עוד מוסלמי מנסה למחוק את הכותל המערבי מתולדות ישראל / Another Muslim Tries To Erase The Wailing Wall From Jewish History

כ״ח לחודש הרביעי תשפ״ו

English follows the Hebrew.

תסריט הסרטון:
הם מתגנבים קרוב יותר ויותר למסגד אקצא. חומת הקינה (הכותל המערבי) לא שום דבר במסורת היהודית. הם מייללים. והם מנשקים את החומה הזו כי הם חופרים מתחתיה והם עוברים מעליה והם נכנסים לתוכה כשהם מוחצים את מסגד אקצא. ואני מתפלל שאללה לעולם לא יאפשר לזה לקרות. אני מתפלל שיתערב בכל נס שיידרש. אבל הם מנסים להסיר אותה והם יחללו אותה. אני מבטיח לכם שאלה לא יהודים מאמינים. אלה פסיכופתים שעוסקים באותם טקסים של הקרבת ילדים ואכילת בשר של ילדים כפי שאנחנו רואים בבירור במאה השנים האחרונות ומוצגות לכם כגאים כאן בארה״ב ובבית (במזרח התיכון) באתרים הקדושים שלנו.

עשר אגורות (2ִ¢):
כמו רגיל, אני מתלבט לתת זמן לאנשים כאלה. אבל בסופו של דבר הצורך שתדעו עליו עולה יותר מעלות פרסום חינמי שהוא מקבל ממני.

שיאן פרסאי הוא מרצה בעל שאר רוח ומנהיגות ומושך באופן פיזי. ואז הוא ימשיך לאסוף עוקבים ולהשפיע. והוא לא היחיד מבני דומו.

הנאום שלו נשא באוניברסיטת אוהיו סטייט. אבל המכון שלו ממוקם באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס [UCLA]. אין לאף אחד זכות להתפלא על זה.

כשאני למדתי ב-UCLA, אחד הכינויים של שלה היה JewCLA (Jew = יהודי), כלומר אוניברסיטה זו מלאת יהודים, בין כינויים אחרים, פחות מתאימים.

כבר לא.

פרסאי צודק בדבר אחד. הכותל המערבי, אינו חלק מבית המקדש. זהו חומה תמכת, שבנייתו החל על ידי הורדוס.

אבל שלכותל המערבי אין שום קשר לתולדות ישראל? הוא טועה בגדול.

יש לעודד יהודים להשתתף בשליטה גודלת והולכת על הר הבית המתרחשת כיום, כל עוד הדבר נעשה על פי ההלכה. זה כולל טבילה במקווה כשר*, הסרת כל בגדי העור, כגון נעליים וחגורות, והתנהגות מכבדת לחלוטין כלומר כובד ראש, תוך הבנה מלאה של חומרת משימה כזו.

הערה: לא כל מקוואות הגברים כשרים לצורך עלייה להר הבית. אנא ודאו שאתם בודקים, ועלו עם מדריך מתאים.

ההלכה לא כוללת עידוד, תמיכה או אפילו התעלמות מהגוים עולים להר הבית כדי להתפלל לאלי השקר שלהם.

בנוגע למסגדים בהר הבית, אמר רבי מאיר כהנא הי״ד לא לבזבז זמן להרוס אותם לפני בניית בית המקדש השלישי כי ממשלת ישראל פשוט תבנה מסגדים גדולים וטובים יותר עבור הערבים. אנו מניחים שהוא אמר זאת בציניות, 1. משום שהוא מאמין בשמירת ההלכה, ו-2. ממשלת ישראל לעולם לא תאפשר את תחילת בניית בית המקדש השלישי בכל מקרה.

אבל חפירה כדי להתקרב למסגד אל-אקצא בחשאי? הלוואי! ערבים הם אלה שחופרים, וכתוצאה מכך הורסים ממצאים ארכיאולוגיים ועדויות היסטוריות נוספות.

הנקודה החשובה ביותר שיש להעלות בנוגע לנאומו של פרסאי היא להזכיר ליהודים... שוב, שהגיע הזמן לצאת מהגולה.

חשוב עוד יותר להזכיר לאחים היהודים הענווה. עליכם להבין ולקבל שיצאה מהמקלט הזמני ש הגוים מספקים, ומעבר למולדתך האמיתית היחידה, ארץ ישראל, היא לא אובדן במאבק נגד שנאת ישראל.

וזה לא ויתור. אלא זה התעוררות.

Yellow Poster: The Kotel is the parking lot. The Mount is the House [Temple].

