא אמר.

לאחר המלחמה התאחדה המשפחה, נמלטה מאירופה ועלתה לישראל. ברק סיפר על ילדותו בארץ - ילד שאינו יודע עברית ונכשל בלימודים, אך בהמשך הופך לאחד המשפטנים הבולטים בישראל. דווקא המעבר הזה, מהשואה למדינה הוא שהפך, לדבריו, לבסיס תפיסתו המשפטית. "הלקח הראשון הוא החשיבות של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", אמר. "אם הייתה מדינה כזו בזמן השואה, הדברים היו נראים אחרת לגמרי".

כן. כי היה לנו מקום לברוח ממנו שהיה מוכר בדיוק כמו שלנו. אפילו עכשיו אנחנו נאבקים עם ההכרה הזו, אבל לא רק מעמים אחרים, אלא גם מיהודים כמו ברק. הם רוצים את "מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". מצד שני יש יהודים שעובדים למען מולדת לעם ישראל, ואפילו מלכות בית דוד שתחזור למקומה בימינו. יש הבדל בין המטרות האלה. יש הבדל גדול.

אך לצד תפיסת הביטחון, ברק הדגיש גם לקח נוסף: מוסרי ואוניברסלי. ״אנחנו צריכים להתנהג כלפי הערבים כפי שהיינו רוצים שיתנהגו כלפינו כיהודים בליטא", אמר. "צלם האדם הוא מושג יהודי". לדבריו, תפקיד המשפט הוא לשמור על האיזון ״בין קיום המדינה לבין זכויות האדם. לא ללכת לקצוות, אלא לפתרונות מאוזנים".

מה בדיוק ברק מציע כאן? שהערבים נמצאים בסכנת גורל זהה בישראל כמו יהודי אירופה של שנות ה-40? זוהי אותה גישה מערבית שכשלה אותנו, שוב ושוב: שאנחנו פשוט צריכים לקיים יותר דיאלוג ולהכיר את הערבים מספיק, ולתת להם יותר מתנות, ואז יהיה שלום בינינו.

ובכל זאת, אנחנו שוב במלחמה עם חיזבאללה, עם חמאס, ואפילו עם הפרסים (האיראנים). הם לא ערבים, אבל כן מוסלמים.

רגשות הם מה שמנחים את עולם המערב. התורה היא מה שאמורה להנחות את עם ישראל.

"לא ללכת לקצוות" הוא סיסמא שמדבר על שומרי תורה ומצוות, ועל מי שמתיחס לתורה כמדריך לחיים. "פתרונות מאוזנים" הוא סיסמא שאומר לנו להמנע מלתת לתורה להשפיע על כל עניין. אלא לתת לגויים ולתרבותם להשפיע עלינו. כלומר, אנחנו נמצאים באותו כדור הארץ, ולכן לדעתו הגלובליזם מומלץ.

בהמשך הערב נשאל ברק האם מערכות חוק ומשפט עלולות להידרדר בעצמן לאי צדק, כפי שקרה בגרמניה הנאצית. התשובה שלו הייתה חדה: ״כן. אם זה קרה במדינתם של בטהובן ובאך, זה יכול לקרות גם אצלנו. אל תניחו שזה לא יקרה אצלנו. הכול יכול לקרות״. הוא הוסיף אזהרה ישירה: ״אם הדמוקרטיה לא תגן על השופטים, השופטים לא יוכלו להגן על הדמוקרטיה".

מה יכול לקרות אצלנו? הוא אומר "אם הייתה מדינה כזו בזמן השואה, הדברים היו נראים אחרת לגמרי". אז אם היהודים מוגנים בארץ משואה נוספת, אז האם הוא אומר שהוא מודאג על הגורל של הערבים? או על הגורל של החברה הישראלית החילונית?

הדמוקרטיה, שמקורה ביוונים, היא מערכת ממשלתית טובה לחלוטין... עבור הגויים, אשר נצטוו להקים לעצמם בתי משפט (אחת שבע מצוות בני נוח), בדגש על עצמם, לא עבור היהודים.

יש ליהודים כבר שיטת ממשל והיא מפורטת עבורנו בתורה.

ומה נותן לו תקווה? לקראת סיום, ביקש בכר תשובה אחת פשוטה: מה נותן לברק תקווה לעתיד מערכת המשפט והמדינה? הוא השיב בקצרה: "הבחירות", וזכה לתשואות מהקהל.

בסופו של דבר, בחירות לא יעזרו לו. אז כדאי להם להנות מהן כל עוד הן נמשכות.

כשאנחנו אומרים "לעולם לא עוד!" לשואה, אנחנו חייבים להתכוון לזה. אנחנו חייבים להפסיק לעשות את אותן טעויות שוב ושוב, ולצפות לתוצאות שונות. לאפשר לעוד גויים, אפילו לעודד אותם לעלות לארצנו, לקבל עוד גויים שטוענים שהם יהודים, לקבל גיורים מזויפים ותנועות של יהדות מזויפת. האלה לא יעזרו לנו אלא פוגעים בנו, ומובילים אותנו לשואה הבאה. (חו״ח)

הטעות היסודית שלנו היא לנסות לחיות כמו הגויים. בעבר הייתה לכך סיבה טובה. לא רצינו להכות, להאנס או לההרג. היינו צריכים לשרוד. וכדי לשרוד במדינות של המארחים הגויים שלנו היינו צריכים להסתדר איתם. וזאת אומרת להתבולל במידה מסוימת.

ניסינו להיות ספרדים טובים. אבל הספרדים אילצו אותנו להתנצר, לצאת, או לההרג.

ניסינו להיות פולנים טובים, כשהם קיבלו אותנו בברכה. אבל הפולנים עשו לנו פוגרומים.

ניסינו להיות גרמנים טובים. אבל הגרמנים דחו אותנו, אפילו כשהתנצרנו. הם דחו אותנו, אפילו כשהפכנו את היהדות להראות כמו הנצרות, למשל כשהתכנסנו בימי ראשון במקום יום שבת. (תודה לתנועה הרפורמית!)

בסופו של דבר, הגרמנים רצו לעשות לנו יותר מעינויים, גיור, וגירוש. הם לא רצו להרוג רק את הבנים שלנו כמו המצרים. הם לא רצו למנוע עוד יהודים להוולד כמו לבן הארמי. אלא הם רצו להשמיד אותנו לגמרי.

לדבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק:

"אם הדמוקרטיה לא תגן על השופטים, הם לא יוכלו להגן עליה".

בהיותי באחת ממערכות הממשל ההוגנות ביותר על פני כדור הארץ - כלומר, עד שקיים חוק הפטריוט, שהתחילה להרוס את ההגינות של המערכת - אני לא מבין איך יליד הארץ או כל יהודי שנכח בהקמת המדינה יכול להאמין שמדינת ישראל היא דמוקרטיה באמת.

אין ספק שנשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, מבין יותר במדע המדינה ממני. זו לשון המעטה. אבל, זה בדיוק מה שכולנו צריכים לפחד ממנו. הוא יודע איך לתמרן מערכת ממשל דמוקרטית לכאורה, לימד רבים אחרים לעשות את אותו הדבר, והצליח לשכנע את האכלוסיה לקבל את חזון הדמוקרטיה שלו.

היהודים כמו אהרן ברק או לא מוכנים, או פשוט לא יכולים, לברוח מהגישה לחיים של עולם המערב שתקועה בראשיהם. אולי זה בגלל כל האסונים שאנו עוברים. אולי שה בגלל משהו אחר.

מרחמים עליהם. אנחנו לומדים שכמעט כל יהודי יכול לחזור בתשובה, ואפילו אפשר ביום מותו (משנה אבות ב,יג [י]; משנה תורה, הל׳ תשובה ב, ב). אני פשוט לא מאמין בעתיד טוב לכאלה.

אהרון ברק / Aharon Barak
 נשיא בית המשפט העליון לשעבר / Former Chief Justice

YNET: Israel's ex supreme court president, holocaust survivor, warns: ‘Don’t assume it can’t happen here’
Aharon Barak recounts childhood escape from Nazi ghetto, links Holocaust trauma to legal philosophy; warns democracy must defend judges, calls for moral treatment of Arabs, says elections give him hope
Lihia Gordon | April 13, 2026

At a “Zikaron BaSalon" event, a grassroots Israeli initiative in which people host Holocaust remembrance discussions in homes and public venues, marking Holocaust Remembrance Day, former Supreme Court President Aharon Barak spoke not as a jurist but as a 5-year-old child from Kovne (Kaunas), Lithuania.

Addressing a hall filled with lawyers at the Yitzhak Rabin Center, against the backdrop of ongoing war and security threats, he connected his personal Holocaust memories to broader questions of law, democracy and Israeli identity. “Do not assume this cannot happen here,” he warned.

Esser Agaroth (2¢):
Holocaust victims should be honored, but no longer be given a free pass to say and do whatever it is they want. Their words need to be understood in context.

We are still reeling from his transformation of Israel's judicial system into the dictatorship that it is today. This cannot be ignored.

We are still reeling from these personal experiences which have shaped him, his mentality, his approach to life and governance, being led his feelings, influenced heavily, if not exclusively, by Western, ie. non-Jewish, culture.

The event, held on the eve of Holocaust Remembrance Day, was led by Israel Bar Association head Amit Becher and Barak himself. They discussed how Barak’s childhood trauma in the ghetto shaped his legal philosophy. “This evening involves first and foremost your personal story, but it is also the story of national revival,” Becher said at the start of the discussion.

Barak started recalling: Kaunas (Kovne), 1941. He was 5, sitting in a cart with his parents on the way to the ghetto. “The image I carry from that time is of a prison,” he said. “People lived under a death sentence, never knowing when it would be carried out.”

He described hunger, daily deaths and strict prohibitions. “It was forbidden to study or teach, and forbidden to have children. A child who was born would be murdered, and so would the mother.”

His breaking point came during the 1944 “children’s action,” when German soldiers entered homes and took all children under age 12. “They were all murdered,” he said. Barak survived extraordinarily. He was smuggled out of the ghetto in a sack from the factory where his father worked. “They put me inside a sack with soldiers' uniforms. A German soldier sat on top of me. If I had moved, it would have been the end of me,” he recalled. When the sack was opened in a Lithuanian farmer’s barn, it was the first time he had seen a cow. “That was my first moment of fear,” he said.

Barak and his mother were hidden by two Lithuanian farmers later recognized as Righteous Among the Nations, a title given by Israel to non-Jews who risked their lives to save Jews during the Holocaust. Years later, Barak asked their children why their parents had taken such risks. “The answer was simple,” he said. “We are devout Catholics. If someone needs help, you help them..."

Sure. They may have merit for defying the Nazis. But, let us not forget, Jews were not trying to kill Catholics.

Barak said he has asked himself ever since what he would have done in their place. “I don’t have an answer,” he said. Alongside the horror, he emphasized the humanity that endured in the ghetto. “There was solidarity. We helped each other. The Germans took our lives, but not our spirit, and not our humanity,” he said...

...That journey, he said, shaped his legal outlook. “The first lesson is the importance of Israel as the nation-state of the Jewish people,” he said. “If such a state had existed during the Holocaust, things would have looked completely different.”

Yes. Because we would have had a place to flee that was recognized as ours. Even now we struggle with that recognition, but not just recognition from other nations.

Jews like Barak want the “State of Israel as the nation-state of the Jewish people.” On the other hand, there are Jews who work for a homeland for the Jewish people, and even for the kingdom of the House of David to return to its place in our own day. There is a difference between these goals. There is a big difference.

At the same time, he stressed a universal moral lesson. “We must treat Arabs as we would have wanted to be treated as Jews in Lithuania,” he said. “Human dignity is a Jewish concept.” He said the role of the law is to maintain a balance “between the survival of the state and human rights, not to veer toward extremes but to seek balanced solutions.”

What exactly is he suggesting here? That the Arabs are in danger of incurring the same fate in Israel as the Jews incurred in 1940s Europe? This is the same Western approach which has failed us, time and time again. If we only dialogue enough, get to know the "other" enough, and shower them with gifts, there will be peace.

And yet, here we are...again, at war with Hamas, Hezbollah, and Persia (Iran). Of course, the Persians are not Arabs, they are Muslims. Surprise.

I sound like a broken record, but feelings are what lead the West. Torah is what is supposed to lead the Jews.

"Not to go to extremes" is code for beware of anyone who keeps Torah and its mitzvoth, and who looks to Torah as his guide for living. "Balanced solutions" is code for do not allow the Torah to touch everything. Let the goyim have influence us, too. After all, we leave on the same globe, ie. globalism.

When asked whether legal systems themselves can descend into injustice, as happened in Nazi Germany, Barak answered unequivocally: “Yes. If it happened in the country of Beethoven and Bach, it can happen here. Do not assume it cannot happen here. Anything can happen.”

What can happen here? He basically just said that with a nation state of Jew, things would be different. So, if Jews are protected here from another Holocaust, is he expressing concern for the fate of the Arabs? Or, dare I suggest, the fate of secular, Israeli society?

He added a direct warning: “If democracy does not protect judges, judges will not be able to protect democracy.”

Originating from the Greeks, democracy is perfectly good system of governance,... for the nations, who are commanded to set up courts for themselves, one of the seven commandments on Bnei No'ah (Children of Noah), emphasis on for themselves, not for the Jews.

Jews already have a system of government. It is laid out for us in the Torah.

As the evening concluded, Becher asked a final question: What gives Barak hope for the future of Israel’s legal system and the state?

His answer was brief: “Elections.”

In the end, elections will not help you. So, enjoy them while they last.

When we say "Never Again!" to a Holocaust, we have to mean it. We have to stop making the same mistakes over again, expecting different results. Allowing more non-Jews, even encouraging them to join us here, acceptance fake Jews, fake conversions, and expressions of fake Judaism is not helping us; it is hurting us, and leading to the next Holocaust.

Our fundamental mistake has been to try and live like the goyim. The was good reason for this in the past. We didn't want to beaten up, raped, or killed. We had to survive, and that meant getting along with our hosts in their temporary refuges they provided us. and that meant to assimilate somewhat.

We tried to be good Spaniards. The forced us to convert, leave, or be killed.

We tried to be gooe Poles, when the welcomed us in. They made pogroms.

We tried to be good Germans. They rejected us, even when we converted to Lutheranism. They rejected us, even when we made Judaism look more like Christianity, even gathering on Sundays. (Thanks, Reform Movement!)

Eventually, the Germans targeted for more than just torture, conversion, and expulsion. They did not want to kill just our boys like the Egyptians. They did not want to prevent more Jews from being born like Laban the Aramaean. They wanted to exterminate us.

In Barak's own words:

"If democracy does not protect the judges, they will not be able to protect it."

Having come from one of the fairest systems of government on the planet -- that is, until The Patriot Act, which was the beginning of the end -- I question the understanding of democracy any native Israeli or any Jew present at, or near, the founding of the State.

Certainly, former Chief Justice Aharon Barak knows more of political science than I. That is an understatement. But, this is exactly what we should all be afraid of. He knows how to manipulate a supposedly democratic system of government, has trained many others to do the same, and has successfully sold his vision of democracy to the masses.

The Aharon Baraks among us are either unwilling, or simply cannot, escape their Western mentality. Blame PTSD. Blame whatever you like. Have compassion for them. We are taught that almost anyone can repent, and can even do so on the last day in This World (Mishnah Avoth 2:13 [10]; MT, Laws of Repentance 2:2).

I am just not very optimistic.

אתם עדיין לא משוכנעים שבג״ץ הוא דיקטטורהאת? / Still Not Convinced Israel's Supreme Court Is A Dictatorship?

כ״ט לחודש הראשון תשפ״ו

English follows the Hebrew.

דִּיקְטָטוּרָה (בעברית: רוֹדָנוּת), שיטת ממשל בה נשלטת המדינה על ידי אדם יחיד או קבוצת מיעוט של אנשים המרכזת בידה כוח מוחלט, ללא הפרדת רשויות, כך שהדיקטטור (הרודן) שולט בשלוש רשויות השלטון: הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת. (ויקיפדיה)

ערוץ 7: בן גביר: היועמ"שית צודקת, נבחרתי למשול
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, נשא נאום תקיף בכניסה לדיון בעתירות הדורשות את הדחתו. בן גביר אישר את טענות היועמ"שית לגבי מעורבותו העמוקה במשטרה ובשב"ס: "נבחרתי כדי למשול, אני לא עציץ של הפרקליטות".
חזקי ברוך כ"ח | בניסן תשפ"ו 15.04.26

...בנאום שנשא בכניסה לאולם הדיונים, בחר בן גביר שלא להתגונן מפני טענות היועצת המשפטית לממשלה, אלא לאמץ אותן בגאווה כהוכחה למילוי הבטחותיו לבוחר.

בן גביר פתח את דבריו בסדרת אישורים לטענותיה של גלי בהרב-מיארה נגדו: "היא אומרת שאני קובע מדיניות ומשנה את המשטרה? היא צודקת. היא אומרת שמיניתי יותר מ-1,100 קצינים כדי ליישם את המדיניות שלי? היא צודקת. היא אומרת שאני נותן גיבוי ללוחמים ושתומך ב'כוח 100' מול עלילת הדם נגדם? היא צודקת. עם ישראל בחר בי ובעוצמה יהודית כדי להוביל את כל הדברים האלה וברוך השם שהצלחנו". הוא לא חסך במילים קשות כלפי היועצת המשפטית לממשלה, אותה כינה בנאומו "היועצת המפוטרת".

לדבריו, הסיבה היחידה לדיון בבג"ץ היא העובדה שהעז לשלוט במשרדו: "אני לא דוגמן של הפרקליטות. אני לא עציץ. אני שר שנבחר כדי למשול. היועמ"שית רוצה שר של טקסים, עם ישראל רוצה שר של מעשים. הסיבה היחידה שאנחנו נמצאים כאן היום היא כי עמדתי במילה שלי לבוחרים, הבטחתי מדיניות, הבטחתי משילות, הבטחתי שאני אשלוט במשרד שלי, זה בדיוק מה שעשיתי - וזה מה שהיועצת המפוטרת לא סובלת".

לקראת סיום דבריו, שלח השר מסר ברור לשופטים ולמערכת המשפטית: "הגיע הזמן שמי שמצביע ימין יקבל ימין. הניסיון להתערב במינוי שר ובסמכויות שלו מסוכן. זה מדרון חלקלק למשבר חוקתי. בדמוקרטיה השר קובע מדיניות והשר גם ממנה את מי שמבצע אותה. לא יועצת משפטית, לא פרקליטות ולא שליחים שלהם. אל תגררו את מדינת ישראל לשם. הדמוקרטיה לא תיפול. אבל הדיקטטורה המשפטית - כן"....

עשר אגורות (2¢):
שר הביטחון הלאומי פשוט עושה את מה שהבוחרים בחרו בו לעשות. הבוחרים הצביעו רה״מ נתניהו להמשיך בדרכו כולל מינוי שרים.

בג"ץ מנסה למנוע זאת. בג"ץ מנסה למנוע את יישום רצון העם - רצון הבוחרים - שבחרו בממשלה הזו, שמפלגותיה הבטיחו במפורש לקדם רפורמה של מערכת המשפט.

...בפן המשפטי, השופט עופר גרוסקופף הביע דאגה עמוקה מהתנהלות השר והשפעתה על רשויות האכיפה. בפנייה למייצג הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, אמר גרוסקופף: "הטענה היא פוליטיזציה של המשטרה וזאת סכנה מיוחדת לדמוקרטיה. זה בעייתי מכל זווית אפשרית".