Purple Flag: HaShem is The King.

Video Description:
Ohio immigration attorney Shayan Parsai said in a June 5, 2026 Friday sermon at the California Usuli Institute that Jews use the Wailing Wall as a pretext to “sneak closer and closer to the Al-Aqsa Mosque” and are trying to remove it. He asserted that the Wall was never important in Jewish history, and that Jews pray and “wail” there because they are digging beneath it in an effort to enter the Al-Aqsa compound.

Parsai said: “These are not believing Jews. These are psychopaths” who have engaged in the “rituals of child sacrifice and child cannibalism” for centuries, both in the United States and “back home.” The Institute of Advanced Usuli Studies (“The Usuli Institute”) was founded by UCLA law professor Dr. Khaled Abou El Fadl. On April 25, 2024, Shayan Parsai, an American-Iranian resident of Columbus, Ohio, was arrested during an anti-Israel demonstration at Ohio State University.

The MEMRI Lantos Project exposes anti-Semitism and Holocaust denial in the Middle East region and Middle Eastern communities in the West with the aim of supporting legislation and educating media and the general public.

Esser Agaroth (2¢):
As usual, I have mixed feelings about giving such individuals the time of day. But in the end the need for you to know about him, outweighs any free publicity he gets from me, regardless of how important or unimportant he happens to be today.

Shayan Parsai is an attractive, charismatic speaker. He will continue to gather followers, and influence. And he is not the only one of his ilk.

His speech may have been made at Ohio State University. But his institute is located at the University of California, Los Angeles [UCLA]. That shouldn't come as any surprise to anyone.

When I was a student there, one of the university's nicknames was JewCLA, among other, more unsavory monikers.

No more.

Parsai is right about one thing. The Western, or Wailing, Wall is not part of the Holy Temple. It is a retaining wall, that was begun by Herod.

But that the Wailing Wall has nothing to do with Jewish History? WRONG.

Jews should be encouraged to participate in the increasing control over the Temple Mount happening today, as long as it is done so, according to halakhah (Torah Law). This is including ritual immersion in a kosher mikveh*, the removal of all leather clothing, such as shoes and belts, and behaving in a strictly respectful manner, with complete understanding of the gravity of such an undertaking.

Note: Not all men's mikvehs are sufficient for the purpose of ascending the Temple Mount. Please make certain to check, and ascend with a proper guide.

This does NOT include encouraging, supporting, or looking the other way, while non-Jews ascend the Temple Mount to pray to their false gods.

Regarding the mosques on the Temple Mount, Rabbi Meir Kahane hy"d once said not to bother destroying them, before building the Third Temple. The Israeli government would only end up building bigger and bettere mosques for the Arabs. We assume he said that touch-in-cheek, 1. because he believes in halakhah, and 2. the Israeli government would never allow the building of the third Temple ever to begin.

But digging in order to creep closer to the Al-Aqsa Mosque? If only that were so! Arabs are the ones who are digging, and, as a result, destroying archaeological artifacts and other historical evidence.

The most important point to be made about Parsai's speech is to remind Jews... yet again, that it is time to leave.

It is even more important to remind my fellow Jews of the need to give their egos a rest. You must understand and accept that leaving the temporary refuge provided by a non-Jewish nation, and relocating to your only, true homeland, the Land of Israel, should NOT be considered a loss.

It is NOT giving up. It IS waking up.

כל הכבוד לאלי סיבס סטודנט ופעיל יהודי בארה״ב / High Praise For Eli Tsives, Jewish Student and Activist

ערב שבת קודש פר׳ אחרי מות תשפ״ד

English follows the Hebrew.

YNET: אלינור הותקפה ב-UCLA, אלי לא מפחד מהמפגינים: "העם היהודי זקוק לקול"
אלי סיבס (19), סטודנט באוניברסיטה בלוס אנג'לס, נחסם על ידי מפגינים עטופי כאפיות: "הם קוראים לאינתיפאדות הכרוכות ברצח עם. ההנהלה מפחדת מהאספסוף". מוחים פרו-פלסטינים בעטו בבתה של רות סונבוליאן: "היא לא ישנה כל הלילה מכאבים וטראומה". 15 נפצעו, דריכות שיא בקמפוס לקראת פינוי בכוח
איילה אור-אל, לוס אנג'לס, דניאל אדלסון, ניו יורק | 02.05.2024 