אבל זה בדיוק מה שעושה בית המשפט העליון באמצעות הדיון להדחת בן-גביר האפשרית. עוד דוגמה למוסרים הכפולים של השמאל כדי לבטל את שלטון הממשלה שנבחרה על ידי העם כדי לקדם אתאבל זה בדיוק מה שעושה בג״ץ. עוד דוגמה לסטנדרטים הכפולים של השמאל כדי לבטל את שלטון הממשלה שנבחרה על ידי העם למען קידום מטרותיה כגון להטמיע את עם הישראל בתוך התרבות המערבית ולבטל את השפעת התורה בארץ ישראל.

הנה דוגמה להגיון המגוחך של השמאל.

שיקמה ברסלר היא פרופסור לפיזיקה, ואחד מנהיגי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית. ברסלר צריכה להבין שבתי המשפט כבר הפך לעצמה לא כשר באמצעות סירוב להשאר בתחום רשות השלטון שלה בממשלה, רשות המשפט. אלא נכנס לעניינים של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

דבר נוסף, היא צריכה להזכר, שמערכת המשפט כבר פורקה ונבנתה מחדש בשנת 1996 על ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק.

רה"מ נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ואיתמר בן גביר מנסים לתקן את המערכת, וחוסמים את דרכם של בג״ץ להשיג שליטה מלאה במדינה, כלומר דיקטטורה.

Itamar Ben-Gvir on the mind of Chief Justice Yitzchak Amit
Message to Israel's High Court: The Right is going out in demonstration of support for Ben-Gvir during deliberations over his possible removal from office. (Srugim)

Dictatorship (in Hebrew: רודנות), a system of government in which the state is ruled by a single person or a minority group of people who concentrate absolute power in their hands, without separation of powers, so that the dictator (tyrant) controls the three branches of government: the legislative, the judicial, and the executive. (Hebrew Wikipedia)

Arutz 7: Supreme Court hearing impeachment petitions against Ben-Gvir
Expanded panel of nine judges to examine claims regarding the National Security Minister's capability to continue in his position and the impact of his conduct on the work of the police.
Israel National News, Apr 15, 2026

...Addressing the press before the hearing, Ben-Gvir chose not to refute Attorney General Gali Bahrav-Miara's claims, but adopted them proudly as proof that he had followed through on his promises.

"She says that I determine policy and change the police? She's right. She says that I appointed more than 1,100 officers to implement my policies? She's right. She says that I back up officers and support Force 100 in the face of a blood libel against them? She's right. The people of Israel elected Otzma Yehudit and me to lead all these things and, thank G-d, we succeeded."

Ben-Gvir did not hold back when talking about the Attorney General, whom he referred to as the "fired attorney." According to the minister, the only reason for the Supreme Court hearing is the fact that he dared to control his ministry: "I am not the prosecution's doll. I am not a plant. I am a minister who was elected to rule. The Attorney General wants a ceremonial minister; the people of Israel want a minister of action. The only reason we are here today is that I stood by my word to voters, I promised policy, I promised governance, I promised that I would control my ministry, that is exactly what I did, and that is what the fired attorney can't stand."

Toward the end of his remarks, Ben-Gvir sent a message to the judges and judicial system: "The time has come that those who vote for the right will get the right. The attempt to interfere in the appointment of a minister or their authority is dangerous. It is a slippery slope to a constitutional crisis. In a democracy, the minister determines policy, and the minister also appoints those who execute it. Not the Attorney General, not the prosecution, and not their emissaries. Don't drag the state of Israel there. The democracy will not fall. But the judicial dictatorship will...."

Esser Agaroth (2¢):
The Minister of Internal Security is simply executing what the electorate elected him to do, having given Prime Minister Netanyahu the authority to appoint his choice of minister to do so.

The High Court is interfering with this. The High Court is interfering with the will of the people -- the voters -- who chose this government, whose parties specifically promised to pursue reformation of the current judicial system.

In his opening remarks, Justice Ofer Grosskopf said the petitioners allege attempts to politicize the police, warning that this poses a particular danger to democracy.

"The politicization of the police is unacceptable," he said. "Assuming a national security minister is acting to politicize the force, it's possible the prime minister has no interest in removing him from office, perhaps because it aligns with his own interests." (Ha'aretz)

But, politicization is exactly what Israel's High Court is doing. This is just another example of the double standards begin employed by the Left, in order to further their agenda, including full assimilation of the Jewish People into Western culture, thus bringing Israel into the Western-based, globalist society, and elimination of any influence of the Torah within the Land of Israel.

Here is an example of the Left's cockamamie reasoning.

Shikmah Bressler is a professor of physics, and one of the leaders in the protest movement against Judicial Reform. What Bressler does not understand is that the Courts have already delegitimized themselves, having refused to stay their lane of the judicial branch of government, veering into the lanes of the executive and legislative branches.

Furthermore, she should remember that Israel's judicial system was already dismantled, and reconstructed in 1996, by former Chief Justice Aharon Barak.

Prime Minister Netanyahu, Justice Minister Yariv Levin, and Itamar Ben-Gvir, are the ones who have been trying to fix it, standing in the way of the Courts full control over the State, in other words, a dictatorship.

האם יודעים שאהרון ברק פסק נגד עמו? / Did You Know Israel's Former Chief Justice Ruled Against His Own?

כ״ו לחודש השנים עשר א׳ תשפ״ד

English follows the Hebrew.

סרוגים: למה אהרון ברק פסק "נגדנו"? / תגובה
מדוע נשיא בית המשפט העליון נהג כפי שנהג בפסיקותו בבית הדין בהאג, והאם באמת פסק "נגדנו" בצווים איתם הסכים/ תגובה למאמר של יאיר אמר
איתן קרנטמן 29.01.24 י"ט בשבט תשפד

בשישי האחרון, פסק בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג לטובת הפעלת אמצעים זמניים כנגד הלחימה בעזה. בית המשפט דחה את בקשת דרום אפריקה לקבלת צווים חמורים להפסקת לחימה וכיו"ב, אך הוציא בכל זאת 6 צווים המחייבים את מדינת ישראל:

1. ישראל תנקוט בכל האמצעים שבכוחה למנוע רצח עם
2. ישראל תבטיח שלא לבצע רצח עם
3. ישראל תמנע ותחקור הסתה לרצח עם
4. ישראל תאפשר סיוע הומניטרי לעזתים
5. ישראל תשמר ראיות ותמנע השמדתם
6. ישראל תגיש דו"ח על 5 הצווים הנ"ל בתוך חודש

מתוך 17 שופטים, 15 שופטים (לרבות ארה"ב, צרפת וגרמניה) תמכו בכל הצווים, השופטת האוגנדית התנגדה לכולן ואהרן ברק התנגד לצווים 1,2,5,6 ותמך ב-3 ו-4. מדוע פעל השופט אהרון ברק כפי שפעל?

עשר אגורות (2¢):

אהרון ברק
Aharon Barak

היתה לרה״מ נתניהו אסטרטגיה בבחירת אהרון ברק להיות נציג ישראל בבית הדין הבינלאומי.

איתן קרנטמן שואל למה אהרון ברק פסק "נגדנו"?

יש אומרים שברק הצטרך להראות שכנציג ישראל אינו מושפע מדעות ולא העדפות אישיות.

יש אומרים שברק מאמין שישראל צריכה להקפיד יותר מרגיל בעניינים כאלה, גם בעיני אומות העולם וגם לא.

יש אומרים שברק באמת מאמין שישראל עברה את הגבול כלפי הפליסטינאים הערבים שבעזה. אבל האמת היא ישראל נלחמת נגד חמאס רק בחצי כוח ולא גמורת אותם אז ישראל פשוט מחזקת אותם. וסיוע לתושבי עזה שווה לסיוע לחמאס. כולנו יודעים את זה. אי אפשר שברק תמים עד כדי כך.

התשובה לשאלה של קרנטמן היא ברורה מאוד. למרות שלא נשמע יפה בזמן של ״יחד ננצח״, אולי הוא לא באמת ״מאיתנו.״ לדעתי בתור נסיך של הערב רב (ראו את שמות יב,לח), ברק עושה את הכל כפי יכולתו למען הסרת התורה מישראל. הוא הצביע לפסוק נגדנו לא בגלל האסטרטגיה אלא כי הוא בדרך מבוססת בעולם המערב רחוקה מאוד ממשהו יהודי. כנראה ברק פשוט שונא את התורה שהיא הנשמה של עם ישראל. לכן הוא שונא ישראל. בכוונה או בלי כוונה אין לי מושג.

ערב רב הוא לשון עירוב, עירבוב, התערבות, כגון נשואין תערובת. עירוב גם כולל חיבור מדינות באמצעות מחיקת גבולותן כלומר גלובליזם ובין ישראל לעמים כלומר התבוללות, ולכן השמדת עם ישראל. חס וחלילה!

השופט אהרון ברק מאמין שלבית הדין הבינלאומי יש סמכות כלשהי על ישראל. זאת הטעות הראשונה שלו וסימן שהוא מאמין ישראל כמו כל אומות האחרות בעולם. אולי הוא חשב שבית הדין הבינלאומי מוכן להתייחס אלינו בהגינות. מצד שני, אולי הוא מאמין שישראל צריכה להענש כלומר רה״מ וממשלתו די ימינה וכל יהודי המומך בם צריכים להענש.

אני לא מאשים את ברק אלא הרבנים הממלכתיים שמורים לתלמידיהם לשמור את כל חוקי מדינת ישראל כולם אפילו כאלה הנוגדים בתורה. אפילו יש רבנים המורים לנו שאין סתירה בין חוקי התורה לחוקי המדינה ושכל מי שחושב ככה פשוט אינו מסוגל להבין את זה. בגלל הרבנים האלה אין סוף לעבירות עתידיות נגדנו על ידי הערב רב .

לכן לרבנים האלה אני מזכיר את מצוות עשה מדאורייתא לא תעמוד על דם רעך (ויקרא יט,טז).

אפילו אם יש ליהודים כמו אהרון ברק הדין של תינוק שנשבה אני מאמין שאסור להתעלם מהנזק שעושים לנו.
המבין יבין.

בית הדין הבין-לאומי בהאג שבהולנד
The International Court of Justice, The Hague, The Netherlands

The Times Of Israel: In separate ICJ opinion, Aharon Barak says ‘genocide more than just a word for me’
26 January 2024

Retired Supreme Court chief justice Aharon Barak, serving as the Israeli representative at the International Court of Justice, issues a separate opinion after the court’s ruling in South Africa’s genocide case against Israel.

Along with Uganda’s Julia Sebutinde, Barak was one of only two judges to oppose the court’s chief claim that Israeli actions in the war against Hamas may violate the Genocide Convention and in turn order Israel to ensure they do not.

Barak voted in favor of two measures included in the decision: Requiring Israel to do everything “within its power to prevent and punish the direct and public incitement to commit genocide in relation to members of the Palestinian group in the Gaza Strip,” and ordering “immediate and effective measures to enable the provision of urgently needed basic services and humanitarian assistance to address the adverse conditions of life faced by Palestinians in the Gaza Strip.”

In his separate opinion, Barak criticizes South Africa for focusing on Israel instead of Hamas for carrying out the October 7 terror onslaught that sparked the war in Gaza, saying it “wrongly sought to impute the crime of Cain to Abel.”

He also notes his own experience as a Holocaust survivor.

“Genocide is more than just a word for me; it represents calculated destruction and human behavior at its very worst,” Barak writes. “It is the gravest possible accusation and is deeply intertwined with my personal life experience.”

Additionally, Barak touts Israel’s commitment to adhering to international law during military operations and says the court should use international humanitarian law when assessing the war in Gaza, not the genocide convention.

Esser Agaroth (2¢):
Prime Minister Netanyahu had a strategy in choosing Aharon Barak as Israel's representative judge on the International Court of Justice [ICJ]. 

Eitan Krantman asks why Barak ruled "against us"? 

Some say that Barak voted to rule against Israel in order to demonstrate his objectivity in these matters.

Some say that Barak believes that Israel should be stricter than usual in such matters, while the eyes of scrutiny of the nations are upon us.

Some say that Barak really believes that Israel has crossed the line towards the Palestinians Arabs in Gaza. But the truth is that doing a half-hearted job... again only emboldens Hamas, and humanitarian aid to Gaza residents is equal to aid to Hamas. Barak could not possibly be that naive.

But the answer to Krantman's question is very clear. As politically-incorrect as it may sound, especially now in the age of "Together, We Will be Victorious," perhaps Barak is not actually one of us. Simply put, Barak hates the Torah, the soul of the people of Israel, and thus hates the true essence of Israel. Intentionally or unintentionally? I have no idea.

As a prince of the Erev Rav (mixed-multitude), the spiritual descendants of the false converts who left with us out of Egypt (See Exodus 12:38), Barak is doing everything in his power to remove Torah from Israel. He voted to rule against us not because of any strategy, but rather his world view is a Western one, not a Jewish one. Note to American Jews: Western and Jewish are not the same thing, not even close.

Erev Rav is the same root of eruv (mixing), irbuv (blending), hitarvut (intermingling, interfering), such as in nesuin ta'aroveth (mixed marriage). Mixing together also includes erasing international borders and relinquishing land, like Shimon Peres attempted to do with his Valley of Peace. The Erev Rav is responsible for integrating Israel with the nations, culturally, linguistically, even religiously, in other words assimilation, and therefore the destruction of the people of Israel. May God forbid!

Judge Aharon Barak seemed to believe that the ICJ has some sort of authority over Israel. This was his first mistake, as well as a sign he believes Israel to be like the remainder of the nations of the world. Perhaps he believed that the ICJ was prepared to treat us fairly. On the other hand, perhaps he believed Israel should be punished, in other words, that the Prime Minister and his somewhat right-wing government should be punished, along with all the Jews who support them.

I do not blame Barak, but rather the diehard state loyalist (mamlakhti) rabbis who teach their students to respect entirety of the State of Israel's laws, even those which contradict Torah Law. There are even rabbis who teach us that there is no such contradiction between Torah Law and Israeli law, and that anyone who thinks this way is simply incapable understanding this. Because of such rabbis there can be no end to damage done by the Erev Rav.

This is why I remind these rabbis of the positive mitzvah mid'Oraita (explicitly written commandment), "Do not stand idly by." (Lev. 19:16).

Even if Jews like Aharon Barak have the status of tinoq shenishba (one taken and raised by non-Jews), I believe that the damage they are doing to us should not be ignored.

So, what are we going to do about this?

בחרו את אהרון ברק להציל את ישראל / Aharon Barak Has Been Chosen as Israel's Savior

כ״ט לחודש העשירי תשפ״ד

English follows the Hebrew.

YNET: פרסום ראשון: אהרן ברק ישפוט מטעם מדינת ישראל בדיון בהאג
ראש הממשלה נתניהו החליט על צירופו של נשיא העליון בדימוס, בהמלצת היועמ"שית, והוא יהיה השופט מטעם ישראל בהרכב בבית הדין הבינלאומי לצדק בתביעה שהגישה דרום אפריקה. הדיון - בימים חמישי ושישי. ישראל מתכוונת להציג במהלכו גרסה מקוצרת של סרט הזוועות
איתמר אייכנר | 07.01.2024

עשר אגורות (2¢):

אהרון ברק
Aharon Barak

ברגע שישראל נראית להתקדמת בריפוי מחלתה של תלות שיתופית באומות העולם הלא-יהודיות באמצעות הגנה על עצמה נגד האו״ם ונגד לשון הרע על ידי מזכ״ל האו״ם, ישראל נופלת. הממשלה למעשה הודה את הכשרות של בית הדין הבין-לאומי [ICJ] על ידי התיחסות הטענות נגדה.

ישראל הסכימה להשתתף בתהליכו. גם השמאלנים הגלובליסטים (ההתבוללים) היושבים בממשלת החירום וגם השמאלנים היושבים באופוזיציה חייבים לדעת שההחלטה של בית הדין הבין-לאומי נגד ישראל כבר הוחלטה.

אחרי עיון מגוון כתבות נראה לי האסטרטגיה של הממשלה היא שליחת שופט לבית הדין הבין-לאומי ליצג את מדינת ישראל שהוא ניצול שואה במטרה להשיג אהדה מהקהילה הבינלאומית כביכול. כלומר לשאול את השאלה בפני הקהילה הבינלאומית ״כיצד מדינה שהוקמה כתוצאת השואה ומלאת ניצולי השואה יכולה לבצע שואה נגד עם אחר״?

נראה שהאסטרטגיה החילופית או הנוספת של הממשלה היא להלחם באש עם אש להלחם בגלובליסטים עם גלובליסט.

מצד שני, אולי נתניהו נאלץ להתפשר, ומינוי אהרון ברק התוצאה. מה נתניהו קיבל בתמורה? אין לי מושג.

לדעתי הנה התוצאות האפשריות מהשתתפות השופט אהרון ברק בתהליך בית הדין הבין-לאומי.

1. ישראל תזכה. ואז ישראל תמשיך לחיות מבחינת מחלת תלות שיתופית באומות העולם, ובמיוחד המערב, על אהבתם ותמיכתם לקיומה. יקראו את אהרון ברק גיבור למרות התנגדותו לישראל כמדינה יהודית אמיתית. היוזמה לרפורמה השיפוטית של מפלגת הליכוד תיחלש הרבה. ההחלטה האחרונה של בית המשפט העליון לבטל את ביטול עילת הסבירות תתקבל. בעצם היוזמה לרפורמה השיפוטית תמות.

השלב הראשון מבין שלושה היה ביטול סמכותו של בג"ץ לבטל החלטת ממשלה, על סמך אמונתו של ביהמ"ש כי היא "לא סבירה". האם משהו סביר או לא הוא מבוסס על השקפה אישית, כלומר מבוסס כולו על השקפה הקיימות של בית המשפט הקיימת מראש. בעיקר ההשקפה הזו היא נוגדת בתורה, בעד גלובליסטיות, כלומר בעד התבוללות.

היוזמה לרפורמה השיפוטית נובעת מהרחבת סמכויות בית המשפט העיון בשנות ה-90 על ידי נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק.

2. ישראל תפסיד. למרות שאני מוכן לומר "אז מה״? אהרון ברק יזכה על מאמציו. והוא יגיד לנו שהוא עשה כמיטב יכולתו למרות מדיניות הימין של ממשלת ישראל הנוכחית. יוזמת הממשלה לרפורמה השופטית תיחלש בשל ההפסד בבית הדין הבינלאומי. ישראל תהיה מבודדת עוד יותר מהקהילה הבינלאומית כביכול, כנראה הברכה מכל זה שרוב עם ישראל לא ירצה להודות. ישראל אמורה להיות עם נפרד ומובדל.

מצד שני, הנוצרים האוונגליסטים שמתכוננים לכבוש את מולדתנו, ומיסיונרים אחרים בכוונה לחטוף נשמות יהודיות, ינצלו את התוצאה הזו וימהרו ״להצילנו״ מבחינתם. כדאי להתכונן.

3. ישראל תיאלץ להתוודות על עבירות מסוימות, כדי להמנע מ"הרשעה" מוחלטת בעיני הקהילה הבינלאומית. הממשלה תצהיר שצדק ניצח. אבל הצהרה כזו לא תעשה כלום למענינו כי כל האומות האחרות בעולם עדיין יסתכלו לישראל כהמפסידה הבינלאומית.

הויתורים יכולים לכלול הסכמה למסור לערבים שטח ביהודה ושומרון ובעוד אזורים אחרים, הסכם סופי על הקמת מדינה פלסטינית ועוד. חס וחלילה!

בקיצור ישראל מפסידה בכל מקרה. למעשה, ישראל כבר הפסידה באמצעות הכרה בתביעה על ידי דרום אפריקה.