אלי סיבס (19), סטודנט במגמת תיאטרון וקולנוע באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס, ניסה להגיע לכיתה שלו - אך נעצר על ידי כמה סטודנטים עטופי כאפיות ומסיכות פנים. סיבס, שענד שרשרת מגן דוד, הוציא את תעודת הסטודנט שלו וביקש שיניחו לו לעבור, אבל הם עמדו מולו כחומה. (תראו את הסרטון מהאינסטגרם שלו להלן)

עשר אגורות (2¢):

אין לי ספק שאלי סיבס (כותבים ציבס באנגלית), וסטודנטים כמוהו, הם דוגמאות חשובות. נמאס ליהודים נמאס לנו, וכבר לא מוכנים לסבול את זה יותר. כל שכן, כשחקן שאפתן... (כן, הוא כבר שחקן, אבל אתם מבינים את הכוונה.)... אלי ציבס יודע היטב איך מעשיו יכולים להשפיע על עתידו נתביה מקצועית. לדבר למען עמו או לחבר סיכה אדומה לחולצה בטקס פרס אוסקר? אלי בחר לדבר למען עמו.

אז למה אני כותב על הסטודנט המסוים הזה? האם יש עוד פעילים כמוהו באוניברסיטות אחרות שונות?

ראשית, אלי סיבס מקבל איומים על חייו על תמיכה בזכויות היסודיות של עמו ולמולדתו.

אני גם בוגר UCLA, סיימתי את לימודים וקיבלתי תואר ראשון בשנת 1987. אז מה שקורה ב-UCLA מרגיש כמו מכה בבית שלי. צפייה בחדשות היום מעניקה משמעות חדשה לאחד מהכינויים של האוניברדיטה אז, JewCLA. אמרו לנו שאוכלוסיית הסטודנטים באותה תקופה הייתה 28 אחוז יהודים. כולנו חשבנו שהכינוי היה חמוד וגם פוגע בו זמנית. אפילו עם האוכלוסייה היהודית הגדולה של לוס אנג'לס, וש-UCLA היה (עדיין?) בעיקר אוניברסיטה לנוסעים, רובנו עדיין החלטנו להתגאות בסטטיסטיקה.

אני שמרתי במסורת דילוג על המדרגה השישית תוך כדי הליכה במדרגות ג׳אנס. שילמתי כניסה זולה מאוד כדי לצפות לסרטים ולתצוגות מקדימות באולם הגדול בבית אקרמן. נכנסתי למנהרות התחתיות. אני אפילו הייתי חבר אח באירגון אחווה, שכנראה מעדיף שאני לא מזכיר את שמו. אני מניח שאני קיצוני מדי בשבילם. אין צריך לומר שאיגון אחווה זה אחד מאירגוני אחווה היהודיים.

אני גם הגעתי למועדונות לילה בהוליווד [יותר מדי]. אני גם למדתי,... מדי פעם. ועד לשנה ג׳ (יש ד׳ שנים), לא היו צריכים לפתוח את הדלתות של המעונות שלי, בית ריבר, באמצע הלילה, וגם לא להציג את תעודת הסטודנט שלי כדי להיכנס. אגב, בית ריבר, נודע בחיבה בשם "טמפל בת' ריבר" כלומר הוא בעיקר בית יהודים אני בטוח שבקלות אפשר לנחש למה.

כשאני לא הייתי במסיבות או מועדוני לילה לעשות בלגנים בחיים שלי, ההתכבדתי וזכיתי להיות עד להקמת האירגון יהודים למען יהדות, התגובה היהודית למיסיונרים, על ידי הרב בנציון קרביץ, וראיתי אותו מציל יהודים מכתות, כולל ״יהודים למען יש״ו״. אני מאמין שזה היה אחד האירועים החשובים ביותר שחוויתי ב-UCLA. באמת מעשה שמציג את ״היהודים שלא מוכנים לסבול ויותר״.

הצטרפתי לאיגוד הסטודנטים היהודי של UCLA, והשתתפתי בכמה הפגנות, כולל מטעם ה-Refusniks (הסרבנים), יהודים שלא קיבלו אישור לעלות לישראל משלטונות ברית המועצות.

פעם אחת, מועצת הסטודנטים לתואר ראשון [USAC] ערכה אירוע רשמי למועדונים ואגודות השייכים לה להפגש עם אחד מנבחרי הציבור שלה. האירוע התקיים בשבת. הם סירבו לשנות את יום האירוע. ולכן אני הלכתי כנציג המחאה שלנו, סירבתי להרשות לעצמי להרשם. אני סירבתי לתת ליהודי השני שנכח במקום לרשום אותי. סירבתי לאכול שום דבר או לרשום הערות במחברת. יצאתי מוקדם ולא לקחתי אף אחד מהחומרים שנתתו לי. (לא קיים עירוב חצרות באזור) אתם חושבים שאכפת לכם? בכלל לא.

לא, הכתבה הזו לא עליי. נא להמשיך לקרוא.

העניין הכי הגדול וחשוב בימינו ב-וUCLA היה האפרטהייד בדרום אפריקה ולהפגין נגד זה. היו מחאות ואפילו המפגינים הצליחו לשבור את הדלתות כדי להכנס לאולם רויס איפה התקיים מפגש מועצת רשת האוניברסיטה. בימים ההם היו תשעה קמפוסים. מהר קדימה להיום, למרבה האירוניה ראינו את ישראל מואשמת באותו דבר האפרטהייד, ודרום אפריקה הביאה אותנו לבית הדין לצדק הבינלאומי [ICJ], בטענה לרצח עם. האם אנחנו באמת צריכים להעלות את העובדה שאין דבר כזה עם פלסטיני, ואפילו לנסות רצח עם פירושו השתלטות על כל חצי האי ערב וחלקים מצפון אפריקה? (הערבים המזדהים כפלסטינאים הם פשוט... ערבים.)

העובדה שהותקפנו באכזריות ופשוט הגבנו כדי לשמור את עצמנו מהתקפות עתידות על ידי חמאס לא אכפת לאף אחד. כל מדינה שעושה את אותו הדבר לא הייתה נלחצת להגיע לבית הדין הבינלאומי. כמה פעמים עם ישראל צריך לחוות את המוסר הכפול של כל אומות העולם עד שהוא מבין שהם לעולם לא ישנו את דעתם עלינו?

ב-UCLA, אמצע שנות ה-80, אנחנו ראינו את הביטוי "ציונות שווה גזענות" במחנות האוהלים של המפגינים נגד האפרטהייד. המקום השני איפה ראינו את הביטוי היה בדלת של איגוד הסטודנטים האמריקאים אפריקאים.

אז מה הכוונה שלי בכתיבת כל זה? אלי סיבס הוא דוגמה מצוינת לסטודנטים יהודים, באמת ליהודים בכל מקום, בארה"ב, בקמפוסים של אוניברסיטות ומכללות, ובדיוק ההפך מקהילות היהודים מעדיפות להתחנף לטרוריסטים ערבים. (כן. אני כתבתי את זה.)

כיוון שציבס אדם חכם ושם לב, הוא ידע היטב כי תיעוד האירוע שהוזכר להלן, יותר טוב ויעיל מלהכנס לאוניברסיטה בכוח.

עם זאת, סטודנטים יהודים ב-UCLA, קולומביה, אוניברסיטת טקסס באוסטין, יהודים בכל מקום צריכים לקבל שהמצב הנוכחי רק ימשיך להחמיר.אין סיכוי שהוא ישתפר פרט לתקופה זמנית. לאחרונה בשנת 2019, UCLA קיבלה מנה משמעותית של שנאת יהודים. אבל, כרגיל, זה "טופל", וכולם המשיכו הלאה.

מה קרה לנו? האם אנחנו כל כך נואשים לקבל את האהבה, החיבה והקבלה מהגוים עד שאנחנו נאלצים לסבול אפליה, דברי שטנה, גרפיטי ואלימות? יאללה. האם כולכם לא רואים שאתם פשוט חוזרים על אותן טעויות שוב, ומצפים לתוצאות שונות?

אלי, אני יודע שהוליווד וברודווי לא נמצאים בישראל. אפילו כמה שחקנים ישראלים כמו גל גדות, ענבר לביא (משחקי הכס, לוציפר), ותומר קפון (הבנים) נסעו במסע המפרך, התמאמצו, השקיעו, והשתדלו כמו שצריך בהוליווד.

אבל אולי עם הנראות האחרונה שלך תוכל להשתמש במיומנויות התקשורת שלך בדרכים שעדיין לא חשבת עליהן. דובר צה"ל עולה בראש. וכן, אני יודע טוב מדי, שההורים שלך כנראה מצפים ממך לקבל את פיסת הנייר שאנחנו מכנים תעודת התואר. אבל... אפשר לעשות את זה בישראל.

רוב הזמן היהודים בארה"ב דאגו עלינו שבישראל. אני עצמי גר כמה קילומטרים מגבול לבנון. כיום אני הרבה יותר מודאג לגבי האחים והאחיות שלי בארה"ב. אני הדוד האמריקאי-ישראלי שלך שעוד לא הכרת, שדואג עליך. וזה יכול להיות נכון לכולכם הסטודנטים היהודים באוניברסיטות.