ישראל הייתה צריכה להתעלם מהזימון לבית המשפט הבין-לאומי ולתת לו לעשות מה שהוא רוצה לעשות. ואז ממשלת ישראל תוכל ליישם את האסטרטגייה הרגילה של קורבנות, כלומר "רחם עלינו", כדי לזכות בדחיית ההליכים, או בשליטה במחזור החדשות, למשך המלחמה. בית הדין הבין-לאומי היה מחליט החלטה שכבר הוחלטה. וישראל היתה שולטת רבה יותר על הגנתה בעיני הקהילה הבין-לאומית באמצעות פרסום מתמיד של ראיות על כוונות השמדת עם ישראל של חמאס.

אני מדגיש את הצורך של ישראל ושל היהודים בחו״ל להפחית באופן משמעותי את דאגותיה לגבי מה שהגויים חושבים ומרגישים עלינו. אני מציע את ההצעה הזו להוציא לאור ראיות כאסטרטגיה בגלל הגישה הידועה המתמשכת של ישראל שמבוססת ההסברה (PR) של תלותה שיתופית.

הרבה יהודים כבר התחילו לפרסם עדויות כאלה בתקשורת חברתית. אני מבין אותם. אבל האמת היא אני מקווה שמזה הם ילמדו כבר שאין משמעות לנסות לשכנע את המערב (עשיו) לקבל את האמת על ישראל (יעקב).

עשיו שונא ליעקב.

YNET: Former Supreme Court Chief Justice Aharon Barak tapped Israel's appointed judge at ICJ
Barak to join 15-judge panel to hear South African charge Israel committing genocide in Gaza; appointment in line with ICJ policy country answering charges may add judge on its behalf to panel
Itamar Eichner | January 7, 2024

Esser Agaroth (2¢):

רה״מ נתניהו
PM Netanyahu

Just as it was appearing that Israel was making some progress in healing from its disease of co-dependency on the non-Jewish nations of the world, demonstrating this by standing up to the United Nations and its secretary general's slanderous comments, it has slipped up in a major way. Israel has actually granted legitimacy to the International Court of Justice [ICJ] by acknowledging a charge made against it by another nation.

As such, Israel has a agreed to play ball. Certainly, even the globalist (assimilationist) leftists, both in the emergency government and in the opposition must know that the cards are already stacked against us.

After reviewing the variety of articles, the government's strategy seems to be to send a judge to represent the State of Israel who is a Holocaust survivor in order to gain sympathy from the international community. That is to ask the international community "How can a country that was established in the aftermath of the Holocaust and absorbed Holocaust survivors, possibly commit a Holocaust against another nation?" 

The government's alternative or additional strategy seems to be to fight fire with fire fight globalists with a globalist.

On the other hand, perhaps Netanyahu was forced to compromise, and this was the result. What did he get in return? I have no idea.

Now let's examine the potential outcomes.

1. Israel will be vindicated. Thus Israel will continue its co-dependency on the nations for its love and validation for its very existence. And Aharon Barak we be hailed a hero, severely weakening the case for the Likud Party's judicial reform campaign. The recent decision of Israel's Supreme Court to overturn the government's successful first of three stages on judicial reform, will be accepted, and judicial reform will be dead in the water.

The first stage was to cancel the High Court's power to overturn a decision by the government, based on the Court's belief that "it is unreasonable." Whether something is unreasonable or not is subjective, and based entirely on the self-perpetuating Court's pre-existing, anti-Torah, globalist assimilationist notions.

The whole point of the judicial reform campaign is due to the expansion of the court's powers in the 1990s by none other than then Chief Justice of the Supreme Court Aharon Barak.

2. Israel will lose. Although, I say "so what?" Aharon Barak efforts will be aplauded anyway, saying that he did the best he could, in spite of Israel's right-wing policies. Barak, and his passive-aggressive attacks, will be let off the hook. The goverment's campaign for judicial reform will still be weakened, due to the loss at the ICJ. Israel will be further isolated from the so-called international community, probably the blessing in disguise from all of this. Israel, after all, is supposed to be a separate and distinct people. 

On the other hand, Christians, Evangelicals salavating over our Homeland, and various other missionaries with their sights on Jewish souls, will exploit this outcome, and rush to our rescue. Brace yourselves.

3. Israel will be forced to make certain admissions, in order to avoid and outright "conviction" in the eyes of the international community. The government will cry vindication. But it will be with futility, since every other nation on the planet will still view Israel as the international loser.

Possible concessions may include, but not be limited to, agreeing to land giveaways in Judea and Samaria, and elsewhere, and full-fledged Palestinian Pseudostinian state. May God forbid!

In other words, Israel loses, anyway you slice it. Actually, by acknowledging the claim, unsurprisingly lodged by South Africa of all places, Israel had already lost.

Israel should have ignored the invitation summons, letting the ICJ do what it will. The Israel's Government could then employ its usual "feel sorry for us" strategy, gaining either a postponement of the proceedings, or a domination of the news cycle, for the duration of the war. Better yet, the ICJ would have gone ahead with its already decided conviction, and Israel would have more control over its defense in the eyes of the international public by continually releaseing evidence of Hamas's genocidal intentions against the Jewish People.

I cannot emphasize enough the need for Israel and Jews as a whole to significantly lessen its concerns over what non-Jews think and feel about us, on any given day. I am simply making this suggestion regarding evidence release as a strategy, based on Israel's ongoing hasbara (PR)-based approach of co-dependency.

Many Jews have already taken it upon themselves to publicize such evidence on social media. I cannot blame them. But, honestly, I hope this will finally wake them up as to how futile it is to convince the West (Esau) of any truth about Israel (Jacob).

רה״מ מסביר את הרפורמה המשפטית באנגלית / Israeli PM Binyamin Netanyahu Explains the Judicial Reform in English

ט״ו לחודש החמישי תשפ״ג

English follows the Hebrew.

עשר אגורות (2¢):
הנה כמה קטעים מתורגמים מהסרטון להלן. המטרה האישית של הכתבה הזו היא להסביר ליהודים בחו״ל על המצב בארץ כלפיו הרפורמה השיפוטית.

רה״מ בנימין נתניהו (01:40): אנחנו רוצים ליצור מערכת של איזונים. סעיף "הסבירות" שיש לנו אומר -- לא צריך לבטל את זה לגמרי -- אומרים שזה לא מספיק... כדי לבטל החלטת ממשלה או חוק המבוסס על השקפה אישית, כמו טיעון "אני חושב זה לא סביר". אז יש מגבלות על זה. ובכן אתה יודע שזה מה שיש בכל דמוקרטיה. זה מוצג על ידי מתנגדינו כסוף הנורא הזה לדמוקרטיה. אם זה המקרה, אז אין לך דמוקרטיות בשום מקום אחר על פני כדור הארץ. ולבג״ץ יש הרבה רשויות השגחה...

מארק לוין (03:22): אדוני ראש הממשלה, חברי מפלגות האופוזיציה באמת מארגנים את רוב ההפגנות הללו. והם עושים את זה בגלוי, למרות שנראה שהתקשורת מתעלמת מזה. אנחנו מדברים על התנגדות אליך, לרוב שלך, לקואליציה שלך. הם לא קיבלו את תוצאות הבחירות שלך. וכפי שאני רואה את זה, הם מנסים להפיל את הממשלה שלך. אגב, זה מבחינת אהוד ברק, רה״מ לשעבר, שעזר בארגון המאמץ הזה ורבים אחרים. יש לך כל מיני כסף אפל שמחלחל לארצך, אפילו מחו״ל. יש להם כל מיני פונדקאים לשופר בתקשורת, כמו תומס פרידמן ואחרים, שמנסים לערער את ממשלתך, ומעולם לא תמכו בממשלתך. האם זו לא באמת דרך לנסות להרוס את הקואליציה שהקמתם בתמיכה גורפת של העם הישראלי?

רה״מ בנימין נתניהו (04:15): ובכן, מארגני ההפגנות אומרים זאת בגלוי. למעשה, הם החלו במאמצים שלהם, הרבה לפני שהקמנו ממשלה שהציעה את הרפורמה השיפוטית. הם רק אומרים, תקשיבו, אנחנו חייבים להפיל,... זו ממשלת ימין במרכז, והם רוצים ממשלת שמאל. הם לא רוצים אותנו בשלטון. הם רוצים להיות בשלטון. אלא שהם לא יכולים להשיג את זה דרך בחירות. אז הם מנסים לעשות את זה דרך ההפרעות הענקיות האלה. אתה יודע, חסימת הכבישים, הצתת שריפות, חסימת שדה התעופה ודברים מהסוג הזה. והדבר השני שהם מנסים לעשות זה בעצם הייתי אומר, להרכיב צוות של אלופי צה״ל לשעבר, שאומרים לך את זה, או בעצם אומר לממשלה, אם לא תעשו מה שאנחנו אומרים, אם תמשיכו בחקיקה , אז אנחנו הולכים להסתה סרבנות המונית בצבא. אני אגיד לך ביום שישראל, שהממשלה הנבחרת בישראל נכנעת לאיומים על אלופי צה״ל לשעבר, זה הסוף של הדמוקרטיה. ואנחנו לא נותנים לזה להתקיים. זה המצב שלנו היום, ואנחנו לא נותנים לזה להתקיים.

Esser Agaroth (2¢):
For those of you interested... Maybe you're sick of U. S. politics, right, left, upside down. Try Israeli politics for five minutes.

This interview by Mark Levin covers the judicial reform issue clearly and concisely, focusing on the "reasonableness" clause, recently cancelled by the Israeli government. The partial, self-perpetuation of Israel's Supreme Court will be addressed by the Knesset in due course.

This illustration from Kohelet, an organization with which I often do not agree, provides a picture of just how much power Israel's Supreme Court currently posseses.

I am not a fan of Netanyahu. He is very problematic in many ways. This video is biased, and Netanyahu definitely has his ulterior motives for judicial reform. However, on this issues in this interview, I believe he is right. See the posted highlights. The Israeli Supreme Court has been running amok for years. Unfortunately, the system's supporters have the resources and the government didn't see it coming. (or did they? 🤔) Their bad.