"אלי, אל תגרום לי לעשות את זה... בסדר. אני אעשה את זה. אני זורק אליך בחזרה את הציטוט שלך אלי ויזל.כשיהודי מבקר בירושלים לראשונה, זאת לא הפעם הראשונה; זוהי שיבה הביתה". - אלי ויזל ז״ל

כשאני מזכיר ליהודים שארה"ב היא רק מקלט זמני עבורנו, ורק עד שהשערים ייפתחו לנו לשוב למולדתנו האמיתית היחידה, ארץ ישראל, ואז אני מודיע להם שהשערים, אכן, פתוחים לרווחה, הם פשוט מחייכים ומתרצים,... או עושים משהו יותר גרוע מזה. אבל, אולי כשאלי ויזל עושה את זה סופו של דבה יהודים מוכנים להקשיב.

אלי, אני מקווה שנתראה בישראל בקרוב ושתהיה לך נסיעה טובה!

View this post on Instagram

A post shared by Eli Tsives (@tsiveseli)

View this post on Instagram

A post shared by Eli Tsives (@tsiveseli)

Esser Agaroth (2¢):

אולם רויס
UCLA Royce Hall

There is no question in my mind that Eli Tsives, and students like him, are setting an important example. We Jews have had enough, and are not going to take it anymore. Even more so, as an aspiring actor... (Yes, he IS already an actor, but you know what I mean.)... Eli Tsives has seen the lines drawn in the sand, and how his actions can affect his future career. Speak out on behalf of your people or wear a red pin at the Oscars? Eli has chosen to speak out.

So, why am I writing about this student? Aren't they more out there doing the same thing?

Well, first off, Eli is now getting threats on his life for support his people's basic rights, not to mention his homeland.

I, myself, also went to UCLA, graduating in 1987, so this strikes very close to home. Watching the news today, gives new meaning to one of UCLA's nicknames back then, JewCLA. The student population at that time was said to be 28 percent Jewish. We all thought it was simultaneously cute and offensive. Even with the large Jewish population of Los Angeles, and that UCLA was (is?) mostly a commuter school, most of us still decided to take pride in this statistic.

I held to the tradition skipping the sixth step while walking up Janns Steps. I went to the insanely cheap movies and previews at I explored the steam tunnels. I was even in a Fraternity, which would probably prefer I did not mention its name. I suppose I am too extreme for them. Needless to say it was one of the Jewish ones.

I never played water polo in high school like Tsives, but swam competitively, and worked as a lifeguard during summer breaks. Same crowd.

Personally, I also partied [too often] in Hollywood, when partying in Hollywood was a thing. I also studied, on occasion. And until my junior year, I did not have to have the front doors of my dorm, Rieber Hall unlocked for me in the middle of the night, nor show my student ID to be allowed in. Incidentally, Rieber Hall, was affectionately known as "Temple Beth Rieber." I am sure that you can guess why.

When I wasn't messing around, taking seminars at the College of the Streets at the University of Life, I had the honor and privilege of witnessing the founding of Jews for Judaism by Rabbi Bentzion Kravitz, and saw him rescue Jews from cults, including Jews for Jesus. I believe that was one of the most important events I experienced at UCLA. Truly an act of "Jews aren't gonna take it anymore."

I became involved with UCLA's Jewish Student Union, and participated in a few demonstrations, including on behalf of the Refusniks, the Jews who had applied for exit visas, but were barred from leaving the, now former, Soviet Union.

Once, the Undergraduate Students Association Council [USAC] held an official event for clubs to meet with one of its elected officials. It was all day, and it was on Saturday, as in Shabbat. I went as our protest representative, refusing to allow myself to be signed in [by the other Jew who was in attendance], refused to eat anything or take any notes. I left early, and did not carry any of the materials away with me. Do you think anyone cared? No, they did not.

No, this post is not about me. Please read on.

The big issue in our day was protesting Apartheid in South Africa. Fast forward, ironically we have seen Israel accused of the same thing, and good ol' South Africa taking us to the International Court of Justice [ICJ], claiming genocide. Do we really need to bring up the fact that there is no such thing as a Palestinian People, and to even attempt genocide would mean taking on the entire Arabian Peninsula, and parts of North Africa? (Hint: Those Arabs identifying as Palestinians are... Arabs.) No, we do not. Besides, even a lot of Jews demonstrating in the U. S. on the side of Israel what react with "Wut?!"

The fact that we were viciously attacked, and simply responding to make sure that would not happen again is apparently irrelavent. Any country doing the same thing would not have been dragged into court. How many times does this have to have to the Jewish People and Israel before the phrase "double standards, and they're never changing their minds" finally becomes ingrained in our heads?

Back to UCLA, mid-1980s, needless to say, the phrase "Zionism Equals Racism" reared its ugly head at the anti-Apartheid [wait for it] protestor tent camps. The front of the door to the Black Students Alliance was where the phrase made its next appearance. But, I think I will leave that one alone for now.

So, what is my point in writing all this? Eli Tsives is a great example of Jewish students, really Jews everywhere, in the U. S., on college campuses, and quite the opposite of those whose communities prefer to pander to Arab terrorists. (Yes. I went there.)

Being the intelligent and observant person that Tsives is, he knew all too well that recording the incident mentioned above, rather than use force, was the better option.

However, Jews, Jewish students at UCLA, Columbia, University of Texas, Austin, everywhere need to accept that this only going to get worse, not better. Do not be fooled by anything that will invariably turn out to be temporary. As recently as 2019, UCLA received a significant dose of Jew-hatred. But, as usual, is was "handled," and everyone moved on.

What is with us? Are we so desperate for the love, affection, and acceptance from non-Jews that we are compelled to endure discrimination, hate speech, graffiti, AND violence? C'mon already. Can't you all see that you are just repeating the same mistakes over again, expecting different results?

Eli, I know that Hollywood, and for that matter Broadway, is not located in Israel. Even several Israeli actors such as Gal Gadot, Inbar Lavi (Game of Thrones, Lucifer), and Tomer Capone (The Boys) have made the arduous trek and paid their dues in Hollywood. But even Gadot maintains a home here. I believe that Lavi does as well.

But perhaps with your recent visibility you can use your communication skills in ways you had not yet thought of. IDF spokesperson comes to mind. And, yeah, I know all too well, that your parents probably expect you to get that piece of paper we call a diploma. But... you can do that in Israel.

You see, most of the time it is the Jews in the U. S. who worried about those of us in Israel. I myself live six miles from the Lebanese border. So there you go. But, these days, I am much more worried about my brothers and sisters in the U. S. I'm your American-Israeli uncle you haven't met yet, who is worried sick about you. And that goes for all of you Jewish university students.

Eli, don't make me do it. OK. I'm doing it. I'm throwing your Elie Wiesel quote back at you. “When a Jew visits Jerusalem for the first time, it is not the first time; it is a homecoming.”

When I remind Jews that the U. S. is only a temporary refuge for us, only until the gates for us to return to our only true homeland, the Land of Israel, and then point out that the gates are, indeed, wide open, it usually falls on deaf ears,... or worse. But, perhaps when Elie Wiesel does it, Jews are able to listen.

Eli, I hope to see you soon. I hope to see all of you soon. And I pray that your journey will be an easy one.

מה לעשות על שנאת יהודים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס? / What to do about Jew-Hatred at UCLA?

י״ח לחודש השני תשע״ט

English follows the Hebrew.

מי הטובים ומי הרשעים? המפגינים הקיצוניים למען פליסטין הפסיקו את האירוע המשותף של ישראלי, כורדי, וארמני, באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס. הם הטרידו לדוברים וצועקו: ״אנחנו לא רוצים שתי מדינות. אנחנו רוצים את 1948.״כלומר כל השטח של ארץ ישראל וגירוש היהודים. 

עשר אגורות (2¢):
כפי שאתם חשבתם, בהחלט יש לי מה להגיד על המקרה הזה.

ראשית, מה זה פלסטיני? (ראו את Pseudostinians כדי ללמוד על המקור של קבוצה זו [של קבוצות] ערבים).

שנית, האירוע הזה דוגמא על מה שקורה כשאנחנו משתתפים עם הגויים אפילו כשאנחנו לא צריכים. רוב הזמן שותפות כזו נכשלת ומאכזבת. ואפילו כשפאנלים כאלה כן מצליחים למסור את המסר הנכון על ארץ ישארל, העניין שעם ישראל הוא עם בנפרד ומובדל מהעמים האחרים, הוא נשכח. ובכל מקרה בסופו של דבר הגויים מאשים את היהודים על הכשלון, ומחליטים להפסיק להשתתף איתנו בעתיד.