PM Binyamin Netanyahu (01:40): We want to create a system of check and balances. The "Reasonableness" clause that we have says -- you don't have to eliminate it altogether -- you say that it's not enough... to nulify a government decision or a law based on something subjective, like an argument "I think this is unreasonable." So, there are limitations on this. Well you know this is what you have in all democracies. This is presented by our opponents as being this awful end to democracy. If that's the case, then you have no democracies anywhere else on earth. And the Court has a lot of other checks...

That was an explanation of the first part of judicial reform in Israel, which was just passed, removing the Israeli Supreme Court's abiity to cancel a law or other government action is fins to be [subjectively] unreasonable. In other words, distasteful to the Left. Now here is an explanation of what is truly behind the protests against the judicial reform.

Mark Levin (03:22): Mr. Prime Minister, Your opposition parties have really organized most of these protests. And they haven’t been secret about it, although the media seems to ignore it. We’re talking about opposition to you, to your majority, your coalition. They have not accepted the results of your election. And, as I see it, they’re trying to overthrow your government. They’re trying to get your government to back off. By the way, that’s how Ehud Barak sees it, a former prime minister, who’s helped organize this effort, and many others. You’ve got all kinds of dark money seeping into your country, even from outside your country. You’ve got all kinds of mouthpiece surrogates in the media, like Thomas Friedman, and others, who are trying to undermine your government, and who have never supported your government. Isn’t this really a way to try to destroy the coalition that you put together with the overwhelming support of the Israeli people?

PM Binyamin Netanyahu (04:15): Well the organizers of the demonstrations say so openly. In fact, they began their efforts, well before we established a government put forward the judicial reform. They just say, listen, we have to bring down,… This is a center right government, and they want a left government. They don’t want us in power. They want to be in power. Except they can’t get it through elections. So they’re trying to do it through these massive disruptions. You know, blocking roads, setting up fires, blocking the airport, and things of that sort. And the other thing they’re trying to do is basically I would say, assemble a cast of former generals, who tell you that, or basically telling the government, if you don't do what we say, if you go ahead with legilation, then we're going to insight for mass disobedience in the army. I'll tell you the day that Israel, that Israel's elected government succumbs to threats for former generals, that's the end of democracy. And we're not going to let that happen. That's where we are today, and we're not letting it happen.

Interesting that he did not give former Supreme Court President Aharon Barak any power by mentioning his name. Most Americans would not have recognized his name. Why help Barak by doing so, no matter how much feins lack of involvement in the opposition to bringing his judicial power structure down?

Politics can be complicated in Israel. You can be economically left-wing, but conservative when it comes to social issues, vice-versa, and any other possible combinations you can think of.

• There is a gay Speaker of the Knesset from a right of center party.
• A Sepharadi, haredi (ultra-orthodox) now former, member of Knesset attending his nephew's wedding to a man. (Sure, he was pushed out of his seat because of this, but... he went.) 
• There are settlers who are more environmentally conscious than the hypocritical, fake left of North Tel Aviv.
• Meanwhile, a left-wing lesbian is fighting against illegal immigration in South Tel Aviv. 

Never a dull moment. You just can't make this stuff up.

האסטרטגיה של הרובוטים השמאלניים נגד הרפורמה של המערכת המשפטית / The Leftist Robots' Strategy Against Judicial Reform in Israel

כ״ב לחודש הרביעי תשפ״ג

English follows the Hebrew.

איך האסטרטגיה הזו שונה מהאסטרטגיה לשמש בילדיהם כמגן אנושי על ידי אירגון הטרור חמאס? אין שום הבדל.

איפה נמצאים העובדים הסוציאליים השמאלניים (החיילים הקרביים של הערב רב) עכשיו? עדיין מאיימים לקחת משמורת על הילדים מהמתנחלים ביהודה ושומרון?

המפגינים האלה מאמינים שהם נלחמים נגד הדיקטטורה של הימין ושל רה״מ נתניהו. האמת היא שהם נלחמים לשמור על הדיקטטורה של נשיא בג״ץ לשעבר אהרון ברק.

כיום אם בג״ץ לא אוהב איזה חוק חדש של הכנסת -- זאת אומרת חוק נוגד באג׳נדה ההרוסת את התורה והאופי היהודי של מדינת ישראל -- הוא פשוט מבטל את החוק.

בדמקרטיה הכי גדולה בעולם ארה״ב הנשיא בוחר מעומד להמנות לבית המשפט העליון והסנאט מאשר אותו. העם אמריקאי בוחר את גם הנשיא וגם הסנאט לעשות את תפקידיהם כולל למנות שופטים חדשים לבית המשפט העליון. לכן יש לאזרחי ארה״ב השפעה בבחירת השופטים.

במדינת ישראל אם בג״ץ צריך שופטים חדשים אז אין בעיה. יש שופטים חברי הועדה לבחירת השופטים. זאת אומרת יש לשופטים חלק הרשות לקדם את האג׳נדה שלהם דרך בחירת שופטים חדשים שמסכימים איתם ומונעים מלמנות את השופטים החולקים מהם. יש אזרחי מדינת ישראל הרבה פחות השפעה מאזרחי ארה״ב במנוי שופטים חדשים לבג״ץ.

למה אזרחי ישראל לא יכולים להבין את העובדה הזו?

אין לי מושג.

ירון אברהם דרך יבגני צ׳רפק
Yaron Avraham via Yevgeny Cherpak

How is this any different from the use of children as human shields by Arab terrorist organization Hamas? It's not.

Where are the left wing social worker frontline soldiers now? Still threatening to take custody of children away from settlers?

These protestors believe they fighting against a dictatorship of the right-wing and Prime Minster Binyamin Netanyahu. The truth is that they are fighting to keep the dictatorship of former Israeli Supreme Court President Aharon Barak.

In the largest democracy in the world, the United States of America, the president chooses a nominee to the Supreme Court and the Senate confirms the nominee. The American people elect both the President and the Senate to fulfill these roles. Thus they have a say in the choice of Supreme Court Justices.

In the State of Israel, if the High Court needs new judges, no problem. There are Supreme Court judges on the judicial selection committee, Supreme Court justices whom the Israeli public does not elect. This means that the judges have some authority to self-perpetuate, supporting their pre-conceived agenda. They have some power on the selection committee to appoint judges who agree with them, and prevent the appointment of judges who disagree with them.

And so, Israeli citizens have much less influence over the appointment of justices than American citizens have in their country.

Why are Israeli citizens unable to understand this fact?

I have no idea.

הבג״ץ נגד העם / Israel's Supreme Court Versus the People

ערב ראש החודש האחד עשר תשפ״ג

English follows the Hebrew.

ממשלת מדינת ישראל החדשה שהושבעה החלה בתהליך של רפורמה משפטית שהבטיחה לעשות לקראת בחירתה.

האופוזיציה המתנגדת לתורה* התעצבנה כי הפסידה את מה שהיא רוצה: כוח ושליטה.

*הביטוים שמאל וימין הם באמת חסרי משמעות בישראל, ובכך מתנגדת לתורה. הממשלה הנוכחית אינה פועלת למען התורה, אך יש בה כמה פעילים למען התורה.

מחאות מתקיימות. נשיאת הבג״ץ אסתר חיות מצהירה כי הרפורמה המשפטית מאיימת על הדמוקרטיה בישראל.

זה פשוט לא נכון. אדרבא, הרסן במערכת המשפטית גורם למדינת ישראל להיות ממש יותר דמוקרטית.

רוב הישראלים הצביעו לממשלה הזו. ארבע סיעותיה המקוריות, הליכוד, הציונות הדתית - עוצמה יהודית, יהדות התורה, וש"ס, הביעו כולן רצונות לרפורמה משפטית במהלך מסעותיהם.

זאת אומרת הם נראים לקיים את הבטחות שהבטיחו לקראת הבחירות.

שר המשפטים יריב לוין
Justice Minister Yariv Levin

בתגובה להצהרת נשיאת הבג״ץ, שר המשפטים יריב לוין (הליכוד) מתח עליה ביקורת לגבי הדיבורים הפוליטיים שלה ושאל אותה איך קוראים למפלגה שלה.

אין צריך לומר שנשיאת הבג״ץ לא אהבה את מה שהוא אמר.

לפי ההסכם בין מפלגת ש"ס לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו (הליכוד), חוק עבר על ידי הממשלה לאפשר לאריה דרעי (ש"ס) להמנות שר בממשלה.במסגרת ההסכם בין ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו (הליכוד) לש"ס להצטרף לקואליציה, הממשלה עלתה חוק המאפשר לאריה דרעי (ש"ס) להמנות לשר בממשלה וחוק עבר. בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) ביטל את החוק החדש. למעשה, פסק הדין היה פה אחד. אבל, אם העם בוחר ממשלה שהבטיחה ליישם משהו שרוב העם רוצה, למשל רפורמה משפטית, ואז בית משפט מונע מהממשלה מלקיים את הבטחה, בית המשפט הזה מונע מהממשלה מלקיים את רצון העם. אז מה המניע של בג"ץ? להגן על זכויות המיעוט?

*רבים מאמינים שהיא רק בובה של השופט העליון לשעבר אהרון ברק, כפי שלדעתם הייתה קודמתה דורית בייניש.

בתי המשפט בישראל מבטלים שוב ושוב את זכויותיהם של קהילות מיעוטים, כגון ההחרדים והמתנחלים ביהודה ושומרון. בצד השני הפליטים המסתננים האפריקאים הלא-יהודים, העובדים הזרים, (הלא-יהודים), האוקראינים הלא-יהודים, שמספרם שמועלה בחזקה יום יום, ממש מתחת לאפינו, ממשיכים לקבל עוד זכויותיהם על ידי בתי המשפט.

בית המשפט אינו יכול לטעון בתירוץ של הגנה על זכויותיהם של קהילות מיעוטים. מפני שהם עושים זאת באופן בררני. בית המשפט פשוט פועל כממשלה כדי לקדם את המטרות ויעדים שלהם לדלל או אפילו למחוק את האופי היהודי של מדינת ישראל הדמוקרטית.