הפאנל הזה התבסס על הזכויות והארצות המורשות של עמים. אני כבר כתבתי על ארץ מורשת עם ישראל ושהיא ארץ ירשאל לא מפני שאנחנו התחילו כאן כעם, אלא מפני שהקדוש ברוך הוא נשבע  לנו לתת לנו את ארץ ישראל. שיהודים הם ילידי ארץ ישראל. (לראו את Debunking the Indigenous Argument) אנחנו לא הילידים. גם אם כן היינו הילידים, הדאגה היחידה שלנו צריכה להיות את מה שהקדוש ברוך הוא רוצה, ולא את מה שהגויים חושבים עלינו.

אנחנו ירדנו למצרים והסתלקנו מארצינו עוד פעמיים. כלומר, היו תקופות שהקדוש ברוך הוא לא רצה שאנחנו חיים בארץ ישראל. עכשיו, ברור לי כי הוא כן רוצה, בזכות כל הניסים שהוא עשה לנו ברגע שהחלטנו לקיים את מצוות ישוב ארץ ישראל כלומר להתחיל לכבוש את זה מחדש. לא השלמנו את החצי השנייה של אותה מצווה הזאת. אבל, זה מיועד לכתבה אחרת בפעם אחרת. בקיצור, כל ארץ ישראל הובטח לעם ישראל, ורק לעם ישראל, על ידי הקדוש ברוך הוא, ועלינו להוציא מן הארץ דברים מסוימים. (ראו במדבר לג,נ-נו דברים ז, א-ו, משנה תורה: הל' עבודה זרה וחוקות הגויים י,א-ט, והל' מלכים ומלחמות)

מצד אחד, זה מעצב אותי שזה המצב של אלמה מאטר שלי. מצד שני, למה שאכפת לי מהחיים הקודמים שלי בגלות (גלות). ההודעה בסרטון זה ברור מאוד. למרבה הצער, היחס של היהודים, הזדהותם ונאמנותם לארצות מגוריהם, הם רואים את העלייה לארץ ישראל כוויתור ובריחה. האמת היא שהמדינות האלה מחוץ לארץ ישראל אמורות להיות רק מקומות מגורים זמניים, לא קבועים. מהמסורת שלנו אנחנו לומדים שכ-80% מעם ישראל נשארו במצרים, ורק 20% מהם הצליחו לצאת למדבר סיני.

כשאני למדתי באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס [UCLA] בשנות ה-80, במהלך מחאות אנטי-אפרטהייד ו- BDS נגד דרום אפריקה, הביטוי "ציונות = גזענות" הופיע בדלת איגוד הסטודנטים השחורים (אפריקאים-אמריקאים). היה ויכוח ודיון על הביטוי הזה, בין אם זה נכון ובין אם לאו, והאם יש לאיגוד הסטודנטים השחורים (כך קראו לעצמם) הגן על חופש הדיבור כדי להציג ביטוי כזה בפומבי.

ההתפתחות הטבעית שהובילה לאלימות בפאנל זה החלה לפני זמן רבהרבה זמן.

השאלה היחידה היא כמה זמן ייקח את האחים שלי בלוס אנג'לס ובכל הארצות חוץ לארצינו להתעוררו, להבין את המצב האמיתי  שלנו ולעלות על המטוס לישראל כבר.

אל תהיו של ה- 80% שאולי נשאר מאחור באדום (הגלות הנוכחית) הפעם.

Esser Agaroth (2¢):
As you might have guessed, I definitely have some things to say about this incident.

First, what's a Palestinian? See Pseudostinians for the origin story of this group [of groups] of Arabs.

Second, even when we team up with non-Jews, it often backfires. And when it doesn't, the concept that Jews are a distinct and separate people goes out the window. Often, the non-Jews end up blaming the Jews, and think better of teaming up with us in the future.

This panel was based on the rights and lands of indigenous peoples. I have already debunked the notion that Jews are indigenous to the Land of Israel (See Debunking the Indigenous Argument.) We are not indigenous. Even if we were, the only concern we should have is what The Almighty wants.

There were times when he did not want us living in the Land of Israel. Now, it is quite clear to me that he does, having performed miracles for us, upon our deciding to performance of the mitzvah (commandment) of conquering the Land. We have not completed the second half of that mitzvah. But, that is another post for another time. In short, the entire Land of Israel was promised to the People of Israel, and only to the People of Israel, by The Holy One, Blessed Be He, and to remove from the Land certain elements. (See Num. 33:50-56; Deut. 7:1-6; Mishneh Torah: Laws of Avodah Zarah and Goyim 10, Laws of Kings and the Wars)

On one hand, it saddens me that this is the state of my alma mater. On the other, why should I care about my previous life in galosh (exile). The message in this video is loud and clear. Unfortunately, Jews' attitude of connection, identification, and loyalty to their countries of residence, that they view Aliyah as giving up and running away. The truth is that these countries outside of the Land of Israel are only supposed to be temporary dwelling places, not permanent homelands.

Our tradition states that 80% of our population remained in Egypt, only 20% making it out into the Sinai Desert.

When I was studying at UCLA in the '80's, during the anti-Apartheid protests and BDS against South Africa, the phrase "Zionist = Racism" showed up on the outside of the door of the Black Students' Union. There was debate and discussion over this phrase, whether it was true or not, and whether the Black Students Union (That's what they called it back then) had protected freedom of speech to display such a phrase publicly.

The natural progression leading up to the violence at this panel began long ago.

The only question now is how long will it take my fellow Bruins, and all of my fellow Jews to wake up, see the writing on the wall, and get on the plane already.

Don't be one of the 80% who gets left behind this time.

The Night the Jewish Lights Went Out in Georgia!

ל׳ לחודש השבעי תשע״ז

JTA: University of Georgia Jewish students riled by homecoming concert set for Yom Kippur
September 21, 2016

(JTA) — Jewish students at the University of Georgia have objected to a homecoming concert because it was scheduled for Yom Kippur eve and the band is known for its Christian rock music.

The concert featuring Needtobreathe was set for Oct. 11, the university announced Monday.

Two years ago, hundreds of students petitioned the university to change the annual homecoming football game from Yom Kippur.

Stan Jackson, director of student affairs communications and marketing initiatives, said in a statement emailed Tuesday to the student newspaper, The Red and Black, that the date chosen for the concert was the only day that the Stegeman Coliseum, the event venue, was available.

“Some students who observe Yom Kippur may be disappointed with the date chosen,” Jackson said in the statement. “Representatives from University Union and UGA Homecoming are in correspondence with Jewish student organizations such as Hillel at UGA and Chabad at UGA to explain the logistics that required that date to be selected.”

Delaney Fox, a junior who is Jewish, told WSB-TV Atlanta, “It’s upsetting that they don’t take into account that there’s going to be a large number of students that can’t attend.”

Needtobreathe was selected for its popularity, not its religious affiliation, according to Jackson.

“The student groups compare several performers each year in terms of popularity, not content, and strive to select an artist that will appeal to as many students and community members as possible,” the statement said.

Homecoming activities will take place during the entire week.

Esser Agaroth (2¢):
This report on the University of Georgia's Homecoming Week is old, but I still cannot let it go. It is an example of just how hopelessly stuck Jews are in their exile.

I cannot decide which part of the report is sadder, that Jews are so concerned about missing one day in a full week of Homecoming celebrations, or believing that a Southern university was going to consider cancelling a performance, because it was by Christian group,...and because the Jewish students didn't like it. Some reports seemed to suggest that Jewish students were upset that they would be excluded from attending the concert,...the concert with a Christian Rock band. That would be very sad, indeed.

When I was in college, I too wanted to be attend university events. I cannot fault them for that. But, I suppose I had it easier, having gone to UCLA. There was no way that the Homecoming, nor the UCLA vs. USC game was ever going to conflict with a Jewish holiday,...not in Los Angeles.

Weeding through the various, sloppy reports, floating around the internet in one form or another, finally revealed that the Homecoming game was not actually held on Yom Kippur.

No one raises an eyebrow about University of Georgia games being held on Shabboth, and with the well-known, Jewish player's participation, no less. Nor would I expect them, too. They're just not there, yet.

I suppose we should be grateful that at least these Jewish students still care enough to know they need to stay away from Christian events, and that Yom Kippur is important. Unfortunately, some, if not more than some, believe that starving for a full day, accompanied by utter boredom, not knowing what is going on in a place they frequent a handful of times a year, is what this day called Yom Kippur is all about. And, of course, this is not what Yom Kippur is about at all.


Two years ago, right after Yom Kippur, Jewish students felt the brunt of southern hospitality at Emory University, just around the corner from the University of Georgia. I can only imagine the incidents which have unreported. Yet, these Jews insist on calling Georgia,...and the U. S. in general their home.

The night the lights went out in Georgia was long ago. But, Jewish lights there are still out.

I pray that they will be turned back on soon.

*********

Note: I am aware that Atlanta has a strong and growing Jewish community. I am happy to write that I have met quite a few Jews, students, families, and lone IDF soldiers, here in Israel, whose lights turned on long ago.