ישראלים ממשיכים להצביע לממשלות שממנות את פעילויות של הקיהלות החרדים והמתנחלים. אם לא היינו רוצים שהמימון הזה יימשך, או לא חשבנו שאלו שווים את המחיר של השגת יעדים אחרים, שהממשלה הבטיחה לנו, אז לא היינו מצביעים להם שוב פעם.

זה קרה כבר הרבה פעמים מתקומת מדינת ישראל של היום... חכו שנייה. גם הממשלות שבשליטת מפלגת העבודה מימנו את החרדים והמתנחלים נבחרים, בתמורה לתמיכתם הפוליטית.

אמש למעלה מ-100,000 הפגינו בתל אביב. רוב תושבי תל אביב לא הצביע לממשלה הנוכחית עם הרוב. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) טוען שהמפגינים באו להגן על המדינה, על הדמוקרטיה, ועל בתי המשפט.

האמת היא שהם באו להגן על פעילות בתי המשפט המועילה להם, ושממשיכה להנכות את עם ישראל בדרך להיות כמו כל האומות האחרות בעולם. להיות לא יהודי.

איפה היו ההפגנות בירושלים? לא היו כאלה. אפילו לא התאמצו להקפיץ מפגינים לירושלים בשבת, כפי האסטרטגיה הרגילה שלהם.

בואו נראה אם ש"ס תפרוש מהקואליציה הממשלתית, מאחר שדרעי לא יוכל לכהן עוד בתפקיד שר בממשלה.

האם מניעת מאריה דרעי להמנות לשר בממשלה פשוט מכשול לתהליך הרפורמה המשפטית? האם נשיאת הבג״ץ חיות מהמרת על כך שהממשלה תכשל בסוף?

האם ח״כים של ש"ס מחכים בסבלנות עד שממשלת נתניהו תמשיך ברפורמה המשפטית ותמנה מחדש את דרעי לשר בממשלה?

איך יכול להיות שפסק דין הבג"ץ היה בפה אחד? האם השופטים מודאגים מהאובדן של כוחם? או נשיאת הבג״ץ מחזיקה סודות כדי לסחוט ולנצל אותם?

האם מעשה ביטול חוק דרעי פשוט מעשה נקמה על ידי חיות? או מעשה כנגד האיום להפחית את משמעות כוחה של אסתר חיות אהרון ברק*? *רבים מאמינים שאסתר חיות היא פשוט בובה של נשיא הבג״ץ לשעבר אהרון ברק כמו דורית בייניש ואחרים כמוה.

The newly sworn-in Israeli Government has begun the process of judicial reform that it promised to do during the run-up to its election.

The anti-Torah* opposition has gotten upset, not getting what it wants: power.

*The terms left and right are truly meaningless in Israel, thus "anti-Torah." The current Government is not pro-Torah, but does have some pro-Torah elements.

The Chief Justice of the Israeli Supreme Court, Esther Hayut, declares that the Government's judicial reforms threaten democracy itself. 

This is simply not true. Rather, reining in the court moves us closer to a democratic system of government. 

The majority of Israelis voted in this government. Its four original factions, Likud, Religious Zionism - Jewish Strength, United Torah Judaism, and Shas - Torah Observant Sephardim, all expressed desires for judicial reform during their campaigns. 

In other words, they appear to be fulfilling their election promises.

In response to the Chief Justice's declaration, the newly appointed Minister of Justice Yariv Levin (Likud) called her out for being political, asking her what the name of her political party is.

Needless to say, she was not pleased.

As part of the coalition agreement between Shas and Prime Minister-designate Binyamin Netanyanu (Likud), the Government passed a law allowing Aryeh Deri (Shas) to become a cabinet minister.

The Israeli Supreme Court (Bagatz) quashed the new law. In fact, the ruling was unanimous.

But, if the people elect a government which has promised to implement something that the majority of the people want, such as judicial reform, then a court which stands in the government's way, is standing in the way of the will of the people.

So what is the High Court's motivation? To protect the rights of the minority?

Well, the courts in Israel have repeatedly chipped away at the rights of minority communities, such as Haredi (ultra-orthodox) and so-called settlers in Judea and Samaria. Whereas non-Jewish, African refugees infiltrators, foreign workers, non-Jewish Ukrainians, the numbers of which seem to be increasing exponentially, right under our noses, continue to have their rights propped up and increased. 

The court cannot use the excuse of protecting the rights of minority communities. Since they have been doing so selectively. They have simply been legislating from the Bench, in order to further their agenda to diminish, if not entirely eradicate the Jewish nature of the deMOCKratic State of Israel. 

Like it or not, Israelis have continued to vote in Governments which choose to fund Haredi and settlement activities. If we did not want such funding to continue, or did not think that these were worth the price of obtaining other objectives, promised by the government, then we would not re-elect them.

This has happened plenty of times over the modern State of Israel's history. Oh wait. The Labor controlled coalitions have also often funded Haredim and select settlers, in exchange for their their political support.

Last night, over 100,000 protestors arrived in Tel-Aviv, the population of which did not vote with the majority. Opposition leader Yair Lapid claims that they came to defend the country, democracy, and the courts.

The truth is that they came to defend the courts' legislative advocacy which benefits them, and which continues us down the path of being like any other non-Jewish nation of the world.

Where were the protests in Jerusalem? There weren't any. The leftist machine did not even bother to bus in their pawns on Shabbat, its usual course of action.

Now we wait to see what will happen.

Will Shas withdraw from the government's coalition, since Deri can no longer serve in the capacity of cabinet minister?

Was the High Court's prevention of Aryeh Deri from becoming a cabinet minister simply an obstacle to the process of judicial reform? But isn't this futile unless the Court had another trick up its sleeve? Or is Hayut betting on the Government eventually imploding, which it might.

Will Shas be patient while PM Netanyahu proceeds with their judicial reforms, and repass the law allowing Deri to become a cabinet minister?

How was it that the High Court was unanimous? Are the other justices also concerned over the potential loss of their power? Or does Hayut have some kind of hold over them?

Was this all a simple act of נקמה (revenge) on Hayut's part? Or was this truly a play against the threat to significantly reduce her Aharon Baraq's* power.?

*Many believe that Esther Hayut is just a puppet of former Chief Justice Aharon Baraq, just like Dorit Beinish, and others were before her.

Haredim Are Next!

ג' לחודש הרביעי תשע"ג

 JPost: Ministers Approve Upping Punishments for Terror

Lahav Harkov, June 9, 2013

Meretz, ACRI say bill is anti-democratic, violates human rights; MK Gal-On accuses Knesset of waylaying human rights to fight terror.

The punishments for involvement in terror organizations and for anyone who supports, identifies or sympathizes with terror will be increased, according to a bill approved by the Ministerial Committee for Legislation Sunday.

The Justice Ministry worked on the bill for four years, and its passage was disrupted by the last election.

The bill increases sentences for terror attacks from 30 to 40 years and, in some cases, allows suspects to be jailed for up to 30 days without seeing a lawyer. In addition, the state will be able to seize property belonging to terror organizations and limit their members from leaving the country even if there is no warrant for their arrest.

The bill will also apply to “price tag” vandalism, which Justice Minister Tzipi Livni considers terror.

The legislation is meant to replace the national state of emergency in matters of terror.

The national emergency has been extant since the establishment of the State of Israel in 1948, and includes hundreds of orders covering security issues as well as civil and economic ones.

Meretz leader Zehava Gal-On accused the government of trampling on human rights in the name of fighting terror.

“This bill is invalid and unconstitutional, as it gives the government draconian authority to arrest people and limit freedom of movement, and turns law-abiding people and organizations into ‘terrorists,’” Gal-On said.

Gal-On said that the government fights terror with “one hand tied behind its back,” paraphrasing former Supreme Court president Aharon Barak.

“The state of emergency, which was applied here since the British Mandate, cannot be replaced with anti-democratic legislation that will be anchored in our modern lawbooks,” she added. “Even in a democracy, not everything is allowed.”

The Association for Civil Rights in Israel (ACRI) panned the bill, saying it allows the government to take serious steps against people and organizations without a trial and without minimum guarantees that their rights will be defended. “The bill seeks to perpetuate and even worsen the anti-democratic arrangements in the state of national emergency,” the organization said. “Therefore, it will cause serious and irreversible damage to the state of human rights in Israel.”

Esser Agaroth (2¢):

Sure, this bill has been in the works for four years. But, anyone who does not think that the government is grabbing the opportunity to harass those "settlers" not supremely loyal to the government is naive, at best, and a collaborator with them at worst.

I do not believe for a minute that Meretz Leader Zahava Gal-On gives a hoot about "settlers" rights. However, some years ago, she did allude to her discomfort with Administrative Detention, a hold-over from the British Mandate period, even when it concerned Hevron Hills resident Noam Federman. It is my belief that she knows that if Administrative Detention can be used against a settler, unfavorable by the government, then it can be applied to anyone, including left-wing, so-called "social justice" demonstrators and anarchist, security fence protestors. (For the record, I, too am against that "security fence.")

Administrative Detention can result in a court summary judgment that any particular is a threat to public safety, based on evidence gathered, which might not even be shared with defense counsel. The accused can then be "detained" without indictment or trial, and having only limited contact with counsel before the hearing, if that.

She does make a good point, though, even if she is thinking about Arabs, when she says it:

“This bill is invalid and unconstitutional, as it gives the government draconian authority to arrest people and limit freedom of movement, and turns law-abiding people and organizations into ‘terrorists,’” Gal-On said.

Please tell me when MK's finally stop talking about what is or is not "constitutional." Israel doesn't have a Constitution, so how could anything be constitutional or unconstitutional??

Nevertheless, when applied to Jews who hold The Amighty and His Torah on a higher level of authority than the Israeli Government and its laws, this fits the bill of the Erev Rav's anti-Torah policies  perfectly.

So, where do the Haredim come in? Like it or not, their priorities are like those of the ideologically based "settlers:"

חוקי התורה קודמין לחוקי האדם.

The Laws of the Torah take precedence over the laws of man.

Soon, the lighting trashcans on fire will be declared a terrorist act by Minister Livni. And, your sons being dragged off to be conscripted into the IDF will be the least of your worries.

You'll be sitting in "detention" with "Settlers."

Hopefully, though, it won't take you that long to realize, that in many ways we are all on the same side, the side of The Almighty and His Torah.

The Jewish Democratic State

Hol HaMo'ed Sukkoth 5771 *Please go to the original YNET article, and join in the debate in the comments section! The Jewish Democratic State Op-ed: Israel must make a choice, as it cannot be both truly Jewish and democratic. Yoel Meltzer September 22, 2010 Roughly 60 years after the establishment of the modern State of Israel, by far the most ubiquitous term employed today to describe the political and social nature of the country is that Israel is a Jewish democratic state. Be it in the media or on the lips of politicians, the use of the term has become so widespread that most people in Israel simply accept it as a given truth without so much as a passing thought. Nonetheless, despite the extensive usage of the phrase, it should be clear to anyone with a discerning eye that the term resonates with cognitive dissonance. The term, or more properly the confusion that led to the term, started in the early days of the state. In May 1948, the Declaration of the Establishment of the State of Israel proclaimed the Jewish nature of the country by declaring "the establishment of a Jewish state in Eretz Yisrael." However, the same declaration also promised to “ensure complete equality of…. political rights to all its inhabitants irrespective of religion….” Thus, on the one hand Israel was to be a Jewish state while on the other hand it was declared to be a state of all its citizens regardless of religion. As a result of this ambiguity, right from the start there was a built-in contradiction of terms. Namely, was Israel to be a Jewish state that would incorporate some democratic aspects or was it to be a democratic state with a “Jewish feel?" Since these terms describe situations that are mutually exclusive, Israel could not possibly be both. The Jewish component in the above equation was given precedence by the 1950 Law or Return, which stipulated that every Jew has the right to immigrate to Israel. However, the subsequent 1952 Nationality Law reestablished the confusion by stating, inter alia, “A person who, immediately before the establishment of the State, was a Palestinian citizen…. shall become an Israel national….” Thus citizenship, and with it the right to vote, was further anchored for the non-Jewish population. This lack of clarity continued for decades and then in 1992 under the activist court of Justice Aharon Barak, the Basic Law: Human Dignity and Freedom was passed in order to “establish in a Basic Law the values of the State of Israel as a Jewish and democratic state.” Moreover, according to Justice Barak’s subsequent writings on the meaning of the vague phrase “Jewish democratic state,” it became apparent that his intention in the law was to define Israel as primarily a democratic state, albeit one that also encompasses a variety of Jewish aspects. Of course, Barak’s litmus test for these Jewish aspects was that they must be consistent with the values of a democracy. Despite Barak’s true intention as to what actually took precedence, namely the democratic aspect, the neutral phrase “Jewish democratic state” has been promulgated ever since. This is a shame since the term is problematic for several reasons. Most importantly, the term perpetuates confusion and avoids dealing with a very serious issue. Israel has a large Arab minority, the majority of which will never connect to the collective dreams and aspirations of the Jewish people and likewise will never really feel part of a Jewish state. To think otherwise is foolish. In addition, it is demeaning to the Arabs to expect differently since they naturally have pride in their own culture and a bond to the larger Arab nation. Downplaying Jewish Component Thus, in order not to antagonize or alienate the Arabs, as well as to avoid being condemned for making statements that are not politically correct, Israel downplays the Jewish component and promotes the democratic one. To its own Jewish residents, however, the majority of which has some connection to the land and the tradition, it sells the Jewish component under the amorphous “Jewish democratic state.” Thus, the term is very useful for placating the Jewish population, even if doing so is somewhat misleading. More importantly, by hiding behind the term “Jewish democratic state” Israel continues to shirk its responsibility in dealing with a very complex and difficult issue. If Israel is a true democracy of “one man-one vote” then the Arab minority could hypothetically take over the country via the election process and change the nature of the state. However, since this is a scenario that most of the Jews in the country would never agree to and even fear, the phrase “Jewish democratic state” should stop being rammed down the collective mindset of the nation since it is only seeding more confusion. Moreover, should the Arabs ever get close to taking over the country, it’s a sure bet that most of the advocates of the phrase “Jewish democratic state” would be out of here in a flash, leaving the rest of us to deal with the mess. On the diplomatic front, a Jewish state connected to its inner meaning, its heritage and its land, would never consider relinquishing part of its ancestral homeland. However, a democratic state for which the Jewish component is weak or sentimental at best has no qualms under difficult times of relinquishing land since ultimately the land has no deeper significance. This fact is clearly understood by the Arabs as well as by all those who are pressuring us to surrender land. For this reason, the supremacy afforded the democratic component at the expense of the Jewish component has severely weakened Israel’s bargaining position vis-à-vis the Arabs. Moreover, since everyone knows that the term “Jewish democratic state” does not mean Jewish in any profound way, then constantly using the term to describe the State of Israel is only helping to facilitate its downfall. At the end of the day, Israel must choose. Either it is a Jewish state with some democratic aspects or it is democratic state with a Jewish flavor. It cannot be both. The continued use of the term “Jewish democratic state” is simply a way to avoid making this choice. Moreover, it represents a state of denial that underlies all the confusion and weakness that abound here. For the survival of the country, the term “Jewish democratic state” must be discarded and in its place the real “Jewish state” must rise. Esser Agaroth: *This is my talkback which YNET has yet to publish,...and probably will not. Meltzer is essentially correct. You can't have your cake and eat it, too. The Israeli government is hardly Jewish, and hardly a democracy. It can't be a democracy without true freedom of speech, which we absolutely do NOT have. It is a crime to call goverment officials a name, so called racist incitement is a crime. Asking to vote for whether Jews should leave Gaza or hostile Arabs should leave instead is a crime. Yet leftists protesting at the so-called security fence get away with violence toward Israeli law enforcement. Clearly the famous line at the end of George Orwell's Animal Farm applies here: "All animals are equal, but some animals are more equal than others." However, the eventual goal of the Jewish People is too have a Jewish government in the Jewish Homeland. What is a Jewish government? ...one based on Torah with a king or a nassi and a Sanhedrin, the hachamim making the decisions which the masses should not have anything to do with. See “Governance Of A Jewish State” for more information on this. In the mean time, perhaps we could have a temporary democracy, yet those claiming the need for a constitution are mistaken. We already have one,...the Torah.

Go, Michael!

Mossa'ei Shabbath Qodesh Parshath Huqath 5769 No, not THAT Michael, not Michael Jackson. Dr. MK Micha'el Ben-Ari (National Union).

Ben-Ari vs. Beinisch Over Religious Supreme Court Nominee Maayana Miskin, 4 Tammuz/June 26 (IsraelNN.com) “Justice Beinisch, like her fellow 'enlightened, liberal' judges, wants the Supreme Court to have a single opinion. They do not want religious judges, judges who may have voted for a party slightly to the right of Meretz, they do not want independent judges, only those who will conform to the system.”

He hammered the nail on the head, and I hope he keeps hammering. Dorit Beinisch is nothing more than retired Chief Justice Aharon Baraq's puppet. It took three attempts for Baraq to get his protegee onto Israel's highest court, as she was rejected after each of her first two nominations. And, here's what Beinisch's mentor had to say recently:

(YNETnews.com) "When one thinks about human rights in Israel, one must also think about human rights in the occupied territories. Everyone knows about the situation there, and I hope the solution doesn't come from the Supreme Court," he said.

Translation: Human rights Arab rights. Those trouble-making settlers, especially the religious fanatic minority, loyal to God and Torah over the State must be dealt with. They must be made an example of. They cannot be allowed to interfere with the State's mission to destroy the Torah and [real] Jewish identity.

Barak, who said he is a "big believer in a state of all its citizens", while maintaining its Jewish character, criticized the general Jewish public.

Translation: The Torah is too powerful for us to destroy it all at once. We must take a lesson from the Tzadoqim (Sadducees) and the early "Reform" Movement, among others, by continuing their work of chipping away at the Torah a little at a time.

"If you ask a Jew whether he supports equality with the Arabs, he will say: 'Certainly', and if you ask if he supports kicking all the Arabs out of here, he will say: 'Certainly'. He sees no contradiction between the two," Barak said.

Gee. Do you think maybe because Jews actually want real peace, and have realized over the past how many years, that the Arabs (Yishma'elim) are the same rapists, thieves, and marauders, as they are described in Tana"kh (Bible), and that it is time to stop repeating the same mistakes over again (talking with them and making concession after concession), expecting different results (Albert Eistein's definition of insanity). So, what's the only solution regarding the hostile Arabs? What have we learned is the only thing they understand? Strength.

"We still have not worked this issue out and I don't think there is such a conflict between the two approaches. I don't think it's either/or, we can have them both simultaneously. If we don't find a way to live in peace with the Arab minority in the country, we will not find a way to live in peace with ourselves," he warned.

Translation: You must follow Western sensibilities, we 'enlightened' and 'progressive' intellectuals follow. They are superior to your primitive and superstitious ideas of Torah and the deity you believe gave it you. The only way to live in peace is to eliminate all differences between Jews (Yisra'el), Arabs (Yishma'el), and the West (Esau). This is the roll of the Erev Rav.*

*********

*Erev Rav - "mixed multitude," false convert trouble-makers (Exodus 12:38) From Kol HaTor, Chap. 2:

Armilus, the angel of the mixed multitude, is the one who attempts to couple Esau and Ismael, and this could destroy Israel and the entire world, Heaven forbid. The main desire of the mixed multitude is to couple Esau and Ismael and to separate the two meshichim. (Read more...)

Recommended Links: The Torah Revolution - The Conflict Between Jewish and Secular Law The Jewish Fist - The Supreme Judenrat